“איך אומרים כן בעברית?” - הקצה - הארץ

“איך אומרים כן בעברית?”

רייסקינדר שר אל הריסות השירה בעברית. ואין מי שיקשיב

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
טל מסינג
מוסף הארץ

ילידי שנות ה–80 הם דור ללא דור. פגישת המחזור האחרונה והיחידה שלנו התרחשה ב–3.9.11, צעדת המיליון ההיא. ולאין־דור הזה מגיע אמן ללא קהל: רייסקינדר. אסף עדן הוא מוזיקאי ירושלמי אוף־בצלאלי שחבר גם בלהקת הרוק “אשכרה מתים”. ארבעת האלבומים שהספיק להוציא מאז 2008 ‏(חפשו אותם ב–Bandcamp‏), רוחשים ביטים אלקטרוניים מיואשים ורקידים של אצבעות עייפות. נויז שחושב הוא פופ, ולהפך.

אם “נושאי המגבעת” השמידו את היכולת לשיר בעברית, רייסקינדר מתבונן על ההריסות, על הנשורת הרטורית, והופך את האשפה הפונטית לאמנות. רייסקינדר יודע שהוא שר לאף אחד. הפנייה שלו אינה לכולם, אלא לכלום. ההופעה שלו לנצח ריקה, גם כשהיא מלאה. המיקרופון מוגבר בחלל דומם. גם כשהוא מוקף אנשים, הוא תמיד לבד בחדרו, מקליט באולפן הביתי, מצלם את עצמו ליוטיוב.

אלה לא שירים, אלא מנטרות, פזמונאות סדוקה. אהוד מנור בכותונת משוגעים. אלה הדברים האחרונים שניתן להגיד, והם משונים להחריד: “יש יותר מדרך אחת לחגוג בר מצווה”, “אני לא בן אדם/ אני שלב באבולוציה”.

רייסקינדר. אהוד מנור בכותונת משוגעיםצילום: אסף עדן

“איך אומרים כן בעברית?” שואל רייסקינדר ברפטטיביות נואשת, והכלום משיב בסדרת שאלות: האם נשארו מילים בעברית? האם אפשר לכתוב עברית אחרי ישראל? האם יש מוזיקה ללא אוזניים? רייסקינדר הוא אמן הפופ הגדול ביותר של הזנב הארוך: מספר צפיות שואף לאפס, כוכבות יוטיוב זוהרת.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ