חייו האומללים ומותו בייסורים של אלכסנדר ברקנר הצעיר

עשרות חלוצים בני העלייה השנייה והשלישית שמו קץ לחייהם אחרי שחלומותיהם התנפצו בארץ ישראל. פרופ' גור אלרואי איתר את יומנו המפורט של אחד מהם, שתיאר בעברית קולחת את הבדידות, את המחלות, את האהבות הנכזבות ואת הרגע שבו קרא את הרומן הידוע של גתה — והחליט ללכת בעקבות גיבורו הטרגי. באחרונה, 110 שנים אחרי מותו, אותר מקום קבורתו

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עופר אדרת
עופר אדרת

ידיעה קצרה שפורסמה בעיתון "הפועל הצעיר" בתחילת נובמבר 1911 בישרה על "מקרה מעציב" שקרה במושבה כנרת. "הרועה אלכסנדר שם קץ לחייו על ידי ירייה מאקדח. שני ימים לפני זה לא יצא לעבודתו באמתלא שחולה הוא. בבוקר קרה המקרה הנ"ל ובערב מת".

כך, בצמצום רב ובניכור מסוים, סיכם ביטאונה של הסתדרות הפועלים העבריים את קורותיו של החלוץ אלכסנדר ברקנר, שעלה לארץ מרוסיה בפתחה של המאה ה–20, חי במושבה מאיר שפיה הסמוכה לזכרון יעקב, עבר למושבה כנרת, והתאבד שם, חמש שנים לאחר בואו לארץ, ככל הנראה בראשית שנות ה–20 לחייו.

תגובות