בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הטיימליין של פייסבוק: עוד צעד אל פסגת הקפיטליזם

הכפייה של פייסבוק לעבור ל”טיימליין” מחזירה אותנו לעולם שבו לינאריות היא התפתחות וקדמה היא צבירת מעמד והון

50תגובות

“ושכחתי את מקריות הנסיבות, את השלווה או את החיפזון, השמש או הקור, תחילת היום או סופו, את טעם התות או את טעם הוויתור, המסר שנשמע בחצי קול, כותרת העיתונאים, הקול בטלפון, השיחה הקלילה ביותר, הגבר או האשה האנונימיים ביותר, כל מה שמדבר, רועש, חולף, נוגע קלות, פוגש” ‏(המשורר ז’אק סוז’קר, מצרפתית: אריאלה אזולאי‏)

למרות שהוא סובל מפואטיות יתר, הציטוט הזה עדיין מצליח להעלות חיוך, בעיקר בקריאה אטית. מצד שני, למי יש זמן לקרוא היום לאט? הדיוקן המטריד שהתיאורטיקן הצרפתי מישל דה־סרטו צייר ב–80’ בספרו המשפיע “המצאת היומיום” ‏(הוצאת רסלינג, תרגום: אבנר להב‏), לא איבד מאום מהרלוונטיות שלו: “מהטלוויזיה עד לעיתון, מהפרסום עד לכל הגילויים של הפעילות המסחרית, החברה שלנו מסרטנת את הראייה, היא מודדת כל מציאות על פי יכולתה להראות או להיראות, והופכת את התקשורת למסע של העין. זהו אפוס של העין ושל הדחף לקרוא”. מחקרו של דה־סרטו, שהוקדש ל”אדם הפשוט” ‏(To The Ordinary Man‏), ביקש להראות כיצד פעולות יומיומיות כמו שיטוט בחוצות העיר, קריאה או בישול, יכולות ליצור מרחבי התנגדות למערכות ממשטרות השולטות בחיינו.

למרות ששלושה עשורים עברו מאז שהספר ראה אור בצרפתית, כדאי להיזכר בו על רקע ההחלטה של הרשת החברתית פייסבוק לכפות על 800 מיליון משתמשיה לעבור ל”טיימליין” - פרופיל חדש שעורר ביקורת והתנגדות מאז שהושק לראשונה בספטמבר 2011. המעבר הגורף של משתמשי פייסבוק לטיימליין יושלם עד סוף החודש, והוא מהווה את השינוי המהותי ביותר בעיצובה של הרשת מאז השקתה של פייסבוק ופתיחתה לציבור הרחב ב–2006. 40 אלף הגולשים שהצטרפו בחודשים האחרונים לקבוצת הפייסבוק I Hate Timeline ‏(הפועלת לצד עשרות קבוצות אחרות בעלות שמות דומים‏) מעלים מדי יום סטטוסים זועמים נגד החלטתו של מייסד פייסבוק מארק צוקרברג לכפות את הפרופיל החדש על כלל המשתתפים ולא לאפשר בחירה בינו לבין הפרופיל הישן.

גן אירועים

אבל על מה בעצם יצא קצפם של שונאי הטיימליין, ואיך כל זה קשור לדה־סרטו? בניגוד לפרופיל הישן, שהורכב מטור אמצעי אחד שבו ניתן לראות את העדכונים בפרופיל האישי לפי סדר כרונולוגי ‏(מהחדש לישן‏), הפרופיל החדש מתבסס על שני טורים ומבקש מכל משתמש להגדיר “אירועי חיים” ‏(Life Events‏) שיוצגו בהבלטה ויזואלית משמעותית. במלים אחרות, במקום בלגן מבורך שמשקף במידה מסוימת את חיי היומיום של המשתמש ‏(שפעמים רבות מדי כוללים השוואות של גורי חתולים לקיפודים או סרטונים יפנים נטולי דיבוב מיוטיוב‏) - “האח הגדול” בניצוחו של צוקרברג דורש מאיתנו להפוך את חיינו לנראטיב לינארי קל לעיכול.

פול מקדונלד, בכיר בפייסבוק האחראי על עיצוב הטיימליין, כתב בבלוג הרשמי של החברה בתחילת אוגוסט: “הפרופיל החדש יאפשר לכם להבליט תמונות, פוסטים ואירועי חיים שיסייעו לכם לספר את סיפורכם”. באופן משעשע ונטול מקריות, מקדונלד השתמש בשתי דוגמאות ל”אירועי חיים” שרובנו בוודאי נרצה להבליט: טקס סיום התואר וקניית המכונית הראשונה שלנו.

הדוגמאות האלו חושפות את ההנחות המובלעות של יוצרי הטיימליין: ראשית, הם מניחים שכולנו שואפים לתרגם את חיינו לנראטיב קוהרנטי וקל להבנה. שנית, הם כופים עלינו נראטיב לינארי שמתחיל ב”אירוע החיים” הראשון שלנו - לידה, וממשיך עם צבירת תארים, חתונה, ילדים, קניית בית ונסיעות ברחבי העולם. שלישית, הם מזהים באופן מוחלט בין לינאריות להתפתחות או “קדמה”, במובן הקפיטליסטי של המילה ‏(כלומר, צבירת מעמד ועושר‏).

במאה ה–21 הזיהוי המוחלט בין לינאריות וקדמה נחשב לשריד מיושן של תקופת הנאורות. המשבר של שתי מלחמות העולם שיכנע אינספור הוגים ואנשי רוח לדחות את המודל של “האבולוציה התרבותית” ולהציע מודלים מורכבים יותר כמו הדיוקן של דה־סרטו, שביקש לשוב ל”כל מה שמדבר, חולף, רועש”, ולהסתכל על החיים האנושיים באופן מעגלי ולא כקו ישר. במקום לתרגם את אלפי הפעולות שמרכיבות את חיינו לנראטיב מוגבל וזהה עד בחילה לאינספור הנראטיבים שמקיפים אותנו, הציע דה־סרטו להתמקד דווקא בריטואלים ובפעולות שהפכו לשקופות משום שהן חוזרות על עצמן שוב ושוב.

המעבר לטיימליין חוזר לייעודו המקורי של פייסבוק, בימים שבהם הרשת החברתית המצליחה ביותר בעולם עדיין נקראה “הפייסבוק” ונועדה לקשר בין סטודנטים באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בעולם למטרות רומנטיות. כשצוקרברג תיכנן את הרשת במעונות של הרווארד, הדבר האחרון שהוא חשב עליו היה האביב הערבי או האופן שבו החיבור הווירטואלי בין מיליוני משתמשים יכול להניע מהפכות חברתיות. מה שעניין אותו היה שני דברים שונים לגמרי: האפשרות לעשות כסף מהיר, והיכולת לחבר באופן יעיל בין חברי האליטה הגלובלית שלומדים ב”ליגת הקיסוס”. במילים אחרות - פייסבוק נולדה מתוך הקפיטליזם, והפוטנציאל המהפכני שלה מטשטש לעתים את העובדה שהיא מכונת מזומנים משומנת.

לבטל את הרגע

המחאות נגד הטיימליין - שכללו גם קריאה להחרים את פייסבוק החל מ–9 באוגוסט כדי לגרום לצוקרברג לחזור בו - קשורות לאופן שבו השקת הפרופיל החדש חשפה את העובדה שהרשת החברתית היא עסק לכל דבר ועניין. אבל הזעם קשור גם לכך שיותר ויותר משתמשים בפייסבוק מתחילים להפנים שהם עובדים בחינם עבור צוקרברג.
המעבר לטיימליין לווה ב”שבוע הסתגלות” שבו המשתמשים שדבקו עד כה בפרופיל הישן התבקשו לערוך מחדש את הפרופיל שלהם. המשמעות היא שכדי לעצב “סיפור חיים” מושלם באופן שיקרוץ לחברים, הורים, מאהבים פוטנציאליים ומעסיקים עתידיים, חייבים להשקיע שעות רבות של נבירה בפוסטים ישנים, תמונות שבהן תויגנו ואינספור סטטוסים שהועלו למרחב הווירטואלי.

כמו תמיד, הצורך להשקיע זמן ומשאבים הוצג כפריבילגיה: בנדיבותה האינסופית פייסבוק איפשרה לנו לבלות שבוע בעיצוב הטיימליין לפני שהיא חושפת אותו לחברינו. בעודנו חוזרים ל–2007 או מנסים להיזכר מה עבר לנו בראש כשהחלטנו להעלות תמונות בביקיני מסיני, עלולים חיינו להיראות פתאום עלובים; ביקום הטיימלייני אין מקום לרגעיות המקסימה של “טעם התות”. הוא דורש מאיתנו הווה מתמשך שכל מטרתו היא להכין אותנו לקראת עתיד של הישגים חומריים. בעולם החדש אין מקום ל”חיים” אלא רק ל”אירועי חיים”, ובאופן אירוני היומיום נותר נחלתם של האביונים שהמהפכה הדיגיטלית פסחה עליהם, או של העשירונים העליונים שמעסיקים חברה שתתפעל עבורם את הפרופיל שלהם. עם 800 מיליון אנשים שמספרים סיפור “ייחודי” שנשמע בדיוק אותו דבר, מרחבי ההתנגדות שדה־סרטו הילל באופן משכנע כל כך מעולם לא נראו רחוקים יותר.

כך נפטרים מחלק מהפיצ'רים של הטיימליין

netaalexander@gmail.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו