בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה גורם לנו לא לזהות את המגבלות שלנו

מחקר חדש עוזר להבין למה בני אדם מתקשים להעריך את נקודות החולשה של עצמם ומדוע אנשים בעלי יכולות גבוהות לא מודעים לכך

34תגובות

"בורות מולידה ביטחון בתדירות גבוהה יותר ממה שעושה זאת הידע"
(צ'רלס דרווין)

אם תהיתם מדוע חסרי חוש הומור ממשיכים לספר בדיחות בלתי מצחיקות, מדוע סחרני יום חוזרים להתערב במסחר היומי בשוק ההון (ולהפסיד) וחסרי כל חוש פוליטי נחושים לנהל מסע בחירות חסר סיכוי, ייתכן שהתשובה נישאת כבר ברוח. מחקר שפירסמו ב-1999 דיוויד דאנינג וג'סטין קרוגר*, אז באוניברסיטת קורנל, זוכה באחרונה לעדנה ברשת ועשוי להסביר את התופעה של אנשים חסרי יכולת שאינם יודעים שהם כאלה. המחקר מבהיר גם מדוע אנו עומדים בפני קושי מהותי בבואנו להעריך את שאיננו יודעים.

ההטיה, הנקראת על שמם של שני החוקרים, טומנת בחובה מעגל לוגי מפותל הדורש רגע להפנמה: אנשים שמוגבלים ביכולתם בתחומים מסוימים טועים בהערכה העצמית של יכולתם מאותן סיבות שבגללן היא מוגבלת. כלומר, אותן מיומנויות המשרתות את היכולת הן גם המיומנויות המשרתות את היכולת להעריך אותה, אצלם ואצל אחרים. חסרי היכולת נושאים אפוא בנטל כפול: לא זו בלבד שהם טועים בהחלטותיהם ובבחירות שלהם, חוסר יכולתם בתחום גם מונע מהם להבחין בכך. חסך זה במיומנויות הערכה עצמית הוא שמספק לדעת החוקרים את התשובה לשאלה שהוצגה בפתיחה.

דאנינג וקרוגר ערכו סדרה של ארבעה מחקרים כדי להקיף את הממדים השונים של הסוגיה. בשני המחקרים הראשונים העבירו החוקרים למשתתפי הניסוי סדרת מבחנים בשלושה תחומים: היקש לוגי, הומור (הנבדקים התבקשו לדרג בדיחות, ונערכה השוואה בין הדירוג שלהם לדירוג של מצחיקנים מקצועיים) ודקדוק. כשנשאלו הנבדקים כיצד הם מעריכים את ביצועיהם, התברר כי ככל שהשיגו תוצאות נמוכות יותר במבחנים, כך גברה נטייתם להערכת יתר של ביצועיהם (ראו תרשים).

נבדקים שדורגו, לדוגמה, באחוזון ה-12 והנמוך של התוצאות במבחני ההיקש הלוגי, העריכו כי תוצאת בחינתם תהיה מעל לממוצע ותציב אותם באחוזון ה-62 מבין המשתתפים. טעות הערכה דומה איפיינה את בעלי התוצאות הנמוכות גם במבחני הדקדוק האנגלי וההומור.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

בעלי היכולת הגבוהה, מאידך גיסא, נוטים דווקא להערכת חסר של מיומנויותיהם (אם כי במידה פחותה). החוקרים מייחסים זאת לעובדה שבהעדר מידע על ביצועיהם של האחרים, בעלי היכולת הגבוהה מעריכים כי גם לאחרים תוצאות דומות לשלהם ולכן נוטים לייחס להם יכולת גבוהה מזאת שיש להם בפועל.

במחקר השלישי בסדרה ניסו החוקרים להתחקות אחר יכולתם של המשתתפים לשפר את הערכתם העצמית בעקבות חשיפה לתשובותיהם של משתתפים אחרים. החוקרים נתנו לכמה מן המשתתפים את תשובותיהם של חמישה משתתפים אחרים וביקשו מהם להעריך את רמתם של המשיבים. לאחר מכן התבקשו לחזור ולהעריך את ביצועיהם שלהם. התברר כי חסרי היכולת התקשו להעריך את רמתם של האחרים ולא הצליחו לשפר את יכולתם להעריך את ביצועיהם שלהם בעקבות כך (קצתם אף תיקנו את ההערכה העצמית שלהם כלפי מעלה). בעלי היכולת הגבוהה, לעומתם, מיהרו לתקן את הערכתם ביחס ליכולתם בעקבות החשיפה לעבודתם של האחרים.

מחקר זה מצליח להסביר כיצד קורה שבעלי יכולת נמוכה, ההולכים מכישלון לכישלון, אינם מצליחים ללמוד ממשוב שלילי שאחרים, אם לא החיים עצמם, נותנים להם. נכון שנורמות חברתיות מונעות מאנשים לבטא בחופשיות את דעתם ולאפשר תיקון ההערכה בעקבות הביקורת (גם בדיחה גרועה תזכה לצחוק מנומס), אלא שאנשים חסרי יכולת נכשלים גם בניצול סוג המשוב השכיח ביותר: השוואה חברתית. זוהי הדרך המקובלת שבה אנשים מקבלים מושג על מגבלותיהם - באמצעות השוואת עצמם להתנהגותם של אחרים, להחלטותיהם ולבחירות שלהם. מתברר כי מי שחסרים את הידע או התבונה להצטיין, חסרים גם את הכלים להעריך יכולת זאת לא רק בעצמם, אלא גם אצל האחרים.

דאנינג חושב שבעולם מבוסס-מדע, התופעה הנקראת על שמו עומדת במוקד מחלוקות חברתיות רבות. כאשר לאנשים אין כל מיומנות בהערכת נושאים מדעיים, כמו התחממות כדור הארץ, הם עשויים לגבש (מבלי שיהיו מודעים לכך) דעה המבוססת על פרשנות מוטעית, שעשויה במקרים רבים להתגלגל גם לבחירה פוליטית מוטעית.

במחקר האחרון בסדרה ביקשו החוקרים לבדוק אם אימון עשוי לסייע בריסון הערכת היתר העצמית של חסרי היכולת. ואמנם, פגישת אימון קצרה לפתרון בעיות של היקש לוגי שיפרה את יכולתם של חסרי היכולת להעריך את ביצועיהם בתחום זה: משתתפים שהעריכו באופן מופרז במיוחד את תוצאותיהם שיפרו את יכולת ההערכה העצמית שלהם לאחר אימון מתאים. חברי קבוצת ביקורת שלא זכו לאימון נותרו בהערכת היתר המוטעית שלהם.

המחקר הפופולרי הזמין מיד גם ביקורת. כמה מהמבקרים תלו את התוצאות בתופעה סטטיסטית המוכרת בשם "הנסיגה אל הממוצע", שעל פיה צפוי כי אנשים עם ביצועים קיצוניים, לטוב או לרע, לא יהיו כל כך קיצוניים במה שקשור לממד אחר של יכולותיהם כמו, למשל, הערכה עצמית של אותם ביצועים (ויש, כמובן, גם ביקורת על הביקורת).

ביקורת מעניינת אחרת נוגעת בלבו השברירי של המחקר המדעי. דיוויד פנדר, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה, חושש שלרוב האוכלוסייה יש מושג קלוש למדי על משמעותו של "ממוצע" כשהם מתבקשים להעריך את כישוריהם יחסית לאחרים. "מעל לממוצע" עשוי להתפרש בנסיבות אלה כ"בסדר" או "טוב למדי", רחוק מהפרשנות הסטטיסטית המדוקדקת שבה מתייחסים לכך אנשי המקצוע.

אך הלקח החשוב של המחקר הוא שאנו עשויים לא להיות מוכשרים כמו שהערכנו, שאיננו צודקים בהכרח גם כאשר אנחנו בטוחים בצדקתנו ואם אתם מתכוונים להתבדח על כך, לא בטוח שזה יישמע מצחיק כמו שאתם חושבים.

* Kruger, Justin; David Dunning (1999), Unskilled and Unaware of It: "How Difficulties in Recognizing One's Own Incompetence Lead to Inflated Self-Assessments" Journal of Personality and Social Psychology 77 (6) 1121-34

ביטחון עצמי
רמת הביטחון העצמי של תלמידים ישראלים אינה מעידה על רמתם

בנובמבר 2006 דיווח אור קשתי, אז כתב "הארץ" לענייני חינוך, על מחקר אמריקאי חדש, המתבסס על ממצאי "Timss", המבחן הבינלאומי במתמטיקה, הקובע ש"קיים קשר הפוך בין הישגי התלמידים לבין ביטחון עצמי". קשתי הציג את הדוגמה של ישראל: במבחן הבינלאומי שנערך ב-2003 הגיעו התלמידים מישראל למקום ה-19, אבל במדד הביטחון העצמי נרשם הישג של ממש: מקום ראשון מבין 45 המדינות שהשתתפו.

להלן עקומה אופיינית של תוצאות אחד המחקרים שערכו ג'סטין קרוגר ודייוויד דאנינג, שפורסמו ב-1999, המציגה באופן ברור את חוסר ההתאמה הבולט בין ביצועיהם של הנבדקים ובין האופן שבו הם תופסים אותם. הפער הזה גדל והולך ככל שהביצועים בפועל טובים פחות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו