בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה עדיף לקבל החלטות בשפה זרה

המערכת הרגשית אחראית במידה רבה להישרדותנו, אבל נוטה לבלבל אותנו ברגעים מכריעים. איך קבלת החלטות בשפה שאינה שפת אמנו מצמצמת את התגובה הרגשית - ולפיכך מצמצמת את האפשרות לטעות

49תגובות

ב-1980 פירסם הפסיכולוג החברתי האמריקאי רוברט זאיונץ (Zajonc) מאמר שנתפס אז כספקולציה מדעית. זאיונץ טען כי המערכת הרגשית והמערכת הרציונלית המפעילות אותנו עצמאיות כמעט לחלוטין, וכי המערכת הרגשית היא המהירה והמשפיעה יותר. המאמר מעורר המחלוקת החזיר את העניין בתפקידו של הרגש למרכז הזירה של המחקר הפסיכולוגי. בשנים שחלפו הפכה ההבנה כי אנו מופעלים על ידי שתי מערכות נפרדות, הרגשית והרציונלית, לנחלת כלל הקהילה המדעית.

המערכת הרגשית מופקדת על הישרדותנו. היא מהירה, אוטומטית ומעבדת כמויות גדולות של מידע על בסיס קיצורי דרך של השוואה, קרבה בזמן והיכרות מוקדמת. המערכת הרגשית היא ברירת המחדל של המוח והתהליכים בה אוטומטיים וחסרי עכבות. בנוכחות איום קיומי, המערכת הרגשית היא שמכריעה בהחלטה החשובה, בעלת השורשים האבולוציוניים, "הילחם או ברח" (ובהתאם מורה על הזרמת דם לידיים או לרגליים). זו גם המערכת שמבחינה בחיוך מזויף, אך גם בריחו של בן זוג פוטנציאלי. היא רגישה, למשל, לשינוי בנימת קולו של הדובר יותר מאשר לתוכן הדברים.

המערכת הרציונלית, לעומתה, אחראית להקצאת המשאבים המנטליים הדרושים לקבלת החלטות מורכבות ולביצוע היקשים לוגיים. זו המערכת שמסייעת לנו לבחון את התנהגותנו בחברה, למלא טפסים מפורטים או להתרכז בקולו של מישהו בחדר רועש. כשאנו דוברים אמת פועלת המערכת הרגשית; כשאנו משקרים נכנסת לפעולה המערכת ההגיונית - כדי להבטיח שלא נסתור את עצמנו. מחקרי מוח מראים כי שפת האם נרכשת באזור מוח שונה מזה שנרכשת בו שפה זרה. בעוד שהשימוש בשפת האם משקף מאפיינים המתאימים למערכת הרגשית (אוטומטיות, מהירות וכדומה), המערכת ההגיונית אחראית לרכישת שפה זרה על חוקי הדקדוק המורכבים שלה.

אנו חיים בעידן שבו אתגרים קיומיים שליוו את האדם הקדמון בסוואנה של אפריקה הוחלפו באתגרים חדשים: הצורך לבחור בין אפשרויות - בין שמדובר בצריכה, בהשקעה או בקריירה. בעוד שהמערכת הרגשית שלנו מצוידת לעייפה בכמה אינסטינקטים מיושנים הממוקדים בצמצום סיכונים ובתגמול מיידי (לפני שהמזון מתכלה), החיסרון המרכזי שלה הוא שהיא עיוורת לחלוטין להסתברות ולחישובים מורכבים הנדרשים כדי לעמוד בחלק מדרישות העולם המודרני. מקורן של חלק גדול מטעויות ההערכה שלנו הוא בביטחוננו כי המערכת ההגיונית שלנו פועלת, בעוד שלמעשה אנו מגיבים למערכת הרגשית, השתלטנית והמהירה. תופעה זו זכתה לשם הכללי "הטיות החלטה" ועד היום זוהו עשרות רבות מהן. מי שאחראים לכך יותר מכל אחד אחר הם החוקרים עמוס טברסקי ודניאל כהנמן. "לחשוב מהר ולאט", ספרו של כהנמן שהתפרסם באחרונה, הוא מסע מבריק אל נבכי הדרך שבה אנו מקבלים החלטות ותיאור עגום של הנסיבות שבהן נכנע מוחנו לתכתיבי המערכת הרגשית רק כדי לטעות בהחלטותיו.

שתיים מההטיות המוכרות יותר שייכות ל"תורת הערך" שפיתחו כהנמן וטברסקי בסוף שנות ה-70, "הטיית ההיצג" ו"שנאת הסיכון". על פי הראשונה, אנו נוטים להעדיף אפשרות מסוימת על פני אחרת, זהה במשמעותה, רק בגלל הדרך שבה היא מוצגת (דוגמה: אם אדם קרוב נזקק לניתוח, האם נעדיף ניתוח שסיכוייו להסתיים בהצלחה הם 70% או ניתוח שסיכויי התמותה ממנו הם 30%). שנאת הסיכון משקפת את חוסר הסימטריה הרגשית בין הכאב מכישלון וההנאה מהצלחה. רובנו מוכנים לוותר על הימור שתוחלת הרווח שלו חיובית כדי להימנע מכאב ההפסד. למעשה, כפי שגילו כהנמן וטברסקי בניסוי מ-79', הרווח הפוטנציאלי צריך להיות כפול ויותר מההפסד האפשרי כדי לקזז את שנאת הסיכון שלנו.

אם אמנם אחראית המערכת הרגשית לרבות מהטיות ההחלטה שלנו, מעניין לברר אם קבלת החלטות בשפה זרה יוצרת מעקף מקורי לקבלת החלטות במוח שלא יודע שיש בכלל שפות זרות, המצליח לנטרל את המרכיב הרגשי בתהליך. קבוצת חוקרים בראשות בועז קיסר מאוניברסיטת שיקגו הרימה את הכפפה המחקרית וניסתה לברר אם חשיבה בלשון זרה מצמצמת הטיות בקבלת החלטות*.

החוקרים שאבו עידוד ממחקרים קודמים, שהראו כי אנשים אינם מגיבים למילות טאבו, לנזיפות ואפילו למילות אהבה בשפה זרה באותה עוצמה שבה היו מגיבים לו היו נאמרות בשפת האם. כלומר, הפעלת החלק במוחנו שעוסק בעיבוד השפה הזרה מצמצמת את השפעתה של המערכת הרגשית, וכל שנותר לחוקרים לקוות הוא שמערכת החלטה הגיונית ומחושבת יותר תופסת את מקומה. הם ערכו שישה מחקרים בשלוש יבשות עם יותר מ-600 משתתפים הדוברים חמש שפות. בסדרת הניסויים הראשונה הציגו למשתתפים גרסה של בעיית "המגפה האסייתית" (ראו הרחבה) שפיתחו כהנמן וטברסקי. ואכן, התברר כי המשתתפים שהוצגה להם השאלה בשפה זרה הצליחו להתמודד טוב יותר עם השפעותיה של הטיית ההיצג.

כדי לבדוק את השפעת השפה על שנאת הסיכון קיבל כל אחד מהמשתתפים 15 דולר, שמהם לקח דולר אחד לכל סיבוב נפרד של הימור (בסך הכל הוצעו למשתתפים 15 סיבובי הימורים). בכל סיבוב יכלו המשתתפים להחליט אם לשמור לעצמם את הדולר או להמר עליו בהטלת מטבע שבה יוכלו לקבל 1.50 דולר נוספים, אם יזכו, או להפסידו. כשההימור הוצג באנגלית, שפת אמם, הם הושפעו יותר משנאת הסיכון שלהם (החשש מהפסד) ורק 54% החליטו להמר, אף על פי שתוחלת ההימור היתה חיובית. כאשר התנהל התהליך בספרדית, שפה שרכשו, הימרו המשתתפים ב-71% מההזדמנויות. קבלת החלטה תוך שימוש בשפה זרה, סיכמו החוקרים, מצמצמת את התגובה הרגשית, ולכן מצמצמת את האפשרות להטיה בקבלת ההחלטה. ואם אמנם כך, האם לא הגיע הזמן שמנהלי תוכניות ההשקעה שלנו ינסחו את הצעותיהם עבורנו בשפה זרה? בהחלט, אבל רק כשהם עצמם יבצעו את השקעותיהם בדרך זאת.

בעיית המגפה האסייתית

כהנמן וטברסקי הציעו את השאלה שלהלן כדי להדגים את הטיית ההיצג:

דמיינו כי ארצות הברית מכינה את עצמה לפריצת מגפה אסייתית הצפויה לקטול 600 איש. למלחמה במגפה הוצעו שתי תוכניות אלטרנטיביות.

אם תאומץ תוכנית א', יינצלו חייהם של 200 בני אדם.

אם תאומץ תוכנית ב', קיים סיכוי של שליש שיינצלו 600 בני אדם וסיכוי של שני שלישים שאיש לא יינצל.

רוב הנשאלים (72%) בוחרים באפשרות א', האפשרות הבטוחה.

בגרסה השנייה לשאלה נוסחו התוצאות הצפויות אחרת:

אם תאומץ תוכנית א1, ימותו 400 בני אדם.

אם תאומץ תוכנית ב1, יש סיכוי של שליש שאיש לא ישרוד וסיכוי של שני שלישים שימותו 600 בני אדם.

תוכניות א' וב' זהות מבחינת התוצאות, כך גם א1 ו-ב1. עם זאת, הצגת הנושא בגרסה האחרונה עודדה יותר אנשים להמר (78%) ולוותר על הבחירה הבטוחה, שאיפיינה את אלה שהוצגה בפניהם הגרסה הראשונה.

בהתאם לתורת הערך, אנשים נוטים להעדיף את האפשרות הבטוחה כאשר התוצאות מוצגות באור חיובי אך נוטים להמר כאשר הם מנסים להימנע מתוצאות המוצגות באור שלילי.

 

http://pss.sagepub.com/content/early/2012/04/18/0956797611432178.full *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו