עורך "ידיעות" היה על הקו. זו לא היתה הצעת עבודה

התרבות המושחתת שפשתה בעיתונות הישראלית לא החלה בתיק 2000. מקורה בַּמתווכים: העורכים הבכירים שהפכו מרצונם למשרתים של בעלי אינטרסים אפלים

ענת באלינט
ענת באלינט
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר חפץ, עופר נמרודי, אמנון דנקנר ונוני מוזס

על הקו היה משה ורדי. לא בכל יום טרח עורך "ידיעות אחרונות" להתקשר אליי, אז כתבת התקשורת של "הארץ" באמצע שנות ה–2000. זהו האיש שהיה בשר מבשרו של ה"עיתון של המדינה" ובעצם, כפי שהייתי מסננת בציניות מדי פעם: המדינה של העיתון. "ידיעות" היה מונופול רשמי במשך 15 שנה (עד 2010), תופעה יוצאת דופן בקנה מידה עולמי, כוח מוביל בעיצוב דעת הקהל בישראל, ממליך מלכים ומכתיר נסיכות, וגם משפילם לפי הצורך. ורדי היה ארוג בהיסטוריה של העיתון בנפשו וגופו. הוא עבד בו 42 שנים, עם שלוש שנות הפסקה לאחר שהורשע בפרשה הפלילית הראשונה שבה הוטבעה העיתונות בישראל, פרשת האזנות הסתר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ