איך להבין את מתנגדי החיסונים

ייתכן שהם פשוט לא רוצים להגיד את מה שהם חושבים באמת

אורן טלר וגילי קוגלר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורן טלר וגילי קוגלר

ההתנגדות לחיסונים ותיקה כמו החיסונים עצמם. גם החיסון נגד מחלת האבעבועות השחורות באנגליה, שפיתח אדוארד ג'נר לפני יותר מ–220 שנים, עורר התנגדות רבה — אפילו לאחר שהוכחה תרומתו של החיסון להצלת חייהם של מאות אלפי בני אדם.

מבצע החיסונים העולמי נגד נגיף הקורונה מוכיח שתנועת ההתנגדות הזאת עדיין חיה ובועטת. למרבה המזל, בישראל נתוני ההתחסנות גבוהים מאוד. הסגרים הממושכים, הפגיעה הכלכלית, האתגרים החברתיים והאישיים יצרו הסכמה רחבה בציבור שהתחסנות מהירה של האוכלוסייה היא הפתרון היעיל היחיד להתגברות על המגפה. אולם, רבים עדיין נמנעים מלהתחסן. למעשה, ככל שקמפיין החיסון מעמיק, נדמה שכך גוברים גם קולותיהם של אלה שמתנגדים להתחסן. ההתנגדות האקטיבית — אף על פי שהיקפה מצומצם — מעוררת זעם ציבורי וחוסר סבלנות לחופש הבחירה של הסרבנים, בטענה מובנת שהסירוב פוגע בסולידריות החברתית במדינה ומעכב את פתיחת המשק ואת סיום ההגבלות. הזעם מתעצם יותר למשמע הסיבות וההסברים מפיהם של המתנגדים, המתבססים לרוב על רסיסי מידע, שמועות חסרות שחר ותיאוריות קונספירציה.

תגובות