בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקצה

כתוב בעיתון, אז כתוב

5תגובות

האם לדעתכם, לאחר שקראתם את הפרשנויות על הדיונים המתחדשים בין חמאס לרשות הפלסטינית, סיכויינו לשלום עם הפלסטינים טובים יותר או טובים פחות? התשובה, מתברר, קשורה בעיקר לעמדתכם בנושא טרם שנחשפתם למידע המעודכן, אך לא פחות מכך, לדרך המוזרה שבה אנו מטמיעים מידע חדש.

צ'רלס לורד ועמיתיו מאוניברסיטת סטנפורד חקרו את השפעתם של מחקרים, פרשנויות ואפילו עובדות (כאשר אינן חד משמעיות) בנושאים שבמחלוקת, על קירוב עמדות בין בעלי דעות מנוגדות. הסבר אפשרי שאותו ביקשו החוקרים לבדוק הוא כי אנשים המחזיקים בדעה מוצקה בנושאים חברתיים ומדיניים בוחנים עדויות אמפיריות חדשות באופן מוטה. הם מועדים לאמץ עדויות התומכות בעמדותיהם בקלות, אך בוחנים בדקדקנות נוקדנית את הנתונים המערערים עליהן. בתנאים כאלה, הצגת תוצאות ניסוי מדעי למי שחלוקים בדעתם, לא זו בלבד שאינה מצליחה לצמצם את אי ההסכמה ביניהם, במקרים רבים היא אף מעצימה אותה. הסיבה: כל אחד מהצדדים שואב תמיכה בלתי מוצדקת לעמדתו הראשונית מהערכת הנתונים החדשים. וככל שהנתונים פחות חד משמעיים, כך השפעתם על חיזוק העמדה המקורית חזק יותר.

איי-פי

במסגרת הניסוי שערכו, חשפו לורד ועמיתיו 48 נבדקים בעלי דעה מגובשת בנושא עונש המוות לתוצאות שני מחקרים. המחקרים הישוו את שיעור מקרי הרצח במדינות שונות בארצות הברית בהתייחס להנהגת עונש המוות. תמצית המחקר הראשון, לדוגמה, היתה: "קרונר ופיליפס הישוו את שיעורי הרצח ב-14 מדינות בארצות הברית, שנה לפני שהונהג עונש המוות בהן ושנה לאחר שהונהג. ב-11 מתוך ה-14 הובחנה ירידה בשיעור מקרי הרצח לאחר הנהגת עונש המוות". הנבדקים התבקשו לדווח על השינוי בעמדותיהם בעקבות ממצאי המחקר שהוצג להם. לאחר מכן, הוצג להם תיאור מפורט ביותר של הדרך שבה בוצע המחקר, הערכות וביקורות עליו בספרות המדעית. הנבדקים התבקשו להעריך את רמת המקצועיות והשכנוע של החומרים הנוספים שנחשפו אליהם ושוב לדווח על השינוי בעמדתם הכוללת בעקבות החשיפה לחומר הנוסף.

בשלב הבא הוצג להם סיכום מחקר שני ולו ממצאים הפוכים: "פלמר וקרנדל הישוו שיעורי רצח בעשרה זוגות של מדינות שכנות בארצות הברית בהן נוהג עונש מוות ומצאו כי בשמונה מתוך העשר שיעורי הרצח הם גבוהים יותר במדינות בהן מונהג עונש המוות. מחקר זה מערער על כושר ההרתעה של עונש המוות". ושוב התבקשו הנבדקים לדווח על השינוי בעמדתם בעקבות ממצאי המחקר. בשלב הבא הוצגו, גם הפעם, הנהלים המפורטים שעל-פיהם בוצע המחקר ואסופת מאמרי ביקורת והערכה עליו. חייבים להודות, החוקרים עשו מאמץ רציני לערער את השקפת עולמם של הנבדקים ככל שמחקר יכול לעשות. פרט שולי: שני המחקרים היו מפוברקים וכך גם מאמרי הביקורת וההערכה עליהם.

שתי הקבוצות, תומכי עונש המוות ומתנגדיו, דיווחו על שינוי קל בעמדותיהם לכיוון המחקר שקראו. לאחר קריאת המחקר הראשון, מיתנו המתנגדים לעונש המוות מעט את התנגדותם והמצדדים התחזקו מעט בדעתם. תגובה זהה בכיוון ההפוך נרשמה לאחר קריאת המחקר השני. אלא שלאחר שקראו תיאור מפורט יותר של שני המחקרים ומאמרי הביקורת עליהם, חזרו כמעט כולם לעמדתם המקורית ואף התחזקו בה. הסיבה, גילו החוקרים, נעוצה בכך שמי שבחנו את נתוני ההערכה והביקורת בחרו להתרכז דווקא בפרטים התומכים בהשקפת עולמם, והתעלמו כמעט מכל פרט המתנגד לה. הנבדקים תיארו את המחקרים שתמכו בהשקפת עולמם כאיכותיים במיוחד ואימצו, כצפוי, אמות מידה קפדניות במיוחד לבחינת המחקרים שסתרו את השקפת עולמם.

בהערתו לגבי מחקר שנטה לערער על כושר ההרתעה של עונש המוות כתב אחד המצדדים בעונש: "המחקר לא כיסה תקופה מספקת". מתנגד לעונש המוות העיר על אותו מחקר בדיוק: "לא הוצגו התנגדויות רציניות הסותרות את מסקנות החוקרים". התוצאה הסופית של התרגיל היתה בלתי נמנעת - הקצנה בעמדות שתי הקבוצות. ההטיה שלפנינו, שזכתה לשם "הטיית ההטמעה", מתרחשת מדי יום כאשר עובדות חדשות מתפרשות באופן המגייס אותן לתמיכה בהנחות וציפיות קיימות.

מחקרים רבים שנערכו לאחר מחקריו של לורד מאירים צדדים נוספים בדרך שבה אנו מעבדים מידע, כמו הנוהג להשלים פרטי מידע חסרים על פי נטיות לבנו. לדוגמה, נבדקים ששודכו ברשת לבני זוג פוטנציאליים, נטו לחבב אותם יותר ככל שקיבלו עליהם פחות אינפורמציה.

אך היה זה מחקרו החשוב של לורד שהבהיר כי נטייתנו להטמיע ביתר קלות את המידע שמאשר את השקפת עולמנו (בניגוד לכזה המאתגר אותה), היא זו שעומדת בבסיס הקושי לגשר על חילוקי דעות - מהשאלה על מי מוטלת האחריות על ביצוע מטלה ביתית, דרך מחלוקות עסקיות ועד לסכסוכים פוליטיים רבי שנים בהם מביטים הצדדים באותם נתונים ממש ומגבשים תמונה שונה לחלוטין של המציאות שאותה הם מייצגים.

ומי היה מאמין, התופעה אינה פוסחת גם על חוקרים בתחום מדעי הטבע. גם הם מתעלמים מהוכחה ניצחת המוצגת בפניהם כאשר היא סותרת את השקפתם המדעית. באחרונה נחשפנו כולנו לתופעה המתסכלת של קבלת ההוכחה לתיאוריה כזאת, זו שהציג כבר לפני כמעט 30 שנה חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופ' דן שכטמן. היטיב להגדיר את התופעה הפיזיקאי הידוע מקס פלנק כשאמר: "אמת מדעית חדשנית אינה זוכה בהכרה על ידי כך שהיא משכנעת את מתנגדיה וגורמת להם לראות את האור, אלא כיוון שמתנגדיה מתים לבסוף ועוברים מן העולם". *

הכיסא החם

אוקלהומה היא המדינה היחידה בארצות הברית שעוד מאפשרת הוצאה להורג באמצעות כיתת יורים. האחרון שהוצא להורג בשיטה זו בארצות הברית נורה למוות ב-2010 ביוטה.

שני אנשים הוצאו להורג בתולדות מדינת ישראל: מאיר טוביאנסקי שהורשע בידי בית דין שדה על בגידה במהלך מלחמת השחרור, נורה למוות ולאחר מותו נוקה שמו מכל אשם, ואדולף אייכמן שנתלה ב-62' בעוון פשעים נגד העם היהודי.

צילום: איי-פי

בשש שנות שלטונו של ג'ורג' בוש כמושל מדינת טקסס, הוצאו להורג במדינתו 152 רוצחים מורשעים. זהו הנתון הגבוה ביותר למושל בארצות הברית של זמננו ביחס לזמן כהונתו. יורשו בתפקיד, המועמד לנשיאות ריק פרי, הספיק לאשר 234 הוצאות להורג ב-11 שנותיו בתפקיד.

על פי המקרא ישנם חטאים שונים שדינם מוות אבל חז"ל נהגו להימנע ככל האפשר מביצוע גזר דין מוות וזוהי ההלכה ביהדות.

סרטו התיעודי של ארול מוריס "מר מוות", עוקב אחר חייו של פרד לויכטר, מהנדס חשמל שהתבקש לשפר את הכיסאות החשמליים של מדינת טנסי והפך לשם עולמי בכל מה שקשור להוצאות להורג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו