שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מירי רגב איז אטנדינג

טל ברניס
מוסף הארץ
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טל ברניס
מוסף הארץ

מהי “מחאת פייסבוק”? מעבר להיותה, בעיני רבים, סימפטום לדור ציני, עצלן ואימפוטנט, מחאת פייסבוק היא בעיקרה הצורך הבלתי נשלט ללחוץ “Attending” לאירוע הפגנתי כלשהו, גם אם אין בכוונתינו להיות נוכחים שם בגופנו.

אנחנו לוחצים אטנדינג מתוך תקווה שהנוכחות הווירטואלית שלנו תשפיע גם על אחרים להיות נוכחים וירטואלית ויחד נשפיע על המציאות הממשית. אנחנו לוחצים אטנדינג כמו שאנחנו מצהירים בקול שאנחנו מפסיקים לעשן או מתחילים דיאטה, כי ההצהרה מקרבת את המחשבה למציאות, מעגנת אותה בה, נוטעת בנו תקווה לשינוי ומחזקת את האמונה שיש לנו שליטה על המציאות שלנו.

בבסיסה, גם השיטה הדמוקרטית היא סוג של פעולה וירטואלית. גם בבחירות לכנסת אנו משליכים את יהבינו ותקוותינו על גוף נבחרים המתיימר לשקף את המציאות, וגם כאן אנו מכירים בעיוות שהוא חלק אינהרנטי מהתופעה ומקבלים אותו בהיעדר אלטרנטיבה אחרת.

במילים אחרות, ברגע שמפסיקים להתייחס לרשימות ה”אטנדינג” בתור אינדיקציה לכמות אנשים באירוע ממשי, אפשר להתייחס אליהן כחלק מקונטקסט חברתי רחב יותר. בשני המקרים, גם בפייסבוק וגם בבחירות, ההשלכה הפסיכולוגית זהה - יצירת תחושה של סדר והיגיון בכאוס היומיומי האופף אותנו.

האם מחאת פייסבוק יכולה לשנות מציאות קיימת? אולי. לכל הפחות, באותה המידה שהליכה לקלפי משנה אותה.

מחאה נגד המלחמה. לכו להצביע

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ