בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תנו מנדט לפיראט

מניפסט מפלגת הפיראטים הישראלית

חברי מפלגת הפיראטים, הדוגלים בחופש המידע, עוגנים בישראל כדי להוציא אתכם לחופשי. חבר המפלגה מסביר למה כדאי לכם להצטרף אליו

35תגובות

כבר בתחילת שנות ה–90, חזה הוגה הדעות האמריקאי חכים ביי בספרו הקאלטי “T.A.Z - אזור אוטונומי ארעי”, את עידן המחאות הנוכחי, וביתר שאת את ההוויה הפיראטית, כששיחזר את ההיסטוריה האבודה של הפיראט. הבוקאנירים - שם נרדף לפיראטים בשפות רבות - הם הראשונים לגלם את המושג באופן המוכר לנו ביותר: שודדי ים שפעלו באזור האיים הקריביים בשלהי המאה ה–17 ותחילת המאה ה–18.

מוצאם של רבים מהם היה אירופי למהדרין - בריטים, צרפתים, הולנדים - אך הם בחרו להשיל מעצמם כל סממן לאומי, וקיבלו את השחורים והספרדים כשווים. הרפובליקות הפיראטיות, אוניות הביזה העצומות, בחרו את מנהיגיהן באופן דמוקרטי לתקופות קצרות, הפליגו למסעות שוד תחת חוזים מוסדרים משותפים, וחילקו את השלל ביניהן שווה בשווה. שיטות הפעולה של האימפריאליזם נדחו מכל וכל: הלקאות ועונשים היו אסורים, ומריבות יושבו בהצבעות.

חכים ביי משרטט קו תזזיתי בין האוטופיה הפיראטית הראשונית של טורטוגה ומדגסקר, דרך התיישבויות אינדיאניות וקהילות נוודים בצפון אמריקה במאות ה–18 וה–19, ועד לספרות הסייברפאנק של שנות ה–80. בנקודת הזמן הזאת, מתחיל להתגבש כוחה של רשת האינטרנט וביי מציב את המרחב הווירטואלי כטריטוריה של הפיראט החדש, הפיראט הדיגיטלי. “נמאס לי מנתונים בלבד, מרוח הרפאים שבמכונה”, הוא כותב ומסמן את העתיד הפיראטי כ”שילוב של מידע ותשוקה”.

אותו פיראט דיגיטלי נולד רשמית 15 שנה לאחר יציאת ספרו של ביי: ב–2006, עם הקמתה של מפלגת הפיראטים בשוודיה, שדרשה את הפיכתן של ההורדות ברשת לחוקיות. ואולם, בשנים הספורות שחלפו מאז התגלגל האתוס הפיראטי ברחבי העולם ונולד מחדש בכל הפלגה גלובלית עד שהגיע לגרמניה, שהוסיפה לשיח הפיראטי את פלטפורמת הדמוקרטיה הנזילה החדשנית. כעת עוגן הפיראט בישראל.

רויטרס

פיראט לפיראט, פיראט

ברגע הראשון עלולה מפלגת הפיראטים הישראלית להישמע כמו גרורה של תופעה מעציבה ומוכרת: עסקני המחאה החברתית. אתם מכירים אותם. אלה שתמיד מזמינים אתכם להפגנה ההיא, השנייה, האותנטית יותר. אלה שעסוקים יומם וליל בהקמת מפלגת המחאה המדויקת ביותר: “מפלגת הצדק החברתי”, “מפלגת דפני ליף”, “המפלגה הישירה”, ואז מתמחים בלפרוש, לזעום על הבגידה האידיאולוגית, החבירה לטייקונים, ולהתפצל מחדש ל”מפלגה הדמוקרטית”, “המפלגה הדמוקרטית יותר” וכן הלאה. המחאה היא עטיפת הספר, הדפים שלו נעלמו.

לזכות הפיראטים, המפלגה שאני מצוות מייסדיה, ייאמר שלפחות אנחנו היינו שם קודם. או לפחות, לא היינו: היתרון של הפיראט הוא שההיסטוריה שלו משובשת, תזזיתית, שבורה. לאורך תולדות הקולוניאליזם, הפיראט הוא דמות רפאים יחידה: תמיד שם אך לעד סמוי מן העין, ממציא ומשחלף את עצמו מחדש. סיפור שלא סופר, נעדר קו דרמטי רציף, נע במעגליות המרוצפת מבואות סתומים, אסונות ימיים, היעלמות והופעה מחדש.

לאור נקודת התחלה מטושטשת שכזו, אין פלא כי דקות מספר לאחר שהתחלנו להתגבש, הוצבה בפנינו הדילמה הפיראטית הקלאסית: התגלה לנו שקבוצה מתחרה יצרה העתק פיראטי שלנו, ואצה רצה לרשם המפלגות עם השם “הפיראטים”. ניסיונות הגישור אמנם עלו על שרטון, אך בתרחיש הגרוע ביותר נכנה את עצמנו מפלגת הפיראטים הפיראטית.

ואולי אין זה תרחיש גרוע כלל ועיקר, אלא השתלשלות אירועים הגיונית בלבד: שהרי כמו כוכב פופ, הפיראט נטול ליבה אותנטית או פנימיות עשירה. להפך, הוא מרוקן את תפיסת הנפש הקלאסית של פרויד. הוא היחיד שלא הושתלה בו אישיות מערבית: ילדות עשוקה, הורים הרסניים, אם מפתה. הפוליטיקה הליברלית, שנבראה בצלם מבנה הנפש הפרוידיאני, מחליפה את הסתירה, הבגידה, הטראומה והשגיאה ‏(הכיבוש, תרבות הצריכה, עוולות הציונות, וכו’‏) באפולוגטיקה, קורבנות ואשמה. רגשות אשם, החומר האפל של הנפש, הם עובש בגלגלים הדמוקרטיים, כולסטרול בלב המהפכה.

פוליטיקת האשמה מלופפת ברשת התנצלויות סבוכה. כך מופנות תדיר לשלי יחימוביץ’ השאלות הידועות מראש: מדוע חברת לחולדאי? מדוע את לא מתייחסת למילת הכ’? ואיך שכחת שהבטחת לנו? זוהי פוליטיקה שקורסת אל מול עוד ועוד סתירות. לעומתה, הפוליטיקה הפיראטית היא פוליטיקה כנה: הפיראט אינו מרגיש צורך להתנצל.

למידע אין לאום

איננו הומניסטים: הגישה ההומניסטית־ליברלית מכתיבה אנושיות מהותנית, נשגבת, שמעניקה ליישות האנושית מעמד נצחי ומדחיקה עניינים זניחים כמו אבולוציה. כמו השפע הקפיטליסטי, ההומניזם מייצר שפע אנושי סתמי, ומביא לכך שהאדם נתפס כחיה ביולוגית גרידא, עם צרכים סטריליים שבהם יש לטפל, או בשמם הנפוץ: זכויות האדם והאזרח. מכאן, הדרך לגופתו המתקררת של השמאל קצרצרה.

הפיראט, ללא נפש, הנו חופשי ומשוחרר מכבלי האשמה. ללא לאום, ללא מגדר יציב, אך עם דגל אוניברסלי, הוא מפליג - לא מתנהל בכבדות על האדמה החרוכה וספוגת הדם. הוא מתחזה, משחק, מחליף תפקידים, עשוי מסתירות, תנודות קיצוניות של אפס ואחד: תזה/אנטיתזה, גאות/שפל, כן/לא, שמאל/ימין. הקיום הפיראטי הוא קוואנטי, צורת חיים חדשה בעולם ללא מסגרות.

מנוע הפעולה של הפיראט הוא התשוקה - תשוקתו אל הרכוש היא מינית, אך לא צרכנית. זוהי חדוות התנועה, התחלופה והשיתוף, ולא הרכושנות והבעלות. אם הפיראט הקלאסי בזז כדי להציב סימן שאלה מעל הזכות לקניין - “רכוש הוא גניבה”, הוא נוהם ומהדהד את הסוציאליסט הצרפתי פרודון - הרי שהפיראט הדיגיטלי שודד כדי להפגין עמדה חתרנית כלפי קניין רוחני, מידע.

למידע אין לאום, מדינה, או גבולות קבע. עכשיו יש לו מפלגה. אנחנו רוצים לייבא חזרה את העקרונות החופשיים מהמרחב הווירטואלי לממשי. לכן, תשכחו מכל מה ששמעתם על מצע רזה שכולו דן בזכויות יוצרים והורדות: אנו מאמינים בחופש מידע מוחלט, עקרון־על שממנו נגזרים כולם. חופש מידע מכתיב בהכרח חופש ביטוי רדיקלי, שקיפות שלטונית, שיתופיות תרבותית, ביטול הצנזורה הצבאית, חופש להגדרה עצמית ומגדרית, ומעל הכל: ד־מו־קרטיה, כפי שהיא נזעקת בפיהם של מפגיני 2012.

הפוליטיקה הפיראטית היא פוליטיקה הפלגתית, לא מפלגתית: ההפלגה היא המחוז של הדמיון, והדמיון הכרחי למשט הפוליטי. זוהי אידיאולוגיה שואלת, שמתנגדת לסימני הקריאה. בבסיס הקוסמוס מונח סימן שאלה מפותל כמו נחש קוברה, ולא ידיעה מוחלטת. הידע מתכונן על ידי דיבור. במילים אחרות: לכם יש את התשובות. אנחנו כאן רק כדי לנסח את השאלות.

כשאנו מביטים במראה בסוף היום, ושואלים את עצמנו מה מאחד את האנושות, הפיראט משרטט את הקלסתרון המשותף שלנו: כולנו חסרי פנים, פוסט־אפוקליפטיים, שטים בין עיי החורבות של דטרויט לשפע הפסיכוטי של דובאי. כולנו - באופן אבסולוטי וללא הבדלי דת, מגדר, שמאל וימין - מבריחי מידע. זו הזהות החדשה והנזילה של ה–99.99%: כולנו משתתפים בשכפולו, שחלופו, ארגונו, פירושו, העתקתו והברחתו של מידע.

כל פעולה אנושית היא בהכרח אינפורמציונית - מגלישה ביוטיוב ועד שיחה עם מכר ברחוב. כל פעולה אנושית היא הפרה של זכויות יוצרים וקניין רוחני. ההפרה הזאת למעשה מַפרה: כל פעולה אנושית היא רמיקס של סך הפעולות האנושיות שקדמו לה. כל פעולה אנושית היא “הפראטה” של המרחב, שמתנגדת להפרטה ההולכת וגוברת של הטבע הפנימי והחיצוני: הרעיונות, היצירות, הביולוגיה, המדע, התרבות וההוויה שלנו.

המפלגה הפיראטית היא המפלגה האחרונה, לפני שהכל קורס: היא מכילה את מנגנון ההשמדה העצמית של הליברליזם, ומחליפה אותו במערכת פתוחה, שוויונית ואופקית. הלינק הוא העוגן הווירטואלי, גגלו אותנו.

*הכותב הוא ממקימי מפלגת הפיראטים הישראלית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו