"בלי יותר מדי מהומות אפשר לעבור ניתוח": המרפאה שקיבלה טרנסג'נדרים בשעה שאיש לא רצה

רוב הרופאים נמנעו שנים ארוכות מלעסוק ברפואה טרנסג'נדרית, ואף חששו ממנה. מרפאתו של ז'ורז' בירו בקזבלנקה הפכה בשל כך ליעד בינלאומי נכסף למי שביקשו לעבור ניתוח להתאמה מגדרית: ללא ועדות וללא המתנה — ובעיקר ללא שיפוטיות

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בירו במרפאתו ב-1974. 5,000 דולר לניתוח, כולל מונית משדה התעופה
בירו במרפאתו ב-1974. 5,000 דולר לניתוח, כולל מונית משדה התעופה
גיל אנגלשטיין
גיל אנגלשטיין

ז'ורז' בּירוּ מצא את מותו בזמן שעסק בפעילות האהובה עליו ביותר עוד מנעוריו באלג'יריה הצרפתית, אז חלם על קריירה כקצין בצי הסוחר: לרוע מזלו אזל הדלק בסירה שבה שט לבדו מול חופי מרוקו, בין רבאט לקזבלנקה. האוקיינוס, שסער באותו יום ראשון סתמי בדצמבר 1987, בלע אותו אל קרבו, וחמישה ימים מלאים חלפו בטרם אותרה גופתו ונמשתה אל היבשה. דבר מותו לא הידהד בעיתונות הבינלאומית. למרות זאת, ממקום מושבו בקליניקת "פארק" בשדרות חסן השני בקזבלנקה, היתה לעבודת חייו של בירו השפעה חוצת גבולות שאדוותיה הורגשו אצל פקידי ממשל, משפטנים, רופאים ועיתונאים מג'קרטה עד לבוסטון, וחשוב מכך, אצל קרוב ל–1,000 נשים טרנסג'נדריות שנדדו אל מרפאתו מרחבי העולם בשל המומחיות הרפואית שהיה חלוץ בגיבושה — ניתוח להתאמה מגדרית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ