שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נועה מנהיים
נועה מנהיים

הוא היה לרב מכר בינלאומי מיד כשראה אור, תורגם ליותר מ–100 שפות, הפך לשיחת היום בבתי קפה ברחבי העולם ‏(למרות שצונזר, בחלקים ממנו, בשל תכנים מיניים לא מקובלים‏) הסעיר נשים, החזיר לגברים את הלהט. לא, לא מדובר ב”50 גוונים של אפור”, אלא בסנסציה של אמצע המאה ה–19 - הספר “הרוזן ממונטה כריסטו”, שזוכה בימים אלו למהדורה עברית חדשה.

הכל החל ב–1807 בעיר נים. באותה שנה דומה היה שהשמים מחייכים אל צרפת, שזכתה ברצף ניצחונות מזהיר תחת הנהגתו של נפוליאון בונפרטה, ואל פייר פיקו, סנדלר נאה וטוב לב, שזכה בידה של יפהפייה צעירה ועשירה. אבל המחיר לניצחונותיו של נפוליאון שולם בחשש מתמיד מפני האנגלים, והמחיר להצלחותיו של פיקו שולם בדם.

ארבעה מחבריו התקנאו בו על מזלו הטוב וקשרו קשר נגדו. “הבה, לשם השעשוע, נשלח מכתב למפקד המשטרה”, כתב אחד מהם לשלושת האחרים, “נלשין שפיקו הוא מרגל של האנגלים. המשטרה תעצור אותו וזה ידחה קצת את משתה החתונה שלו”. פיקו נלכד ונשלח למאסר ללא משפט. הוא היה כלוא במשך שבע שנים, ורק לקראת סוף שנתו השנייה בכלא למד לדעת במה הורשע.

כדי להעביר את הזמן, חפר פיקו מנהרה לתוך התא הסמוך, שבו שכן כומר איטלקי קשיש. הם הפכו לידידים טובים ועל ערש מותו הוריש לו הכומר אוצר שקבר במילאנו. אחרי נפילת נפוליאון ב–1814 פיקו שוחרר, מצא את האוצר, שב לפאריס תחת שם בדוי והקדיש את עשר השנים הבאות לתכנונה של נקמה מדוקדקת ועקובה מדם בחבריו לשעבר.

מתוך "הרוזן ממונטה כריסטו" (2002). עד היום נעשו לספר יותר מ-200 סרטים ועיבודיםצילום: רקס

הראשון נמצא כשפגיון תקוע בלבו ועליו חרותה הכתובת: מספר אחת. השני הורעל, ואילו השלישי זכה למנת העינויים הגדושה ביותר כשגילה פיקו שהוא נישא לארוסתו משכבר, שנתיים לאחר שנכלא. פיקו הוליך שולל את בתו של האיש, גרם לה להינשא לפושע ואז הסגיר אותו לשלטונות, מה שהביא למותה מלב שבור; הוא שרף את המסעדה שבבעלות חברו הבוגדני והותיר אותו בחוסר כל ואז והפליל את בנו בגניבת תכשיטים והנער נשלח לכלא. אז ורק אז גאל אותו פיקו מייסוריו ודקר אותו למוות. החבר הרביעי, שחשש ‏(ובצדק‏) שהוא הבא בתור, חטף את פיקו ורצח אותו.

עלילת הנקמה המחרידה הזאת הופיעה ב–1836 בספרו של ז’ק פשה, ארכיבר במשטרה הפאריסאית שפירסם סיפורי פשע אמיתיים, ז’אנר שהיה פופולרי מאוד באותם ימים. הדיווח הורכב ברובו מווידוייו של החבר הרביעי, שנעצר באשמת רציחתו של פיקו, אף שטענותיו שרוחו של הכומר האיטלקי גילתה לו פרטים על חוויותיו של פיקו בכלא מטילה ספק מסוים באשר למהימנותו או שפיותו בעת מעצרו.

הגיבור הנוקם

אבל היה בפאריס לפחות אדם אחד שידע שאנשים אינם מעוניינים באמת, אלא בסיפור. שמו האמיתי היה דומא דווי דה לה פייטרה, והיה בו שמץ של דם שחור, קמצוץ של דם כחול ודליים של דם חם. היו מי שקראו לו “המולאטי”, בשל סבתו, בת עבדים ילידת האיטי, והיו שהכתירו אותו בתואר “מלך פאריס”. היתה לו שאפתנות בלתי נדלית, רעבתנות גרגנטואנית וחושניות עצומה, שהביאה אותו ליצור יותר מ–200 מחזות, רומנים וספרי מסע, לכתוב למעלה מ–100 אלף עמודים בימי חייו ולהעמיד לפחות שבעה צאצאים ידועים.

אלכסנדר דיומא ‏(האב‏), יתומו המרושש של גנרל בצבא נפוליאון ואחד מהסופרים העשירים, הפוריים והמצליחים ביותר בצרפת ובעולם כולו מהמאה ה–19 ועד היום, כתב וניהל רומנים רבים במקביל. הראשונים הכניסו לו ממון רב, שאותו איבד באופן עקבי לטובת האחרונים, ולכן היה חייב למצוא שיטת עבודה שתנצל באופן מקסימלי את המשאב הגדול ביותר שלו - הסגנון.

לצורך כך הקים דיומא מאגר של כותבים, שנבנה במתכונת הסטודיו הרנסנסי והקדים את חדר הכותבים המודרני של הטלוויזיה. הבכיר - וכפי הנראה המוכשר שביניהם - היה אוגוסט מקה. מקה היה מציע את העלילה וכותב את הטיוטה הראשונה של הרומן, ודיומא היה פוסע אל הסטודיו ברוב הדר ובהינף קולמוס מוסיף תיאורים מפורטים של בגדים מפוארים, משתאות עשירים ונופים פראיים, דיאלוגים מלאי עזוז וסיומים מחשמלים, שהרי את התשלום קיבל לפי מילה.

אחרי שהשתתף בכתיבת כמה מרבי המכר של דיומא תבע מקה את מעסיקו בניסיון לקבל הכרה כיוצר־שותף וקצת יותר כסף. הוא הפסיד את הקרדיט, אך זכה בהעלאה, ובית המלאכה של דיומא המשיך לייצר להיטים בזה אחר זה. “הרוזן ממונטה כריסטו” היה אחד הגדולים שבלהיטיו.

הסיפור, שהתפרסם במקור בעיתון ב–18 חלקים, פרש את עלילותיו של מי שהפך להיות דמות תבניתו של הגיבור הנוקם - אדמונד דאנטס, הרוזן ממונטה כריסטו. ידידיו בוגדים בו, ארוסתו נלקחת ממנו, כולאים אותו על לא עוול בכפו ולבסוף הוא שב כדי לשפוך את חמתו על אויביו. אין ספק שהקתרזיס העמוק שמעניקה הקריאה בסיפורו של דאנטס נובע מכך שאנו רואים את הנבלים באים על עונשם ואת הצדיקים זוכים לגמולם, כמו גם מהברוטאליות הנבונה והסבלנית של הנקמה שמתכנן ומשית הרוזן.

אך כל אלו קיימים כבר, בפירוט כזה או אחר, בסיפורו האמיתי של פייר פוקו ובעלילה הבסיסית שהגה מקה. הגאוניות של דיומא באה לידי ביטוי בברק האופייני שהוסיף לסיפור, חישמל אותו והפיח בו חיי אלמוות. סגנונו של דיומא בא לידי ביטוי ומיצוי מלא במייקאובר הגברי האולטימטיבי שהוא מעביר את גיבורו, תהליך ששמור בדרך כלל לבנות המין היפה, מסינדרלה ועד ג’וליה רוברטס.

מצודת איף, טירת הכלא הקודרת שבה נמק דאנטס, הופכת לכור המצרף ממנו נולד הרוזן ממונטה כריסטו, תהליך ההופך אותו מבחור תמים להחריד ובור יחסית לגיבור־על עשיר כקורח, נאה כשד ומלוטש כיהלום, שגברים מתקנאים בכוחו הרב ובהונו המסתורי ונשים נמשכות לכוחו המסתורי ולהונו הרב. ומי כדיומא ידע כיצד להמציא את עצמו מחדש? לפזר זוהר מנצנץ בעיני יריבך ולזכור שהדבר החשוב באמת הוא לא מי אתה, אלא מי אתה יכול לשכנע אחרים שאתה?

והוא הצליח לשכנע מעל לכל ספק. עד היום נעשו יותר מ–200 סרטים, סדרות טלוויזיה, מחוות ועיבודים ל”מונטה כריסטו”, מ”בן חור” של לואיס וואלס, שלפיו נעשה הסרט עם צ’רלטון הסטון, ועד לשירו של נתן זך, “דאנטס, לא”. סופר המדע הבדיוני אלפרד בסטר שזר אותו לכדי יצירה עוצרת נשימה בפני עצמה ב”פני מועדות לכוכבים”, ואילו השחקן והסופר סטיבן פריי יצר ממנו את “כדורי הטניס של הכוכבים”, גרסה מודרנית, שכפי שהוא עצמו מודה באחרית הדבר לספרו, “מהווה גניבה מוחלטת, זהה כמעט בכל, מלבד בתקופה ובסגנון, לספרו של דיומא”. לגיבורו של פריי קוראים נד מאדסטון, אנגרמה של אדמונד דנטס, ולארוסתו פורשה, מחווה לשמה של אהובתו של דנטס, מרסדס ‏(מאחר שחברת מרצדס־בנץ מייצרת את פורשה‏).

המהדורה החדשה עברה רענון מקיף כדי שקהל היעד המוצהר שלה, בני נוער, יוכל לעכל ביתר קלות את מסע הנקמה של הרוזן. כמו קודמותיה, גם היא אינה מהדורה נאמנה למקור אלא גרסה קצוצה מעט. אבל לא רק בישראל נערך הספר כדי להתאים לרוחות המשתנות. התרגום האנונימי מ–1846 לאנגלית השמיט, למען שלוות נפשו של המוסר הוויקטוריאני, קטעים שנחשבו לא הולמים, כמו נטיותיה החד־מיניות של אחת הדמויות הנשיות, ובאחד התרגומים האחרונים שראה אור בבריטניה ונערך על ידי אומברטו אקו, הוא הצהיר באומץ שחתך פה ושם חזרות והארכות לא נחוצות. יש רק לקוות שידו הארוכה של הרוזן ממונטה כריסטו לא תשיגו ותנקום בו על החילול הזה, בשם יוצרו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ