בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיפורה של הארוטיקה הנוסעת בזמן

או: מה אנחנו יודעים בכלל?

תגובות

כתב-עת אמריקאי מכובד לפסיכולוגיה פירסם השנה מאמר של פרופסור מכובד מאוניברסיטה מכובדת, שטען כי אנשים יכולים לראות פורנו מהעתיד. דריל בם מאוניברסיטת קורנל מתאר במאמר ניסויים שמוכיחים, על פי כל כללי השיטה המדעית המקובלת, שבני אדם ניחנו, במקרים מסוימים, בתפיסה מוקדמת. כלומר אנחנו יכולים לראות את העתיד. באחד הניסויים של בם ישב כל נבדק מול מסך מחשב שהציג שני וילונות שמאחורי אחד מהם הסתתרה תמונה, והנבדק התבקש לנחש איזה מהווילונות יתרומם ויגלה את התמונה מאחוריו. מאה הנבדקים ניחשו היטב ב-53 אחוז מהמקרים - יותר מהתוצאה הצפויה של 50 אחוז - אבל רק כשהתמונה היתה "ארוטית". במקרים אחרים לא נרשמה ראיית נולד כלשהי, גם לא כשהתמונה היתה "רומנטית" בלבד.

המאמינים בעל-טבעי קפצו על ממצאי המחקר כמוצאי שלל רב. אם אנשים רגילים, שמחשבותיהם בהמיות, מסוגלים לראות נשים עירומות מהעתיד, תארו לעצמכם מה יראה מקובל טהור-לב? אחרים הסיקו מהמחקר אחת משתי מסקנות. הראשונה: השפעתה של פורנוגרפיה חזקה כל כך עד שהיא מסוגלת לנוע אחורה בזמן, או, לחלופין, אנחנו מסוגלים לשלוח את תודעתנו לעתיד, אבל רק כדי לראות שם אנשים עירומים. השנייה: המתודולוגיה המדעית המקובלת, שלפיה פעל גם פרופ' בם, עלולה להוביל למסקנות לא נכונות.

ב-2005 פירסם הרופא היווני ג'ון יונידיס מאמר מדעי שכותרתו "מדוע רוב המסקנות במאמרים מדעיים שגויות". מחקרים המבוססים על סטטיסטיקה, כמו רבים מהמחקרים הרפואיים ורוב המחקרים הפסיכולוגיים (וגם זה של בם), משכנעים באמיתותם בעזרת מידה הנקראת "מובהקות סטטיסטית". הם בודקים את ההשערה על מדגם אקראי באוכלוסייה, וכאן טמונה הבעיה. האקראיות במדגם האקראי יכולה לגרום לתוצאות מקריות. למשל, אם בוחרים באקראי מאה ישראלים, יש סיכוי - קטן אמנם - שרובם יהיו בלונדינים, אף שהדבר אינו משקף את המצב באוכלוסייה.

המובהקות הסטטיסטית, שאותה קל לחשב, היא הסיכוי שתוצאות המחקר משקפות נכון את המציאות ואינן מקריות. אם הסיכוי הזה גבוה מ-95%, הסף המקובל באקדמיה, התוצאות נחשבות מובהקות. כבר מראש, הסף הזה מניח ש-5% מהמחקרים שמתפרסמים, אינם נכונים. כלומר אם נבדוק סטטיסטית את הקשר לסרטן של כל המאכלים בעולם, אחד מכל 20 מאכלים יימצא, בטעות, כמסרטן במידה מובהקת מספיק לפרסום בכתב-עת מדעי.

אבל הבעיה עם המחקר הסטטיסטי גדולה הרבה יותר. יונידיס (כמו אחרים לפניו) הראה שהמובהקות הסטטיסטית כלל אין בה די לגלות תופעה בטבע. כדי להבין מדוע, נחשוב על בדיקה רפואית שמגלה איידס בהסתברות של 95%; כלומר, על אדם חולה הבדיקה תאמר ב-95% מהמקרים שהוא כזה. כעת נניח שאנחנו בודקים אדם שפגשנו באקראי ברחוב והבדיקה קובעת שהוא חולה. מה הסיכוי שהוא אכן כזה? התשובה היא "תלוי", אבל הרבה פחות מ-95%. הסיבה לכך היא שלתוצאת הבדיקה יש שני הסברים: אחד, שהאדם בריא והבדיקה טועה, מה שאינו סביר; והשני שהבדיקה אינה טועה ושהאדם חולה. אבל אם שכיחות המחלה באוכלוסייה נמוכה (נניח 1%) מהסיכוי שהבדיקה טועה (5%), סביר יותר שהבדיקה טועה והאדם בריא.

מאותה סיבה בדיוק המשטרה לא חוקרת כל זוכה לוטו בחשד שרימה. הסתברות הזכייה בלוטו מבלי לרמות כמעט אפסית - נמוכה הרבה יותר מהסיכוי שפוליטיקאי קיבל מתנה בלי שהסתתרה מאחוריה כוונת שוחד - ולכן אמורה לעורר חשד, אבל המשטרה מאמינה שהסיכוי שהזוכה הצליח לרמות את מפעל הפיס נמוך עוד יותר.

רופאים מודעים לעובדה הסטטיסטית הזאת כשהם מאבחנים מחלות, אבל מדענים לא תמיד מודעים לה כשהם כותבים מחקרים. כמו בדיקת האיידס, גם המחקר המדעי הסטטיסטי הוא בדיקה של המציאות, עם סיכויים לשגיאה. אם מחקר סטטיסטי הראה קשר בין גן מסוים לבין התקרחות, הסיכוי שהתוצאה מקרית עשוי להיות נמוך מ-5%, אבל הסיכוי שדווקא הגן הזה, מבין כ-20 אלף גנים, הוא הגורם התקרחות, נמוך עוד יותר.

וככל שהטענה מופרכת יותר, נוגדת יותר את הניסיון - למשל הטענה שאפשר לראות את העתיד - כך המובהקות הנדרשת להוכחה גבוהה יותר. בקיצור: טענה קיצונית דורשת הוכחה קיצונית. אבל דווקא הטענות המופרכות והשערורייתיות הן אלו המעניינות והמפתיעות, אלו שמדען ישמח לחקור, מוסד ישמח לממן וכתב-עת או עיתון לפרסם, ומידת ההוכחה הסטטיסטית שכתבי-עת מדעיים דורשים ממחקרים מפתיעים זהה לזאת הנדרשת ממחקרים בנאליים.

יונידיס מצא דרך להעריך את הסיכוי שטענות מסוימות נכונות עוד טרם נבדקו בתחומים שונים ברפואה, והראה שדווקא ככל שתחום כלשהו ממומן יותר, כך אמיתות המחקרים בו נמוכה יותר, כי האינטרס הכספי משפיע על דיוק המחקר; ודווקא בתחום חם ופופולרי, כזה שיש בו תחרות גדולה בין קבוצות חוקרים, מספר התוצאות הנכונות נמוך, משום שניסויים דומים נערכים בהרבה מקומות: ברובם הם נכשלים והתוצאה השלילית לא מדווחת, ובמקום אחד הם מצליחים, במקרה, ואז הם מתפרסמים; בדיוק כמו שאנשים רבים קונים חיש-גד אחרי ארוחת הצהריים ואחד מהם אולי יזכה, ואין בכך כדי להוכיח שקניית חיש-גד אחרי ארוחת הצהריים מגדילה את סיכויי הזכייה. זאת הסיבה, טוען יונידיס, שלעתים קרובות מכריזים בהתלהבות על ממצא חדש (פתרון תשבצים מונע אלצהיימר) ואחרי כמה חודשים או שנים מדווחים באכזבה שאין הדבר כך.

יונידיס חזה ש-25% מהמחקרים הרפואיים הסטטיסטיים הקפדניים ביותר (מחקרים רנדומליים) וכ-80% ממחקרים קפדניים פחות (ואלו מרביתם), שגויים. הוא לא הסתפק בניחוש, אלא בדק את 49 המאמרים הרפואיים המצוטטים ביותר שהתפרסמו בכתבי העת המכובדים ביותר - אלו שחקרו את יעילותם של סטנטים במניעת התקפי לב, יעילות ויטמין E במניעת מחלות לב, וטיפולים הורמונליים לנשים - ומצא שמבין 34 המחקרים שנבדקו שנית, הממצאים של 14 נמצאו שגויים או מוגזמים. כלומר בין שליש למחצית המחקרים הרפואיים הנודעים והמשפיעים ביותר, אלה שהרופאים מסתמכים עליהם בהצעת טיפולים וטיפולים מונעים, אינם נכונים, ובתחומי מחקר מסוימים - תזונה (יתרונות בריאותיים של ויטמין E או אומגה 3), גנים (נמצא גן המגדיל את הסיכון לחלות במחלה מסוימת), ורבים ממחקרי תרופות חדשות - רוב הממצאים הם לוקש גמור.

גם את המאמר של יונידיס קיבלו חובבי העל-טבעי והקונספירציה בשמחה. יונידיס הראה כי המדע שגוי. אם כך, אולי אין התחממות גלובלית, ואולי טיפול בהומאופתיה ובאנרגיות יעיל לריפוי סרטן, או לכל הפחות, יעיל לא פחות מ"טיפולים מדעיים".

אבל יונידיס לא יצא נגד המדע אלא נגד האקדמיה. לא המדע בעייתי אלא החובה האקדמית לפרסם מספר גבוה של מחקרים בשנה היא זו שמאלצת מדענים להסתפק בראיות שאינן מספקות. מחקרים נרחבים, או כאלו שנעשים בשיתוף של כמה קבוצות ברחבי העולם - כלומר מחקרים שדורשים זמן רב - מוצאים קרוב לוודאי מסקנות נכונות.

ולכן, בשורתו של יונידיס לא רק שלא נדחתה על ידי הקהילה המדעית, אלא התקבלה בהתלהבות. המדענים הרגישו בעצמם שמשהו לא בסדר במחקר. בכל זאת, השיטה לא השתנתה - עד עכשיו. במסדרונות האקדמיה התחילו להתלחש שמאמר חזיית העתיד של מדען ידוע בכתב עת מכובד יהיה הקוץ בישבנם של אלו שלא מצאו פסול בשיטה. את המלאכה שיונידיס לא הצליח לגמור, יגמרו אולי תמונות פורנו מהעתיד. ואילו ליונידיס, בם, ולהומאופתים יש בכל זאת דבר משותף. כולם יסכימו שהתשובה על השאלה "מה משמעות הדבר לדעת משהו?" אינה קלה כל כך.*

ממצאים

חוקרים בישראל מצאו כי גברים, אך לא נשים, הביעו רצון גדול יותר בסטוץ חד-פעמי לאחר שחשבו על מוות, ומדענים במישיגן גילו מולקולה שהימצאותה במוח גורמת לראיית עולם שלילית. זריקות דווקא כואבות פחות כשמתבוננים במחט חודרת לגוף. אנטיביוטיקה לא עוזרת לכאב גרון, אבל נוטלי אנטיביוטיקה מאמינים שכן. מדענים חקרו את השפעת מיקום ידו של המשתמש על הקליטה בטלפונים חכמים, עקבו אחר כרישי פטיש בעזרת לוויינים והודאגו מקבוצות פייסבוק שמעודדות אנורקסיה. זומבים ובני אדם לא יכולים לחיות זה לצד זה ומגיפת זומבים תחסל את האנושות, כך הראתה קבוצת מתמטיקאים קנדים. הסגר יעכב רק במעט את ההשמדה, ואילו תרופה תאפשר לקבוצת אנשים קטנה לשרוד. סיכויה היחיד של האנושות הוא להגיב במהירות ובתוקפנות אלימה כלפי הזומבים מיד עם פרוץ המגיפה. ב-2010 נמצאה העדפה בקרב מדענים לבצע ניסויים בחולדות במקום בעכברים. מדענים קנדים פיתחו שיטה למדידת כמות גז המתאן הנפלט בנפיחותיו של עדר בקר שלם בזמן המרעה. תיקנים זכרים בגודל בינוני תוקפניים יותר כלפי בני מינם מאשר תיקנים קטנים או גדולים במיוחד. נקבות הגיבון זהירות יותר מהזכרים בשימוש בכלים חדשים, ומתקשות יותר במבחן שימוש בכלי חדש אם לא היתה להן גישה מוקדמת אליו. חוליה חסרה באבולוציה נמצאה בעיניהן של תולעים ימיות. פרעושים מזנקים בעזרת הבהונות.

מחקר של אתר ההיכרויות OkCupid קובע כי היופי בעיני המתבונן. החוקרים מסבירים כי גבר החושב שאשה לא אטרקטיבית בעיני אחרים יאמין שיש לו פחות תחרות ולכן רב הסיכוי שייצור איתה קשר. מסיבה זאת ממליצים החוקרים לנשים באתר להבליט את חולשותיהן. לאטרקטיביות של זבובי פירות זכרים יש יתרונות אך גם חסרונות אבולוציוניים. נמצא כי כדי לזכות באהבתה של אשה גברים צריכים להיות קשים להשגה. נשים סיניות חוות יותר אורגזמות כשהן שוכבות עם גברים עשירים. הסיכוי שגבר יסלח לבת זוגו על בגידה גבוה פי שניים במקרה שבגדה בו עם אשה. חוקרים במכון ויצמן גילו כי בקרב גברים, כמו בקרב עכברים זכרים, הרחת דמעותיהן של נשים מדכאת את החשק המיני. נגניות בשמלת קונצרטים נתפסות כטובות יותר מאלו שמופיעות כשהן לובשות ג'ינס. בזן קרציות נכחד שהשתמר 40 מיליון שנה בענבר, עמדות הכוח בין המינים היו הפוכות מאלו שבקרציות בנות ימינו - הנקבה היא זו ששלטה בתהליך הזיווג. אשה בזמן הביוץ קונה בגדים סקסיים יותר, מושכת יותר גברים פנויים ופחות גברים במערכת יחסים, ומתקשרת פחות לאביה. חיבוק נמשך שלוש שניות בממוצע.

ילדים מאושרים יגדלו להיות בוגרים מאושרים, אבל סיכוייהם להתגרש גדולים ממי שלא היתה לו ילדות מאושרת. הסיבה לכך, סבורים החוקרים מקיימברידג', היא שביטחונם העצמי גבוה יותר ולכן לא יחששו לפרק נישואים אומללים. מודלים מתמטיים הראו כי חיקוי ההורים מגדיל את הסיכוי להישרדות הגנים בבני אדם. "מנקודת מבט אישית, להמשיך בדרכי ההורים לפעמים נראה כדבר מטופש מאוד, במיוחד אם הם מנותקים משינויים בחברה", אמר ד"ר סשה דול. "אבל הסיפור שונה אם מסתכלים עליו מנקודת המבט של הגנים". ילדים ניו-זילנדים עם בעיות התנהגות בגיל שלוש, גילו בבגרותם נטייה לפשיעה, התמכרות וחד-הוריות - יותר מילדים שהתנהגו יפה. תינוקות הנולדים במדינות צעירות יותר בארצות הברית או באזורי ספר חלוציים ברחבי העולם, מקבלים שמות מקוריים יותר מאלו שנולדים ביישובים ותיקים. באלסקה נמצאו עצמות ילד בנות 11,500 שנה - גופת הילד בן השלוש נשרפה בבור הבישול הביתי, ולאחר מכן הבית ננטש, ובמערות מעשה ידי-אדם בהימלאיה נמצאו שרידי 27 אנשים שהופשטו מבשרם לפני 1,500 שנה. רק מיעוט מבין זוכי פיס מנצלים את הזכייה כדי לעבוד פחות, אבל זכיות גדולות יותר גורמות להפחתה גדולה יותר בשעות העבודה. מדענים הולנדים גילו כי אנשים מחליטים טוב יותר כאשר שלפוחית השתן שלהם מלאה. חיוכים מאולצים והעמדת פני מאושר מעמיקים את תחושת הדכדוך, במיוחד בקרב נשים. רוב הלוקים ב"תסמונת כליאה", שיתוק מלא וחוסר יכולת לדבר, דיווחו בעזרת העפעפיים כי הם מאושרים. עדכון הפרופיל בפייסבוק תורם להערכה העצמית בעוד שמבט בראי פוגם בה. כבשים חכמות יותר מכפי שמקובל היה לחשוב.
 

עוד כתבות בנושא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו