בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האנשים שידעו יותר מדי

או: מה אנחנו בכלל?

19תגובות

בתחילת שנות ה-60 ניסה ביל המילטון, מדען אנגלי שהוקסם מתורת האבולוציה, לפתור את אחת מחידותיה הגדולות מאז דארווין: אם המטרה הסופית של כל יצור חי היא לשרוד, להתרבות ולהעביר את המטען הגנטי שלו לדורות הבאים, כיצד ייתכן שנמלים או דבורים מקריבות את חייהן כדי להגן על הקן? כיצד ייתכן אלטרואיזם?

המילטון הלך לתחנת הרכבת "ווטרלו" בלונדון. "הוא היה יושב שם בערבים, איש בודד, ומתבונן באנשים כאילו היו מין אחר", אמר חבר של המילטון ליוצר הסרטים התיעודי אדם קרטיס בסרט ששודר השנה בבי.בי.סי. "כאילו הם היו נמלים והוא לא משתייך אליהם". בסוף 63' הבין המילטון משהו. מה שראה בתחנת הרכבת לא היו אנשים שרוצים להעביר את הגנים שלהם לדורות הבאים, אלא גנים שעושים שימוש בבני-אדם כדי להשתכפל. גן שגורם לבעל-חיים להקריב את עצמו במטרה להציל כמה קרובי משפחה - אבל לא זרים - ישרוד וישגשג, משום שקרוביו של הגיבור נושאים גם הם קרוב לוודאי את אותו הגן. בפעולת ההקרבה מוותר הגן על נשא אחד כדי לזכות בכמה. ההקרבה העצמית אולי לא הגיונית מבחינת שאיפותיו של הגיבור, אבל היא תואמת לחלוטין את "שאיפותיו" של הגן. המילטון הבין ש"הישרדות החזק" היא לא הישרדות הפרט (הפנוטיפ, בז'רגון המקצועי), אלא הישרדות הגן. הברירה הטבעית לא בוררת אינדיבידואלים אלא גנים.

ב-67' בא ללונדון כימאי אמריקאי שעבד פעם בפרויקט מנהטן לייצור פצצת האטום הראשונה. שמו היה ג'ורג' פרייס והוא גיבורו השני של הסרט של קרטיס, וביוגרפיה (שלא הספקתי לקרוא) שכתב עליו אורן הרמן מאוניברסיטת בר אילן יצאה לאור בארצות הברית בשנה שעברה וקצרה שם שבחים. פרייס היה רציונליסט מושבע. למשל, הוא הציע לממשל האמריקאי לקנות לכל אזרח סובייטי שני זוגות נעליים טובות בתמורה לשחרור הונגריה. כשעבר לעבוד ב-IBM הוא כתב מאמר שהציע לממשל להשתמש במחשבים כדי למדוד את מידת האומללות של אזרחי העולם במטרה לזהות אזורים העלולים ליפול לקומוניזם. ב-66' חלה פרייס בסרטן בלוטת התריס, וכשהחלים, לקח את כספי הביטוח והפליג לאנגליה.

בלונדון הוא בילה את זמנו בספריות מדעיות, וכשנתקל במאמר שפירסם המילטון על התנהגות אלטרואיסטית, הוא נהנה מהתיאור הרציונלי של התנהגות חברתית, וישב להבין טוב יותר את המתמטיקה. פרייס ניסה לפתח משוואה שתסביר התפשטות ודעיכה של תכונות תורשתיות באוכלוסייה, והגיע לתוצאה שלא זו בלבד שהסבירה את התגלית של המילטון בשפה מתמטית פשוטה יותר, היא גם היתה כללית יותר. הנוסחה של פרייס הסבירה לא רק אלטרואיזם, אלא גם התנהגות "דווקאית" כאסטרטגיה גנטית מנצחת. לא רק הקרבה עצמית למען קרובים עוזרת להתפשטות הגן, אלא גם פגיעה עצמית שגורמת נזק גדול עוד יותר לזרים. בשפה ישראלית אפשר לומר שהנוסחה מסבירה כאסטרטגיות מועילות לא רק קפיצה על רימון אלא גם פיגוע התאבדות.

פרייס חלק עם המילטון את ממצאיו והשניים התיידדו. ב-70' פירסמו את תגליתם המשותפת, ותיארו בפעם הראשונה התנהגות חברתית מורכבת, כזאת שאנחנו מזהים כאנושית ורגשית, בתור אסטרטגיה ביולוגית, קרה ורציונלית במלחמות הגנים. מתוך התיאוריה של המילטון ופרייס צמחה שיטה חדשה להתבוננות במין האנושי: פסיכולוגיה אבולוציונית. שיטה זו רואה גם בנפש האנושית (בנוסף על הגוף) אוסף מנגנונים שהתפתחו במשך מיליוני שנות אבולוציה כדי להתאים את אבותינו הציידים-לקטים לסביבתם (אותם ולא אותנו, משום שלא חלפו מספיק שנים מאז כדי לאפשר אבולוציה משמעותית). אין זו צורה של דטרמיניזם גנטי, כי הגנים לבדם לא יכולים לקבוע כמעט דבר - גם ילד שנולד להורים גבוהים יגדל להיות מבוגר נמוך אם תזונתו תהיה לקויה או אם יחלה - אבל הפסיכולוגיה האבולוציונית בהחלט מוכיחה שאנחנו נולדים כשנפשנו אינה לוח חלק. כולנו נולדים כשנטיות ויכולות כבר טבועות בנו.

כמובן שדרך ההתבוננות הזאת משכה, ומושכת, ביקורת. הביקורת החשובה והרלוונטית ביותר היא שתיאוריות מדעיות על טבע האדם נוטות להצדיק את הקיים, משום שאם הוא תוצר של ברירה טבעית, מן הסתם הוא טוב. כך היה למשל הדארוויניזם החברתי שהצדיק את מעמדו העליון של האדם הלבן. אמנם הפסיכולוגיה האבולוציונית מדגישה שמנגנוני הנפש הותאמו לתקופת האבן ולכן דווקא לא מתאימים לנו היום, אך בכל זאת יש כאן פוטנציאל לאי הבנה.

לתגלית של המילטון ופרייס היתה משמעות בסיסית יותר, וחשובה לא פחות, שבה התמקד ואותה הסביר בשפה פשוטה ביולוג אבולוציוני נוסף, ריצ'רד דוקינס, בספרו הפופולרי "הגן האנוכי" שיצא לאור ב-76'. אם קופרניקוס, גליליאו וקפלר גילו שכדור הארץ סובב סביב השמש ולכן אנחנו איננו מרכז היקום, המילטון גילה שאנחנו אפילו לא תכלית החיים. האבולוציה לא יוצרת אינדיבידואלים טובים יותר, אלא גנים מוצלחים יותר. גנים נצחיים הם אלה שנמצאים במוקד מלחמת ההישרדות ואנחנו איננו אלא נשאים זמניים, בני-חלוף, שלהם. כך מתאר אותנו דוקינס. אנחנו לא הלוחמים אלא כלי הנשק, והגנים מקריבים אותנו אם הדבר משרת את מטרותיהם האסטרטגיות האנוכיות (זה, כמובן, תיאור ספרותי: הגנים הם עצמים דוממים ובאמת לא אכפת להם מכלום).

 

•••

ריצ'רד דוקינס הפך למיסיונר אתאיסטי שמנסה לרפא את העולם מאי-רציונליות. דוקינס טוען, שהעובדה שאנחנו מסוגלים היום להבין את הטבע בצורה רציונלית משמעה בהכרח שעלינו לחיות חיים רציונליים. אני לא בטוח שנצא נשכרים לו נחשוב כל הזמן על העולם בצורה רציונלית, ואני לגמרי לא בטוח שאנחנו בכלל מסוגלים לחשוב בצורה כזאת גם אם נרצה. הגנים הם אלה שחיים בעולם רציונלי. העולם שיצרו עבורנו מתקיים ברובו בתוך גולגולת. לגנים אין חרדת מוות. קיומם אינו אבסורדי. לנו יש ושלנו כן.

בשנה שבה פירסמו המילטון ופרייס את עבודתם המשותפת, התחיל פרייס להאמין שהמשוואה שגילה מספקת הבנה מהותית כל כך, שהדבר לא יכול להיות אלא מתנה שקיבל מן האל. "ב-7 ביוני נכנעתי והודיתי בכך שאלוהים קיים", אמר לחבריו. פרייס היה לנוצרי אדוק, והתחיל לחקור את כתבי הקודש. ב-73' סיפר שחווה מפגש עם ישוע, שבו התברר לו כי חובתו הנוצרית האמיתית היא עזרה לזרים דווקא. הוא הניח לשערו לצמוח, הסתובב ברחובות לונדון וחילק את רכושו למחוסרי הבית. הוא מסר את המעיל שלבש ואת הנעליים שנעל. הוא הזמין דרי רחוב לביתו והם גנבו את המעט שנשאר לו. הוא כתב להמילטון שהחליט לחיות את חייו על פי הפסוק בבשורה על פי לוקס, "וכל השואל ממך תן לו, והלוקח את אשר לך אל תתבע מאיתו".

כעבור שנה עבר פרייס להתגורר בקומונה שפלשה לבניין נטוש, ובנובמבר כתב לבתו, קתלין: "התחלתי להבין שהכיוון שבחרתי שגוי... הכסף והעזרה שנתתי עשו, קרוב לוודאי, יותר רע מטוב... אני מרגיש שכלב הציד השמימי מתחיל להדביק אותי". "כלב הציד השמימי" הוא שיר שכתב ב-1893 פרנסיס תומפסון, שהיה נווד לונדוני מכור לאופיום. השיר מספר על אדם המנסה לברוח מאלוהים, אבל אלוהים רודף אחריו ללא הרף עד שאין לאדם ברירה אלא להיכנע. בינואר 75' נמצא פרייס מת בדירתו, לאחר שחתך במספריים את עורק הצוואר. מבין שורות האקדמיה באו להלווייתו רק ביל המילטון וג'ון מיינרד סמית, אף הוא ביולוג אבולוציוני בעל שם. שאר הנוכחים היו מחוסרי הבית שלהם עזר פרייס.

וביל המילטון היה לאחד המדענים החשובים והמשפיעים בתבל. תרומתו להבנת האבולוציה היתה עצומה (בין השאר הוא גילה את הנוסחה למספר הזכרים שתוליד צרעה על זחל פונדקאי, שעליה נכתב כאן במדור הקודם, מוסף "הארץ" 7.10). אבל העיסוק שלו באבולוציה השפיע על השקפת עולמו. "הוא האמין שמקצת האנשים נחותים מאחרים מבחינה גנטית", אמר חברו לאדם קרטיס. המילטון התנגד לרפואה המערבית המצילה אנשים "נחותים" שלדעתו ראוי להניח להם למות, והוא זיהה הזדמנות להילחם בה כששמע בסוף שנות ה-90 תיאוריה של עיתונאי על מקור נגיף האיידס. על פי התיאוריה, נגיף האיידס נוצר כשמדענים אמריקאים ניסו חיסונים לפוליו באפריקה בשנות ה-50. החיסונים גודלו בתאי שימפנזים, התערבבו עם נגיף איידס שימפנזי וחדרו כך לבני אדם. אם יצליח להוכיח את התיאוריה, חשב המילטון, הוא יזכה בתחמושת נגד הרפואה המודרנית.

בינואר 2000 הוא נסע לקונגו שהיתה שרויה במלחמת אזרחים עקובה מדם, אבל המילטון התעניין רק בגללי השימפנזים שאסף מקרקע היער. לרוע המזל הוא חטף מלריה. הוא סירב לקחת תרופות נגד מלריה, אבל כן לקח אספירין, שבתאונה מוזרה נתקע בבטנו וגרם לקרע מדמם שממנו מת בתוך חודשיים (התיאוריה על מקור האיידס התבררה אחר כך כשגויה). ריצ'רד דוקינס ספד לו באזכרה שנערכה לזכרו. המילטון נקבר אמנם באדמת אנגליה, אבל במאמר שפירסם ב-91' הוא כתב כך: "גופתי תילקח לברזיל וליערות... והחיפושית קופרופנאוס תקבור אותי. הן יחדרו, יקברו, יחיו על בשרי. ובדמותם של הילדים שלהן ושלי, אחמוק מהמוות. בשבילי - שום תולעת, שום זבוב מזוהם. אזמזם בשעת שקיעה כמו דבור ענקי. אהיה רבים, אזמזם כמו נחיל אופנועים, אנשא אל-על, גוף אחרי גוף מעופף אל עבר הטבע הברזילאי תחת הכוכבים".*

--------------------------------

פינת ליטוף

תמנון החוף, Octopus vulgaris, נחשב לחסר-חוליות האינטליגנטי ביותר. לתמנון שמונה זרועות ומכאן נגזר שמו בכמה שפות, כולל עברית, ששאבה את המילה מן הארמית: תמניא=שמונה, נון=דג. השוואה לרכיכות אחרות (צדפה, למשל) מלמדת שהתמנונים עברו תהליך אבולוציוני מדהים: התפתחות זוג עיניים גדולות, שדומות לעיני החולייתנים, היפטרות מהצדפה המכבידה, פיתוח זרועות ארוכות וגמישות, ומנגנון שחייה סילונית, הפכו את התמנונים לציידים מתוחכמים. יכולות חושיות ותנועתיות שכאלו אינן יכולות להתממש ללא מערכת עצבים מפותחת מאוד. ואכן, לתמנון מספר עצום של תאי עצב (כחצי מיליארד, פי 50,000 מחילזון ובדומה למספר תאי העצב של כלב). למרות האבולוציה המרשימה, מוחו של התמנון שומר על תכונות האופייניות לחסרי חוליות והוא פשוט במבנהו בהשוואה למוח המורכב של החולייתנים.

הכותב הוא פרופסור במחלקה לנוירוביולוגיה, במכון סילברמן למדעי החיים ובמרכז הבין-תחומי לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית בירוש

----------------------------

ממצאים

כשמדענים סינים ניסו להפחיד תינוקות בנות שישה חודשים עם בובת גורילה מאיימת, אלו מהן שהיו בעלות מוטציה מסוימת בגן שקושר בעבר עם התנהגות אלימה לא הסבו את פניהן. פסיכולוגים אמריקאים צפו במוחם של נבדקים בעזרת MRI בזמן שאלה צפו במופעי סטנד-אפ, מדענים בריטים הקליטו במדויק את תנועות הריקוד של גברים רוקדים בעזרת חיישנים תלת-ממדיים במטרה לברר אילו תנועות מוצאות חן בעיני נשים, ופסיכולוגים גרמנים הציגו לגברים תמונות של נשים עירומות שפניהן עובדו כדי להידמות לפניו של הנבדק או לפניו של נבדק אחר. הם גילו כי גברים רגועים מעדיפים נשים הדומות להם, וגברים הנתונים במתח מעדיפים נשים שונות מהם. פסיכולוגים מאוניברסיטת אריזונה סבורים כי נשים יפות מושכות השפלות ואגרסיביות משום שהן מזכירות לגברים את קיומם הגופני ולכן את היותם בני-תמותה. מנתחים בבריסטול שבאנגליה השתילו לאדם את בוהן רגלו השמאלית במקום אגודל ידו השמאלית שנקטע בתאונת משור. "אובדן הבוהן אינו חמור כמו אובדן אגודל", אמר המנתח הראשי, "אז הרווח גדול מההפסד". מדענים שווייצרים דירדרו עגלות במורדות מיוערים כדי לנתח את יכולתם של עצים לספוג פגיעות סלעים, ובנורווגיה השוו מדענים את יעילותן של טכניקות שונות להתנדנד בנדנדה. נוסטלגיה מעניקה לחיים משמעות.

חוק ויידמן-פראנץ נשבר, נשבר גם כלל קאשה, ונעשה שימוש הנדסי באפקט המיראז'. אנשים המאמינים שקרינה מטלפונים ומוויי-פיי גורמת להם פריחה וכאבי ראש עברו להתגורר בשכנות לטלסקופ רדיו במערב וירג'יניה, שם השימוש במכשירים קורנים אסור. בנייני ענק מפוארים בטורקיה, בני 10,000 שנה, שנחשבו למקדשים העתיקים בעולם, אולי לא היו מקדשים כלל אלא בתים משותפים למגורים. התקררות כדור הארץ היא זו שגרמה ל"משבר הכללי" של אירופה במאה ה-17 (תקופה של מלחמות ומרידות), וגם להקטנת קומתם הממוצעת של האירופאים בשני סנטימטרים. שלדי ימאים ששירתו בצי הבריטי במאות ה-18 וה-19 מעידים על כך שרבים מהימאים סבלו מצפדינה, כיבים ועששת חמורה. שישה אחוזים מהם היו קטועי גפיים. בגופותיהם של 68 חיילים אמריקאים שמתו ב-1918 ממחלה בדרכי הנשימה נמצאו העדויות המוקדמות ביותר לווירוס השפעת שהשתולל בעולם ארבעה חודשים לאחר מכן והרג 50 מיליון בני אדם. תולעי אדמה זרות מציבות בסכנה את האקולוגיה של יערות צפון אמריקה. חוקרים אמרו כי גם אנשים בעלי המודעות הסביבתית הגדולה ביותר אינם מודעים לסכנה שבתולעי האדמה.

אופטימיסטים בדרך כלל אינם נוירוטים אבל אוסף תכונות האישיות שלהם מורכב. נוירוטים נסחפים יותר בסרטים. נמצא כי אנשים הרגילים לאכול פופקורן בקולנוע, יאכלו את אותה הכמות בזמן צפייה בסרט בין אם הפופקורן טרי או לא, אלא אם כן יגישו את הפופקורן לפה ביד הלא דומיננטית. תסמונת ששמה מיזופוניה, שהוכרה לאחרונה, גורמת לסובלים ממנה התקפי זעם בלתי נשלטים כשהם שומעים קולות לעיסה. קפה נטול קפאין יופק בקרוב מפיסטוקים. קפה נטול קפאין משפר את הריכוז ואת מהירות התגובה המוטורית רק בתנאי שהשותה אינו יודע שבקפה אין קפאין. מחקר ענק חדש קובע כי נשים השותות קפה נוטות להיות פחות דיכאוניות. בכי גורם לנו להרגיש טוב יותר אחר כך, אבל רק לזמן קצר מאוד. נשים מניקות נעשות אגרסיביות. לריח חלב-אם יש אפקט משכך כאבים אצל תינוקות. חלב דל שומן אפקטיבי פחות בנטרול ריח שום. חומר אפל מסגיטריוס הננסית הוא זה שנתן זרועות לשביל החלב. הפיזיקאי דרגן הידוקוביץ' טוען כי החומר האפל עשוי להתברר כאשליה. מדענים ספרדים בנו טועם יינות אלקטרוני שמגלה פגמים בייצור קאווה, בבלגיה הומצא טרקטור רובוטי שעובד לבדו בשדה, וחברת ביטוחי בריאות אמריקאית שכרה את שירותיו של המחשב שניצח בשעשועון הטלוויזיה "ג'פרדי!" ב-2008 מנתה אוכלוסיית הרובוטים בעולם כ-8.6 מיליון. "אני לא רובוט, אני חד-קרן", אמר מחשב אחד לשני בשיחה בין שני עותקים של אותה תוכנה שנערכה באוניברסיטת קורנל. "זה יישמע מוזר, אבל מאז שהייתי בת 12 האמנתי שאני בחלקי ערפד ובחלקי אדם-זאב", אמרה נערה בת 18 מפלורידה החשודה בהשתתפות ברצח קבוצתי של נער בן 16. הזאב הטסמני, שניצוד והוכחד בתחילת המאה ה-20 על הרג כבשים, ניצוד לשווא - לסתותיו לא איפשרו לו להרוג חיה גדולה יותר ממכרסם. תרופה חדשה המופקת מרוק של עטלפי ערפד עשויה להציל את חייהם של נפגעי שבץ. בתוך 15 שנה מקווים מדענים לגלות תשדורות של חיזרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו