הרחוב העירוני נמצא בימיו האחרונים. איך יראה הרחוב החדש?

מרקם המסחר השכונתי משתנה לחלוטין בימים אלה, אך ייתכן שהתפנית הזאת לא מבשרת רעות. סיור מצולם ברחובות מוכי המגפה


שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום: גילי מרין
גילי מרין
גילי מרין

בשנות ה–70 של המאה הקודמת צילמה האמנית האמריקאית מרתה רוזלר את רחוב באוורי (Bowery, "חווה" בהולנדית) בדרום־מזרח מנהטן ואת השכונה שנקראה על שמו. שכונת הבאוורי — מוקפת בשכונות הצ'יינה טאון, האיסט וילג' וליטל איטלי — נודעה לשמצה עוד מימי השפל הכלכלי הגדול של שנות ה–30. לעתים קרובות היא תוארה כשכונת מצוקה עמוסה בחסרי בית ואלכוהוליסטים. צילומיה של רוזלר תיעדו את הבאוורי כשכונה נטושה, קודרת, על סף קריסה מוסרית: חזיתות נטושות, חלונות ראווה עמוסים בשאריות ובקבוקי אלכוהול שבורים. אף על פי שצילומיה איששו את הנרטיב המוכר אודות הרחוב, רוזלר פיקפקה ביכולתו של הדימוי לבדו לייצג את המציאות העגומה, והוסיפה לצילומים מילים וביטויים ששמעה ברחוב: "מעולף", זרוק", "גמור"; "מחוץ לתמונה" ועוד. עבודתה הסופית נקראה "הבאוורי בשתי שיטות תיאור בלתי־הולמות", ולמעשה עסקה לא במצב החברתי של השכונה, אלא בחוסר היכולת של אמצעי הייצוג לתאר מורכבות חברתית ולמסור תמונת מציאות מלאה.

תגובות