מחיקת השקשוקה: כיצד הפכו מאכלים מזרחיים וערביים למייצגים מובהקים של "אוכל יהודי"?

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שקשוקה
רפרם חדד ויגאל שלום נזרי
רפרם חדד ויגאל שלום נזרי

זיכרון ילדות לא יסור מתודעתה של השפית נוף עתאמנה גם היום: "הלכתי עם ההורים לבקר חבר של אבא מהעבודה. משפחה יהודית. אמא שלו הכינה עלי גפן. אני הייתי בטוחה שהם ערבים רק בגלל עלי הגפן". (ישראל היום, 4.10.2014). נוף הילדה זיהתה את עלי הגפן הממולאים עם המטבח הערבי המוכר לה ביישוב המוסלמי באקה אל־גרבייה שבו גדלה. פעולת גלגול העלים העניקה למאכל את שמו. יהודים מחבל הבלקן קראו לעלי גפן ממולאים "סרמאלה" או "סרמלוצה" (ברומנית); יהודים משאר חלקי האימפריה העותמאנית כינו את המאכל "דולמה" או "דולמאס" (בטורקית), "דוואלי" (בערבית), או "יבראק", על שם העלים דווקא, בדומה ל"יפראק" הטורקי. כדרכם של מאכלים שיהודים וערבים בני המרחב ירשו מעברם, עלי הגפן הממולאים הם אתר חי של סיפורים, לשונות, גיאוגרפיות ותודעות מוצא הנערמים זה על זה.