מסיבת הפתעה

הכוכבת של מערכת הבחירות בארץ היא לא יחימוביץ', גלאון או לבני אלא ההפתעה

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איילה פנייבסקי

איפשהו אחרי שהתחלנו לתפוס את הפוליטיקאים כאויבים, גם השלמנו עם העובדה שהם תופסים אותנו כאויבים בחזרה. ההוכחה לכך היא הכוכב המרכזי של המערכה בינתיים: אלמנט ההפתעה.

אלמנט ההפתעה חשוב כשאתה רוצה להצחיק מישהו ‏(בסיטקום‏), או כשאתה רוצה להבהיל ‏(במותחן‏). המקום המרכזי שהטלוויזיה תופסת בקשר שלנו עם המועמדים לכנסת, הפך את ההפתעה לשוס בפוליטיקה המקומית.

האסטרטגיה עובדת, כי אנחנו מניחים שאם ביבי מביס אותנו היום, הוא יביס את איראן מחר. על פי התפיסה הזאת, אם הוא עובד עלינו זה לא פאק שלו, אלא חתיכת הישג. זה לא לגמרי בלתי הגיוני: בן אדם שאתה רוצה שיביא שלום, מוטב שיוכיח שהוא מסוגל לכבד את האחר, לגשר על הבדלים, לבנות אמון. אדם שאתה רוצה שיילחם בשבילך, עדיף שיפעל בכוחנות, שישמר את אפקט ההרתעה וכמובן - את אלמנט ההפתעה.

זו הכרוניקה של איך התחלנו להעריץ מנהיגים שמשקרים לנו וגם לא מרגישים צורך להסביר או להתנצל. העובדה שרובנו לא יוצאים לרחובות לצעוק שהמערכת השתגעה, היא שילוב בין תסמונת סטוקהולם חריפה לבין דיסוננס קוגניטיבי עקום, שמנסה להסביר איך בחרנו באנשים שמתגאים בלא לספר לנו מה התוכניות שלהם.

מצד אחד, המזוכיזם הזה נראה כמו הדרך היחידה להתמודד עם מנהיגים שלא מבינים שאנחנו לא אלה שהם אמורים לעמוד מאחוריהם ולעשות בּוּ! מצד שני, אם נמשיך לבחור במלחמה, אולי כל זה מגיע לנו.

הפתעת נתניהו וליברמןצילום: אמיל סלמן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ