אני מתהלך בתערוכת החרקים בפה פעור. נחשף כאן סוד גדול. אינני מגזים

אפשר לצפות בתצלומים האלה מתוך עניין מדעי, אבל החוויה המזומנת עמוקה ורוחנית הרבה יותר. ביקור מעורר מחשבה בתערוכה החדשה במוזיאון הטבע

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גמל שלמה בוהק שאורכו 24 מילימטר
גמל שלמה בוהק שאורכו 24 מילימטרצילום: לבון ביס
דרור בורשטיין
דרור בורשטיין

עבור רוב בני האדם החרקים נעים על סקאלה שבין הזניח למטריד. לרוב לא משגיחים בהם, וכשכבר מסתכלים בהם, רבים מהם נתפסים כמטרד, זולת כמה חרקים ססגוניים, בעיקר כמה מיני פרפרים. המילה bug באנגלית משמעה גם תקלה וגם חרק, ויש אנשים רבים שתופסים את החרקים כתקלה, כמשהו שמוטב היה לנו בלעדיו ושמוטב לא לראות.

חלק גדול מן החרקים באמת בלתי נראים לעין האדם. חלקם זעירים מדי (יש צרעות שאורכן חמישית המילימטר), חלקם בעלי יכולת הסוואה מרשימה, חלקם חיים מחוץ למושבות האדם — למשל בראש חופת יערות הגשם בדרום אמריקה. אבל החרקים רחוקים מלהיות גורם זניח עלי אדמות. ההפך הוא הנכון. כיום ידועים כ–1.5 מיליון מינים של צמחים וחיות. מתוכם כמיליון מינים שייכים למחלקת החרקים. מתוך מיליון מיני החרקים הידועים הרוב המכריע (800,000) מורכב מארבע סדרות גדולות: חיפושיות, זבובאים (זבובים ויתושים), פרפראים (עשים ופרפרים) ודבוראים. אם לא די בכך, על פי הערכות זהירות, מיליון מיני החרקים הידועים אינם אלא חלק קטן ממספר המינים בפועל שלא נתגלה עדיין. יש הסבורים כי מספר מיני החרקים החיים על פני כדור הארץ גדול בהרבה — ראיתי הערכות של 5, 10, 30 ואף 50 מיליון מינים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ