אין פלא שבלשאצר החוויר למראה הכתובת על הקיר

בהיכל התהילה של הקלישאות המקראיות שמור ל"הכתובת על הקיר" מקום של כבוד. מקור הביטוי בספר דניאל: בפרק ה', הכתוב בארמית, מתואר משתה שעורך בלשאצר, נסיך בבל. הוא מגיש לאורחיו — שריו, נשיו ופילגשיו — יין בגביעים הקדושים שלקח אביו נבוכדנצר מבית המקדש. אצבעות אדם מפתיעות את הנוכחים בהגיחן לפתע, והן כותבות על הקיר את הכתובת: "מְנֵא מְנֵא תְקֵל וּפַרְסֵין".