בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין הצלחה לכשלון

האתגר הגדול של המחאה החברתית

"אפקט מתי", שמסביר מדוע מי שנהנים מיתרון ימשיכו להתחזק על חשבון החלשים, נכון לכל תחומי החיים. המחאה החברתית לא תצליח ללא ביטולו

22תגובות

"אפקט מתי" בא לעולם לפני 2,000 שנה בפסוק מתוך הבשורה על פי מתי שבברית החדשה, שבו נאמר כי "מי שיש לו נתון יינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יוקח ממנו" (כ"ה 29). כלומר: מי שכבר נהנים מעמדות יתרון מסוגלים טוב יותר להגדיל יתרון זה וליהנות מתגמולים נוספים, בעוד שמי שאין להם מועדים לאבד גם את המעט שבידיהם. או בפשטות, מעגל של הגברה עצמית, שבו העשירים נעשים עשירים יותר והעניים - עניים יותר, עד שהמנצח זוכה בכל. לאפקט הקדום השפעה מפליגה על ימינו אלה, והוא אחראי לכרסום בבריאותם הנפשית של אזרחי מדינות מפותחות רבות, ובמיוחד בבריאותנו שלנו - אזרחי המדינה המדורגת במקום הרביעי ברמת האי-שוויון מבין המדינות המפותחות.

את המושג טבע ב-68' רוברט מורטון, סוציולוג מאוניברסיטת קולומביה, שזיהה את התופעה במחקר האקדמי. הוא הבחין כי חוקרים ידועים זוכים לפרסום ולקרדיט מתוקף היותם כאלה בעוד שרעיונות חדשים של חוקרים ידועים פחות נדחים על ידי כתבי העת החשובים. באופן דומה, את הפרסים החשובים קוטפים תמיד החוקרים הבכירים המשתתפים במחקר גם אם את עיקר העבודה עשה חוקר זוטר. פרס נובל לכלכלה לשנת 87' הוענק לרוברט סולו מ-MIT, אף על פי שעבודה זהה פורסמה באותה שנה על ידי טרוור סוון הפחות מוכר, וכך גם לגבי פרס נובל לכימיה לשנת 2000 בנושא מוליכות של פולימרים.

התופעה מכה כבר בשלבים המוקדמים של הקריירה האקדמית: מי שזכה להתקבל לאוניברסיטה יוקרתית יותר נהנה מצוות עוזרי מחקר טוב יותר, ממכשור מתקדם יותר ומגישה נוחה יותר למענקי מחקר. סטודנטים היוצאים לשוק העבודה בשנים של שפל כלכלי נדונים לגרור את הפיגור בשכרם לכל אורך חייהם המקצועיים (לעומת מי שהחלו את עבודתם בשנת גאות).

לאפקט מתי השפעה ידועה בתחומים רבים. ילדים, לדוגמה, רוכשים בממוצע עשר מילים חדשות בכל יום בשנות לימודיהם בבית הספר, תוך כדי שמיעה או קריאה. השונות ביניהם גדולה, ומי שקוראים יותר נחשפים לאוצר מילים עשיר יותר. אלא שעם הזמן הולך וגדל הפער בין ילדים עם אוצר מילים רחב לבין אלה שאוצר המילים שלהם דל, ואם לא די בכך, התלמידים בעלי אוצר המילים הרחב זוכים להוראה הטובה ביותר ולתשומת הלב הרבה ביותר. כך, התלמידים הטובים נעשים טובים יותר.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

הגרסה המקומית של אפקט מתי בחינוך משתקפת במחקר שערכו ב-2006 מומי דהן ואבי בן בסט. השניים בדקו את הפערים בשירותים החברתיים שמספקות הרשויות לתושביהן, בין השאר בתחום החינוך. ההקצאה שמעביר משרד החינוך לרשויות שוויונית בעיקרה, אך הרשויות וההורים מוסיפים לתקציב הבסיסי מאמצעיהם שלהם ויוצרים מציאות שבה ההשקעה השנתית בתלמיד ברשות מקומית חלשה במיוחד מגיעה ל-4,000 שקל בעוד שההשקעה בתלמיד ברשות "חזקה" מסתכמת ב-10,000 שקל.

בספרו "מצוינים" סוקר מלקולם גלדוול את הנסיבות המובילות לצמיחתם של שחקני הוקי קרח מצטיינים. סקירתו מתעדת ממד מרתק של התופעה: בחינה של תאריכי הלידה של שחקני ההוקי המצטיינים לימדה את גלדוול כי רובם נולדו ברבעון הראשון של השנה ולפיכך היו ממדיהם הפיזיים גדולים מהממוצע בקבוצת הגיל שלהם. נקודת מוצא זאת, השולית לכאורה, הספיקה כדי להקנות להם יתרון קל כשנבחרו לקבוצה הייצוגית של בני גילם ובכך לזכות ביותר אימונים ושעות משחק.

יתרון קטן זה הוביל להזדמנות שהגדילה את היתרון אפילו קצת יותר, והיתרון החדש יצר בתורו הזדמנות נוספת וכך הלאה - עד להתפתחותו של שחקן מצטיין של ממש; כלומר, תאריך הלידה קובע את סיכוייו של נער מוכשר לצמוח לשחקן מצטיין לא פחות מכל משתנה אחר ואולי יותר ממנו. "מצטיינים הם המוטבים של יתרונות נסתרים", טוען גלדוול, אך צדה האחר של משוואה זו הוא בשורה עצובה לכישרון אנושי שאינו מגיע לכדי ביטוי רק משום שנקודת הפתיחה שלו לא היתה טובה דיה.

אפקט מתי בממד הכלכלי מזכיר את עוצמתו של אפקט הריבית דריבית: הצמיחה המסחררת בהשקעה כלכלית כשהריבית שהניבה חזרה והושקעה. העשירים הם הנהנים המרכזיים מהתופעה בשורה ארוכה של זכויות והטבות, אך בעיקר בעמדת זינוק טובה לנצל הזדמנויות הנקרות בדרכם יותר מאשר בדרכם של אחרים. שלא במקרה הם גם נהנים משיעורי ריבית מועדפים בבנק, ובהקשר צרכני הם נהנים מהנחות בלעדיות למוצרים ולשירותים שונים (כמו כפל נקודות בחברות התעופה). מי שמפרסמים ספרים מכירים את ההשפעה המיטיבה שיש להופעתו של ספר ברשימות רבי המכר על תפוצתו. המנגנון שעומד בבסיס התופעה שבה אנשים רוצים לקרוא את מה שאחרים קוראים הוא אולי חברתי בעיקרו, אך הסחרור הדינמי שמפעיל אותה זהה.

אפקט מתי הוא המנוע המחולל את הגידול באי-השוויון בחברה. קשה לבוא בטענות אל מי שמנצלים את היתרונות שמעניקה להם התופעה או לצפות מהם שיוותרו בהתפרצות אלטרואיסטית על מיומנותם בניצול יתרונות אלה. אפקט מתי אינו גזרה משמים וניתן לרסנו באמצעות קביעת מערכת עדיפויות חברתית אחרת. אם נמשיך לחשוב כי צמיחה כלכלית בכל מחיר היא חזות הכל, גם כאשר רק מעטים נהנים מהפירות אך רבים נושאים בנטל, ידאג כבר אפקט מתי להבטיח לנו כי מערכת כזאת אינה בת קיימא.

jburak@evergreen.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו