התערוכה של לאונרדו דה וינצ'י היא יצירת מופת בפני עצמה

מדוע 500 שנה אחרי מותו, השם לאונרדו דה וינצ'י עדיין מהלך קסם על הקהל ומהפנט את המומחים? תשובה אפשרית לכך נמצאת בתערוכת הענק שמוקדשת לו בלובר: נוסף על שלל עיסוקיו, הוא פשוט צייר טוב יותר מכל מי שקדם לו

ספי הנדלר
ספי הנדלר
פריז
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מבקרים בתערוכה של לאונרדו בלובר, על רקע כרזה המציגה את הציור "הנפחית היפה"
מבקרים בתערוכה של לאונרדו בלובר, על רקע כרזה המציגה את הציור "הנפחית היפה"צילום: ALAIN JOCARD / AFP

נראה שאין תערוכה שקשה יותר לאצור מאשר תערוכה שמוקדשת למי שנתפס כיום כראש וראשון לאמני הרנסנס האיטלקי, לאונרדו דה וינצ'י (1452–1519). וכאשר התערוכה מתקיימת במוזיאון הלובר בפריז, במלאת 500 שנים למותו של רב האמן, האתגר המורכב הופך למשימה כמעט בלתי אפשרית, בהתחשב בציפיות מרקיעות השחקים. כיצד יש לעסוק באופן מקיף ומרשים באמן שיצירות המופת גדולות הממדים שלו הושמדו (ציור הקיר בפלאצו וקיו בפירנצה, או פסל הרוכב המונומנטלי של לודוביקו ספורצה במילאנו) או פשוט בלתי ניתנות להשאלה ("הסעודה האחרונה" על קיר המנזר במילאנו, וגם ה"מונה ליזה" שלא יכולה לעזוב את החדר שמוקדש לה בלובר לטובת תערוכה זמנית)?

תגובות