"מחוברים" היא מה שקורה כשחבורת "TLV" מתבגרת

"מחוברים" היא מה שקורה כשחבורת "TLV" גדלה ומתפכחת

איילה פנייבסקי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איילה פנייבסקי

השבוע עולות בהוט שתי עונות חדשות לסדרות שמסמלות שני שלבים מדאיגים באבולוציה של התל-אביבי העכשווי: "עושים את TLV" ו"מחוברים". מצד אחד, קבוצת אנשים נאים שמגיעים מהפריפריה לתל אביב, עם שק של קלישאות שלמדו מהטלוויזיה, ורוצים "לעשות את זה" בעולם הבידור והתקשורת (כלומר הרכילות והאופנה). מצד שני, ערימה של אנשים עייפים פחות או יותר, שגרים פחות או יותר בתל אביב, צברו מעמד גבוה יותר או פחות בעולם הבידור והתקשורת, ורוצים בעיקר להתלונן על החיים.

מה שמפתיע ומטריד בצפייה מקבילה בפרקי הפתיחה של שתי הסדרות, הוא כמה מחמיר מצבם של אנשים ככל שהם מתבגרים ומצליחים, או, כמו שקוראים לזה בריאליטי ובדוקו-ריאליטי: "עושים את זה".

גדעון לוי וחנוך דאום פותחים את הלב וכל דבר אחר כשהם רואים מצלמה, בדיוק כמו נדב קרני או ליאור שוחט (אתם עוד תשמעו עליהם, כמו שהפרומואים צורחים), שמתים להגיע למעמד דומה לזה של לוי או דאום (השמות הספציפיים קרוב לוודאי לא אומרים להם הרבה). ההבדל: הצעירים מתהדרים בפחות זחיחות - כי החיים עוד לא פירגנו להם מספיק - ופחות ייאוש, כי החיים עוד לא בעטו בהם מספיק.

העניין המעציב הוא לא שהתל-אביבים הם וונאביז שטחיים יותר ומעניינים פחות - אלא שיום אחד, כשהם יעלו ויצליחו, החיים שלהם ייראו בדיוק אותו הדבר, רק הרבה יותר גרוע. את הסיפוק שהם מחפשים, חנוך דאום כבר יודע, הם לא ימצאו, גם לא בעיר הגדולה.

בסיום הפרק הראשון של העונה החדשה של "TLV" (<<אזהרת ספוילר: הישמרו מהסדרה כולה>>), יושבים שלושה ממשתתפי התוכנית בג'קוזי, על גג מגדל שצופה על תל אביב, ומדברים על כמה שהעיר הזאת היא בועה. זה רק עניין של זמן עד שהם יגלו שמדובר בסך הכל בנפיחת אחוריים אדירה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ