גברים ממאדים ונשים מרייכמן

האתר "מה וזה" הוא רק דוגמה להתפוררות השוליים הישראליים

טל מסינג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
טל מסינג

אם נכוון את המיקרוסקופ המשוכלל ביותר בעולם, נאמר, מהסוג המשמש את מעבדות CERN בז’נבה, אל תוך לבה של המחאה החברתית, נגלה ואקום טהור, ריק מופלא ומקפיא. אחת היוזמות שמנסות למלא את הכלום הזה היא “מה וזה”, פלטפורמת תוכן חדשה ואובר־מעוצבת.

האתר, שעם צוות כותביו נמנים מיטב בוגריה של הפקולטה לתקשורת בקולג’ים הישראליים, מדגים את החריטה הפוליטית שעברה התודעה הישראלית בשנה האחרונה. “הקמנו אתר שמיועד רק לנו”, נכתב בעמוד ה"אודות", “שנותן לך להרים את הראש ולראות שיש עוד מיליון אנשים בגילך שצועדים מבולבלים לצדך. מיליון. אתר שמשמיע את הקול שלך, ושל כל האנשים שצועדים מקדימה ומהצדדים”, נכתב שם.

לא ניתן אלא לפסוק שהסקטור המקומי שנקרא בעבר בלעג תל־אביבי - “סחים” ‏(ההיתוך בין האחוס”לים הישנים להגמוניית הכסף של רייכמן‏), שינה את עורו, וראוי מעתה למושג החינני “מיינסטרים רדיקלי”. כפי שהאוונגרד המוזיקלי נמצא במוזיקת הפופ המסחרית, כך האוונגרד הפוליטי מופיע בהמון.

“מה וזה” מצטרף ליוזמות כמו תנועת “עורו”, מחאת הפראיירים, “יש עתיד” של יאיר לפיד: אלו כבר לא השוליים שמקצינים את הפוליטיקה, אלא המרכז שממוסס לתוכו את השוליים, מתחפש לפריפריה המחשבתית.

מיינסטרים רדיקלי

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ