בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חותר בלתי נלאה

ג'ון פיירפאקס היה האחרון מסוגו. רומנטיקן, הרפתקן ופיראט שנכנס לדו קרב עם יגואר וחצה שני אוקיינוסים בחתירה. בחודש שעבר הוא מת והשאיר אחריו עולם אפור יותר. הניו יורק טיימס הכתיר אותו בטור ההספד כאיש המעניין בעולם

24תגובות

הוא חצה את האוקיינוס האטלנטי רק בגלל שהוא היה שם, ואת האוקיינוס השקט כי גם הוא היה שם. בשתי הפעמים הוא עשה את זה בסירת משוטים, גם כי היא היתה שם, ומכיוון שלא הצליח לעמוד בפני הקסם של הים, המלח והשרירים ובפני הסיכוי לעשות היסטוריה בחציית שני אוקיינוסים ללא עזרה של קיטור או מפרש.

ב-1969, אחרי שישה חודשים לבדו באוקיינוס האטלנטי, כשהוא נאבק בסערות, בכרישים ובטירוף המזדחל, ג'ון פיירפאקס, שמת בחודש שעבר בגיל 74, הפך לחותר סירת המשוטים הראשון שחצה אוקיינוס כלשהו לבדו.

פיירפאקס מת ב-8 בפברואר בביתו בהנדרסון, נוואדה, הסמוכה ללאס וגאס. סיבת המוות היתה כנראה התקף לב, מסרה אשתו טיפאני. היא אסטרולוגית במקצועה והיתה קרובת המשפחה היחידה שנותרה לו מדרגה ראשונה. למרות הראוותנות שבהם, המסעות הימיים של פיירפאקס מחווירים בהשוואה למעלליו המוקדמים יותר. חסר מחויבות ויפה תואר, פיירפאקס היה התגלמות ממשית של דמות מספר של גרהאם גרין, עם קמצוץ מהמינגוויי ואיאן פלמינג. בגיל תשע הוא יישב סכסוך בעזרת אקדח. בגיל 13 הוא עבר לחיות בג'ונגל באמזונס. בגיל 20 הוא ניסה להתאבד בעזרתו של יגואר. אחר כך היה לשוליית פיראט. כדי לרצות את אמו, שלא התלהבה מעניין הפיראטיות, הוא נכנס לזמן קצר לתעשיית הפרוות, אחת השורות המשעממות היחידות בקורות חייו הרועשים, שכללו בהמשך גם קריירה של מהמר מקצועי.

גטי אימג'ס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

פיירפאקס היה אחד הגלגולים האחרונים של דמות בת מאות שנים: מגלה הארצות, הזאב הבודד, שמעלליו נועדו לרצות את עצמו בלבד. הוא היה אמן של בדידות והרהורים, אמנות שכמעט ונעלמה לחלוטין בינות לאתגרים המלאכותיים של תוכניות הריאליטי.

דייט עם נוגה

ג'ון פיירפאקס, בנם היחיד של אב אנגלי ואם בולגרייה, נולד ב-21 במאי, 1937, ברומא, שם חיה משפחתה של אמו. הוא בקושי הכיר את אביו, שעבד בבי-בי-סי בלונדון. כדי לספק לילד מסגרת, אמו רשמה אותו בגיל שש לצופים האיטלקיים. שם, סיפר פיירפאקס, הוא קיבל את אהבתו לטבע - ואת הנחישות לכפוף אותו לרצונו.

בטיול מחנאות בגיל תשע, ג'ון סיים התקוטטות עם ילד אחר בחטיפת האקדח של המדריך ובירי ברחבי המחנה. איש לא נפצע, אבל ימי הצופים שלו נגמרו. נישואי הוריו התפרקו זמן קצר אחר כך, והוא עבר עם אמו לבואנוס איירס. כילד נלהב ומבריק בעל חלומות, הוא בלע ספרי הרפתקאות, כולל סיפורם של פרנק סמואלסון וג'ורג' הרבו, הנורווגים שהיו הראשונים לחצות את האוקיינוס האטלנטי בסירת משוטים. ג'ון נדר שיום אחד הוא ישלים מסע זה בעצמו.

בגיל 13, בהשראת טרזן, הוא ברח מהבית לחיות בג'ונגל. הוא שרד באמצעות הנחת מלכודות ציד ונעזר באיכרים המקומיים. פיירפאקס נהג לבקר בעיירה מפעם לפעם, כדי למכור את פרוות היגוארים וחתולי הבר שאסף. בהמשך הוא למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה בבואנוס איירס, ובגיל 20, כשלבו שבור מאהבה נכזבת, החליט להתאבד בכך שיאפשר ליגואר לתקוף אותו. אולם כאשר העימות החל, ההיגיון ניצח - וכך גם האקדח שהוא נשא על גופו.

בפנמה הוא פגש פיראט, הגיש בקשה והתקבל לתפקיד השוליה שלו. הוא בילה שלוש שנים בהברחת נשק, אלכוהול וסיגריות ברחבי העולם והפך לקפטן של אחת מסירותיו של הבוס שלו, עבודה שבה רכש כישורי ניווט יוצאי דופן.

הוא שב לחלום הילדות שלו על חציית האוקיינוס, ומאחר שחובותיו כפיראט לא כללו חתירה, החל להתאמן. הוא חתר יום אחר יום באגם סרפנטין שבהייד פארק. האגם, שאורכו בקושי 800 מטר, מהווה בערך אחד חלקי 8,000 מרוחב האוקיינוס, אבל זה הספיק לו.

ב-20 בינואר 1969, פיירפאקס הפליג מהאיים הקנאריים בדרכו לפלורידה. סירתו, ה"בריטניה", שאורכה שבעה מטרים, היתה הרולס רויס של סירות המשוטים: היא נבנתה מעץ מהגוני בידי מעצב הסירות האנגלי הנודע אופה פוקס. הסיפון היה מצויד במצרכים כמו בשר משומר, שיבולת שועל וברנדי וכן מים ורדיו מפוקפק. לא היו סירת סיוע או מטוס מעקב - רק פיירפאקס והים. הוא דג דגים ולפעמים עלה לספינות שבהן נתקל כדי להשיג מזון ומים ולהתקלח. הימים הארוכים והריקים עוררו בו שיגעון זמני. מתוך כמיהה נואשת לחברה נשית, הוא דיבר בקדחתנות אל כוכב הלכת נגה.

ב-19 ביולי 1969, היום ה-180 למסע, פיירפאקס - שזוף, יגע ורזה כמעט בעשרה ק"ג - עלה ליבשה בהוליווד, פלורידה. "זה היה מטופש לחלוטין", אמר כשהגיע לחוף. שנתיים מאוחר יותר, הוא עשה זאת שוב.

מאבק גולמי בטבע

הפעם היתה אתו על הסיפון סילביה קוק, בת זוגו דאז. כשפיירפאקס פגש את קוק בלונדון, היא היתה מזכירה וחותרת בתחרויות. הרומן ביניהם פרח מיד. ספינתם החדשה של פיירפאקס וקוק, ה"בריטניה II", גם היא בעיצוב פוקס, היתה באורך של עשרה מטרים, מרווחת מספיק לזוג, אבל עדיין לא יותר מצעצוע באוקיינוס השקט.

"הוא תמיד היה מהמר", נזכרה קוק, בת 73 היום, בשיחת טלפון בשבוע שעבר. "כשנפגשנו, הוא היה הולך לקזינו כל לילה ומשחק בקוביות. בסופו של דבר, הרפתקאות הן סוג של הימור, לא?" המסע שלהם, מסן פרנסיסקו לאיי היימן שבאוסטרליה, נמשך 361 ימים, מ-26 באפריל 1971 עד 22 באפריל 1972, והיו אלה 13 אלף קילומטרים שופעי אסונות.

"היה מאוד מאוד סוער וההגה שלנו נשבר לגמרי", סיפרה קוק. "הסירה שלנו התמלאה שוב ושוב במים, ובלילות לא ידענו אם אנחנו שטים בכיוון הנכון או ההפוך". כריש נשך את פיירפאקס בידו, הם נקלעו לציקלון וכבלו את עצמם לסירה עד שהסופה שככה. כשלפרק זמן מסוים היה בלתי אפשרי ליצור אתם קשר ברדיו, ההנחה היתה שהם טבעו.

למרות הקשיים והתלאות, אמרה קוק, היו במסע הנאות רבות. "הלילות לא היו חמים מדי ובימים שטופי השמש יכולנו פשוט לחתור", היא נזכרה. "הרעש היחיד שנשמע היה של המשוטים זזים במושביהם, ואז היינו עוצרים ומאזינים ללטיפות העדינות של הים". פיירפאקס נשאל לעתים קרובות למה הוא בחר לצאת נגד שני אוקיינוסים דווקא בסירת משוטים. "כמעט כל אחד עם ידע בסיסי יכול להפליג", הוא אמר בכתבת פרופיל שפורסמה באתר האגודה הבינלאומית לחתירה באוקיינוסים, הגוף בעל הסמכות לקבוע שיאים בתחום ההרפתקני הזה. "אני מחפש את המאבק הגולמי והפרימיטיבי בטבע", הצהיר.

מאבקים שכאלה הם עיסוק לצעירים. כשקוק לצדו, פיירפאקס שב לאוקיינוס השקט באמצע שנות ה-70 כדי לנסות ולמשות מטמון של מטילי עופרת מספינה טבועה שהם גילו במסעם הראשון. אולם תוכניתם התגלתה כבלתי ישימה, והוא מעולם לא שב לים.

בשנים האחרונות התפרנס פיירפאקס ממשחק בקרה, משחק הקלפים האהוב על ג'יימס בונד. בקרה הוא משחק שתלוי במזל ובכישורים במידה שווה. הוא מאפשר לשחקן להפגין מיומנות מושלמת, ועדיין להישאר תלוי בגחמות המזל.

תירגם: אסף רונאל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו