שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

להתראות, טלוויזיה

סרטוני חתולים וקליפים של מוזיקה זה נחמד, אבל יוטיוב רוצים הרבה יותר. למשל, שתתחילו לראות אצלם פרקים וסדרות שלמות, מקוריות, שאין בשום מקום אחר. כמה המלצות לסוף השבוע

דידי חנוך
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דידי חנוך

כשגוגל קנו את יוטיוב, לפני חמש ומשהו שנים, היו מי שחשבו שמדובר בטעות איומה. זה אמנם היה כבר אתר הווידאו הפופולרי באינטרנט, אבל חברת התקשורת הענקית ויאקום איימה על קיומו בתביעת ענק. היה ברור שאם ויאקום תצליח, כל חברת מדיה בעולם תתבע את יוטיוב.

אבל זה, כידוע, לא קרה. יוטיוב, אתר שבהחלט בנה חלק מהפופולריות שלו על חומר בעל זכויות יוצרים שנוי במחלוקת, המשיך לגדול ולהוסיף עוד סוגי תוכן. סרטוני מוזיקה היו חלק ניכר מהכניסות בשנים האחרונות, לדוגמה. וכמובן, יש סרטוני חתולים וסרטוני מחאה וסרטונים מצחיקים, ועוד המון תכנים אחרים.

יוטיוב נלחם בספקי התוכן הטלוויזיוניים הגדולים בכל פלטפורמה. הוא נמצא בכל הפלטפורמות הניידות הגדולות, כמובן, עם יישומים. והוא נמצא יותר ויותר גם בטלוויזיות, בין אם מדובר ביישומים מובנים בטלוויזיות "חכמות" (כלומר, מחוברות לרשת), שנראה יותר ויותר בשנים הקרובות, או באמצעות סטרימרים המחוברים לרשת ולטלוויזיה ומאפשרים גישה לא רק לתכנים שהורדתם באמצעי זה או אחר, אלא גם ישירות לתכנים כמו אלה של יוטיוב.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

אבל גוגל ויוטיוב רוצים יותר. הם לא מסתפקים במלחמה נגד הטלוויזיה עם סרטוני חתולים. הם רוצים תוכן עם יותר, נו, תוכן. והם ניסו לעשות את זה בעסקאות תוכן, עם וידאו להשכרה ווידאו רשמי. והיו יוצרים שבחרו להשתמש ביוטיוב כפלרפורמה מרכזית להפצת תוכן. אבל זה לא מספיק. מבין 60 שעות הווידאו שמועלות ליוטיוב כל דקה (כן, זה הנתון: 60 שעות כל דקה), הרוב הגדול הוא תוכן שלא מעניין אף אחד. זה לא ישתנה, אבל יוטיוב בהחלט רוצים לשנות את היחס בין תוכן איכותי לתוכן לא איכותי. גם יותר ויותר מתוכן הווידאו המוזיקלי הפופולרי ביותר של יוטיוב נמצא כיום תחת המטרייה של - Vevo האתר בתוך יוטיוב של הלייבלים הגדולים. ו-Vevo יכול לעבור גם מחוץ ליוטיוב.

אז בגוגל החליטו לטפל בבעיה בעזרת שני כלים. הראשון הוא הממשק. עמוד הבית החדש של יוטיוב הוא חברתי בהרבה מבעבר, ונותן דגש לסרטונים שהחברים שלכם צפו בהם לעומת כלל האוכלוסייה. אבל הוא גם מדגיש את המלה החשובה ביותר בכל הנוגע לתוכן ביוטיוב בתקופה הקרובה: ערוצים.

הכלי השני שבו בחרו להשתמש הוא דבר שיש להם די והותר ממנו: כסף. לשם כך, הם הקימו קרן של 100 מיליון דולר, שיועדו להשקעה בערוצי תוכן. זה קרה בשנה שעברה, ועכשיו מתחילים להבשיל פירות ההשקעה.

אם עד כה "ערוץ" היה בעיקר משתמשים אינדיווידואלים, עכשיו מגיע דור הערוצים שמציעים תמהיל של תוכן - כלומר, תוכן עם זיקה משותפת ועם גיוון. ממש כמו ערוצים בטלוויזיה.

גיקים בראש

יוטיוב הכריזו על ערימה של שותפי תוכן, כמובן. אבל באופן לא מפתיע, כמה מהערוצים הבולטים של הגל הראשון הם ערוצים שמיועדים לקהל גיקי. נדבר כאן על שניים מהם.

הראשון הוא Geek and Sundry של פלישיה דיי. מדובר בחלוצת יוטיוב מפורסמת. התוכנית הקומית שלה, The Guild, על שחקני משחק תפקידים, הביאה לה הצלחה רבה, מספיק כדי שהעונות השנייה עד הרביעית ייהנו מחסות של מיקרוסופט וישודרו לראשונה באתר הווידאו של חברת הענק ובקונסולות שלה. אבל עכשיו, בעולם החדש, דיי רוצה חלק מהעוגה הדשנה של גוגל.

הערוץ החדש שלה מכוון לבטן הרכה של גיקים כבדים. יש בו שבע תוכניות - שתיים ותיקות: "הגילדה" ופודקאסט המד"ב והפנטזיה Sword and Laser (שמוגש על ידי שניים מהוותיקים והאהובים במגישי הפודקאסטים ברשת, טום מריט וורוניקה בלמונט). התוכניות החדשות כוללות בלוג וידאו של דיי; מוזיקה קומית של הצמד Paul and Storm; והתוכנית TableTop, שבה ויל ויטון מארח חברים - חלקם גיקים מפורסמים - למשחק תפקידים שולחני.

ויטון ודיי הם שתי דוגמאות מצוינות ליוצרי רשת מהדור הנוכחי. שניהם התפרסמו לראשונה בטלוויזיה, וספציפית בטלוויזיה גיקית. ויטון היה וסלי קראשר ב"מסע בין כוכבים - הדור הבא", ולדיי היה תפקיד משני בעונה השביעית של "באפי". אבל שניהם בנו את עצמם באמת ברשת. ויטון הוא בלוגר פופולרי מאוד, שהאהדה שצבר במשך השנים מהקהילה הגיקית (בניגוד לאיבה העזה שהקהילה רחשה לדמותו במס"ב) תורגמה להופעות אורח בקומדיה הפופולרית ביותר בטלוויזיה האמריקאית כיום, "המפץ הגדול", בתור גרסה מרושעת של עצמו. דיי התפרסמה מחדש עם "הגילדה" והרבה יותר עם Doctor Horrible, המיוזקל לרשת של ג'וס ווידון, יוצר "באפי" והבמאי של אחד הסרטים הגדולים של הקיץ הקרוב, The Avengers.

הערוץ השני ששווה להזכיר בהקשר הזה הוא Nerdist. כאן שוב יש לנו כוכב טלוויזיה שולי מהעבר - הקומיקאי כריס הארדוויק, שהתפרסם בתוכנית הדייטים של אם-טי-וי בשנות ה-90, Singled Out, אבל בנה את עצמו מחדש עם הפודקאסט "נרדיסט", שבו הוא ושני קומיקאים גיקים אחרים מארחים מגוון דמויות לשיחה חנונית. "נרדיסט" היא תוכנית בת פחות משנתיים, שצברה פופולריות גדולה, ובסוף השנה הפכה באופן חד פעמי לספיישל סיכום שנה בערוץ האמריקאי של ה-BBC. בספיישל, אגב, התארח ויל ויטון, שהיה פעם שותף לדירה של הארדוויק. אין ספק שהביצה הגיקית היא קטנה, ככל ביצה.

עכשיו, עם אסטרטגיית הערוצים החדשה של יוטיוב, גם הארדוויק משיק ערוץ ביוטיוב, עם שמונה תוכניות שיעלו עם ההשקה, ויותר מעשר נוספות שיצטרפו בהמשך. בין התוכניות הצפויות תהיה תוכנית אירוח של הזמר הקומי וירד אל יאנקוביץ', גרסת וידאו לאתר הקולנוע המצליח והוותיק cool-it-Aint, ותוכנית על כדורת. כדורת? כן. זה לא מאוד גיקי, אבל אבא של הארדוויק היה שחקן כדורת מקצועי, וגוגל שמים כסף, אז למה לא? אולי אנשים יאהבו את זה.

תוכנית שמסקרנת אותי מאוד בליינאפ העתידי של "נרדיסט" היא Star Talk with Neil deGrasse Tyson גרסת וידאו של תוכנית הרדיו של אחד המדענים החשובים של ימינו.

לא רק גיקים

אז ככה זה, גוגל שמים 100 מיליון דולר על השקעה בערוצים חדשים, ולא רק אייקונים גיקיים רוצים חלק מהעוגה הזאת. קונגלומרט ההיאבקות WWE משיק ערוץ עם מגוון תוכניות; אתר הספורט SBNation משיק ערוץ; ל"וול סטריט ג'ורנל" יהיה ערוץ; ענקית הרצאות המומחים TED תשיק ערוץ חינוכי; היוצר של "CSI "ישיק סדרת אימה; ובמאי הסרט החמישי בסדרת "מהיר ועצבני" משיק ערוץ לקהל אסייתי, עם כוכבי יוטיוב ריאן היגה וקווין וו.

הסיבה שבחרתי להתמקד דווקא בתכנים הגיקיים - מעבר לעניין האישי שיש לי בהם - היא שהיוצרים שלהם מגיעים לקרב הזה עם הרבה יותר ניסיון. הם כבר יצרו תכנים ליוטיוב, והרבה. רבים מהם יצרו פודקאסטים, שחלקם כוללים גרסאות וידאו, או במלים אחרות: תוכניות. והמותגים האישיים שלהם חזקים מאוד בקרב קהל שסביר שינסה דברים חדשים ברשת.

לטעמי, ההשפעה החשובה ביותר של המהלך של גוגל היא בשינוי הרגלים. כיום, רוב האנשים שמגיעים ליוטיוב עושים את זה כדי לראות סרטון קצר ספציפי. המטרה עכשיו היא ליצור הרגלים חדשים - ללמד אנשים שכשהם באים לעמוד הבית של יוטיוב, הם יכולים לראות מה חדש בתוכניות האהובות שלהם. ומה החברים שלהם ראו.

זה לא הולך להיות קל. שינוי הרגלים זה קשה. אבל אם אנשים יתרגלו לצפות בתוכן ארוך ואפיזודי ביוטיוב? אני חושב שמתחיל להגיע היום שבו באמת נוכל לצלצל בפעמון האשכבה של הדבר הזה, נו, איך אמרתם שקוראים לו? אה, כן. טלוויזיה. *

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ