בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תיירות תאי הגזע

חולים כרוניים וחברות רפואיות תולים תקוות בהתפתחויות האחרונות בטיפול בתאי גזע, שנדמות פלאיות במקרים מסוימים. אבל איסורים מחמירים במדינות מערביות הביאו לפריחה של מרפאות ‏(מפוקפקות לעתים‏) באסיה ובמזרח אירופה, שאליהן נאלצים להגיע החולים המעוניינים בטיפולים החדשניים

13תגובות

בשנת 2004, בסמסטר הראשון ללימודי תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, הרגיש אביחי קרמר ‏(37‏) שידו הימנית הולכת ונחלשת. שמונה חודשים אחר כך אובחנה אצלו המחלה הניוונית חשוכת המרפא Amyotrophic) ALS Lateral Sclerosis‏), שפוגעת בקשר שבין תאי העצב לשרירים וגורמת לאיבוד אטי של יכולות מוטוריות, עד למותו של החולה. “כשקיבלתי את האבחנה הייתי בשוק”, מספר קרמר, “הייתי בן 29 והרופא הסביר לי שאמות בתוך שלוש עד חמש שנים, אבל קודם לכן אהפוך למשותק לחלוטין ואאבד את היכולת לדבר, לאכול ולבסוף לנשום. כל העת המוח נשאר צלול והחולה מודע למה שקורה, למה שאיבד ולסופו הבלתי נמנע. גזר דין מוות ללא פשע, ללא ערעור וללא תרופה”.

הראיון עם קרמר מתקיים בהתכתבות מקוונת, מכיוון שבשלב זה של המחלה, שמונה שנים לאחר האבחנה, איבד את יכולת הדיבור. הוא מרותק לכיסא גלגלים ומתקשר עם העולם באמצעות מחשב, שעליו הוא מקליד בעזרת תנועות ראשו. “לפני האבחנה חיי היו נפלאים. היתה לי חברה שאהבתי, הייתי משחק כדורסל ומתאמן בחדר כושר, חלמתי להיות מנכ”ל של חברה גדולה, להתחתן ולהיות אבא. הייתי בדרך להגשים את החלום”. קרמר אמנם איבד את היכולת להגשים רבים מחלומותיו, אבל לא את כושר היזמות והיכולת לסחוף אחריו אנשים.

רויטרס

שנתיים לאחר שנודע לו כי הוא חולה, הקים עמותה בשם “פרס לחיים”, שמעניקה פרס כספי לארגון או לחברה פורצי דרך במסלול למציאת תרופה למחלת ה־ALS. במסגרת הפעילות שלו לעידוד מחקר רפואי נחשף קרמר גם למחקרים רבים שכוללים טיפול באמצעות תאי גזע לטיפול במחלות שונות. תאי גזע הם תאים שטרם עברו התמיינות לסוג הרקמה שיהפכו להיות. כלומר, עוד לא עברו טרנספורמציה לכדי אחד מסוגי התאים בגוף - תא דם, תא עור, תא רשתית וכדומה.

באחרונה השתתף קרמר, יחד עם 14 חולים נוספים, בניסוי קליני של טיפול בתאי גזע לחולי ALS. זהו הניסוי הקליני הראשון שערכה חברת המחקר הישראלית בריינסטורם, שמפתחת תרופות מתאי גזע. “מה יש להפסיד ב־ALS? ממילא זה גזר דין מוות”, עונה קרמר כשהוא נשאל אם חשש לקחת חלק בניסוי החדשני.

 

תוספי מזון לייצור תאי גזע

בניסוי נלקחה מן החולים דגימה של מח עצם, שממנה הופקו במעבדה תאי גזע, שהוכפלו ומוינו לכדי תאים המפרישים חומר שגורם לתקשורת מחודשת בין העצב לשריר. התאים הוזרקו לאחד משני אזורים בגוף החולים - או לשרירים או לנוזל חוט השדרה - והחל מעקב אחר תגובת הגוף. “קודם כל הטיפול הוכח כבטוח, לא נצפו תופעות לוואי בקרב המטופלים”, מתאר אדריאן הראל, מנכ”ל בריינסטורם, את ההישג העיקרי שביקשו לברר בניסוי, “אצל רוב החולים הופיע שיפור קל במצב הפיזי, אבל בשביל לוודא את זה באופן מהימן יותר, אנחנו צריכים לערוך את השלב השני של הניסוי הקליני”.

השלב השני יתקיים בעוד כמה חודשים בבוסטון, בשיתוף פעולה עם שני בתי חולים אוניברסיטאיים, וייקחו בו חלק 24 חולים. למחציתם יינתן טיפול אמיתי ולמחציתם פלסבו. לא החולים ולא הרופאים לא יידעו מי קיבל מה. את יעילות הטיפול יקבעו על סמך מעקב אחר החולים והשוואה בין שתי הקבוצות. קרמר עצמו מדווח כי בטווח הקצר נרשם אצלו שיפור בכוח השרירים של הגפיים וביכולת הנשימה, אבל כעבור כמה חודשים השיפור נעלם. הסיבות להיעלמות יכולות להיות רבות - אחת מהן, למשל, היא המינון הנמוך של תאי גזע שניתנו בניסוי.

חולים רבים, כמו קרמר, תולים תקוות גדולות בתאי הגזע, וכך גם חברות רבות כמו בריינסטורם, שמפתחות בשקדנות טיפולים באמצעותם. המחקר בתאי גזע חווה בשנים האחרונות פריחה שטרם נראתה כמוה בענף הרפואה. בקרב רופאים, חוקרים וחולים יש תחושה שמדובר בלא פחות מאשר נס רפואי, פתרון שמסוגל לרפא כמעט כל מחלה. “ההתלהבות מתרחשת מסיבה פשוטה - כל תחום במחקר הרפואי יוכל בעתיד ליהנות מתאי גזע: השתלות מוח, כבד, כליה, פרקינסון, אלצהיימר, עיוורון, חירשות, סוכרת, פלסטיקה ועוד. זה פתרון להמון דברים שונים”, מסביר פרופ’ דני אופן, חוקר תאי גזע מאוניברסיטת תל אביב. כדי להמחיש את התאוצה שהתחום צבר באחרונה הוא מספר שלפני שש שנים נכחו בכנס בינלאומי על תאי גזע 600 חוקרים מרחבי העולם, ואילו בכנס האחרון, שהתקיים לפני חודשיים, השתתפו יותר מ–4,000 חוקרים.

גם חברות התרופות ותוספי המזון לוטשות עיניהן אל תאי הגזע וכבר עכשיו אפשר למצוא על המדפים בבתי מרקחת ובבתי טבע בעולם תוספי מזון, שמגבירים את פעילות תאי הגזע הקיימים בגוף. לא מדובר כמובן ממש בתאי גזע, אלא בחומר שמופק בדרך כלל מאצות ולטענת היצרנים גורם ליתר פעילות של תאי הגזע הקיימים כבר בגוף.

מידת היעילות של תוספי המזון הללו אינה ברורה לחלוטין. סביר להניח שאם הם אכן היו מחוללים נסים כפי שהם מבטיחים, השימוש בהם היה הרבה יותר שכיח. בכל מקרה, גם הם מצטרפים אל שיגעון תאי הגזע העולמי. “העמדה שלי היא בדרך כלל שלילית לגבי תוספי המזון הללו”, אומרת ד”ר נינט אמריליו, מנהלת המעבדה ההמטולוגית בבית החולים שיבא, “אין דרך לדבר על זה בצורה מדעית. כל דבר שמעורב בו כסף ברפואה הוא מעוות. במעבדה אפשר לעבוד על תאי גזע, לשנות, לרבות ולמיין, אבל זה לא נעשה בתוך עולם תוספי המזון. בהרצאות הראשונות שלי על הנושא קראתי לענף תאי הגזע ‘הטוב, הרע והמכוער’: התאים האלו הם טובים ויכולים להילחם ברע. הכסף זה החלק המכוער. לפי המידע המדעי הסולידי והנורמטיבי של היום, לתוספי המזון האלו אין כל משמעות רפואית”.

אל הסחף הזה הצטרף גם פרס נובל לרפואה השנה, שניתן לשני חוקרים בתחום תאי הגזע. הראשון הוא הפרופסור היפני שינייה ימנאקה והשני הוא הפרופסור הבריטי ג’ון גורדון. שניהם הצליחו, כל אחד במעבדתו הוא ובהפרש של כמה עשורים זה מזה, לעשות מהלך מבריק שמנוגד למחשבה הביולוגית שהיתה מקובלת קודם לכן. שני החוקרים הלכו לאחור מבחינת ההתפתחות הביולוגית: מתא בוגר לתא עוברי. בשונה מהמקובל בתחום תאי הגזע, שבו נהוג לקחת תא גזע ולהפוך אותו לתא בוגר, ימנאקה הצליח להשיב תאים בוגרים להיות תאי גזע. את זה הוא עשה בתהליך פשוט יחסית, שכולל החדרה של ארבעה חלבונים בלבד.

ימנאקה פירסם את המחקר שלו לפני שש שנים, והתבסס בין השאר על המחקר של גורדון מלפני 40 שנה, שהוכיח כי ההתמיינות של תאים היא הפיכה. “לפני חמש שנים שמעתי את ימנאקה מרצה על התגלית שלו וחשבתי לעצמי: או שהוא מטורף או שהוא יקבל פרס נובל”, מספר פרופ’ אופן. “לא רק שהוא קיבל נובל, בכנס האחרון על תאי גזע מרבית המאמרים שהוצגו היו בשיטת ימנאקה. הוא גרם מהפך בתחום”.

האמונה הגדולה בתאי גזע הביאה גם לצמיחה של ענף חדש ומניב המבוסס עליהם - תיירות תאי גזע. חולים רבים ממדינות מערביות כמו ארצות הברית, אירופה ואוסטרליה נוסעים למדינות במזרח אסיה או במזרח אירופה לטיפולים חדשניים בתאי גזע. מידת הבטיחות והיעילות של הטיפולים הללו אינה ברורה, אבל הפיתוי שטמון בהם עצום. הסיבה שכיוון הנהירה של חולים הוא ממערב למזרח נעוצה בעובדה שהטיפולים בתאי גזע אינם חוקיים ‏(להוציא ניסויים קליניים ספציפיים‏) במדינות המערביות, אבל חוקיים בהחלט במדינות אחרות, כמו סין, הודו ומלזיה. וכמו בהרבה תחומים אחרים, גם כאן סין מובילה בפער ניכר. 86% מתיירי תאי הגזע בעולם מגיעים אל אחד ממאה בתי החולים בסין שמעניקים טיפולים כאלו.

סין מנסה להרגיע

הסיפור הבא, שפורסם במגזין "ביזנסוויק" לפני כמה שנים, ממחיש את האטרקטיביות של הטיפולים במזרח אסיה ובמזרח אירופה. צ’אק מלטון, אמריקאי, פועל במפעל, בן 24 ואב לשני ילדים קטנים, נחבט בראשו כאשר קפץ קפיצת ראש לאגם ליד ביתו ומאז הוא משותק מהחזה ומטה. חמש שנים לאחר הפציעה, משלא מצא מזור לשיתוק שלו בארצות הברית, החליט לנסוע לבית החולים נאנשן בעיר שנזן שבסין כדי לקבל טיפול בתאי גזע תמורת 20 אלף דולר. בכל שנה מגיעים לבית החולים נאנשן כ–170 חולים זרים מ–30 מדינות לטיפול בתאי גזע. טיפול ממוצע בבית החולים עולה 17 אלף דולר.

הרופאים הסינים הזריקו לחוט השדרה של מלטון תאי גזע, כדי לשקם את התאים הפגועים בו. מלטון קיווה שיוכל לשוב ללכת, אבל טען באוזני התקשורת שיסתפק בכל שיפור במצבו. שיפור כזה אכן התרחש שבוע לאחר הטיפול. העוויתות הבלתי רצוניות בגפיו פסקו ולראשונה מאז הפציעה הוא חש תחושת חום בשרירים. שיפור נוסף ניכר ביכולתו המחודשת להזיע, שאבדה לו בעקבות הפגיעה. השיפור הזה מאפשר לו לשהות יותר זמן בחוץ בלי שיהיה חשש לחייו. היום, חמש שנים אחרי, הוא אמנם לא יכול ללכת, אבל מרגיש שהטיפול סייע לו, ובכל אופן לא הזיק כפי שחששו הרופאים בארצות הברית.

אחרי סין נמצאות ברשימת המדינות המובילות בטיפול בתאי גזע רוסיה ואוקראינה, עם חוקים המאפשרים את אותם טיפולים. אוקראינה היא גם ביתו של המכון הגדול ביותר בתחום, EmCell שמו, שהשתיל קרוב ל–6,000 תאי גזע באלפי פציינטים מ–69 מדינות. אחד השירותים הפופולריים בקליניקת EmCell בקייב הוא טיפול ב־HIV, שבו מבקשים להשיב באמצעות תאי הגזע את המערכת החיסונית לתפקוד. בניגוד לטיפולים המקובלים הניתנים במערב לנשאי וירוס האיידס, שבהם מעכבים את התפשטותו, הטיפול הזה מבקש לטפל ישירות במערכת החיסונית. תאים חיסוניים שנפגעו מהווירוס “מוחלפים” בתאי גזע בטיפול, שעליו צריך לחזור כל שנתיים. המחירים בקליניקת EmCell משתנים בהתאם לטיפול ונעים סביב 20 אלף דולר בממוצע.

החוקרים והרופאים המערביים יוצאים באופן נחרץ נגד המרפאות הללו. הם מפצירים בחולים שלהם לא להתפתות ולנסוע אליהן ואפילו חוששים לשתף פעולה במחקר או בהעברת אינפורמציה עם מדינות שמאפשרות את פעילותן, כמו סין או הודו. “התופעה של מרפאות לא מבוקרות קיימת כבר הרבה שנים בתחומים רבים ברפואה”, מציין פרופ’ ראובן אור, מנהל המחלקה להשתלת מח עצם בהדסה, “זו תופעה שצריך להיות מודעים אליה, להיזהר ולהזהיר מפניה. הטיפולים ניתנים מבלי שעברו את כל התהליכים הנדרשים ולכן אין לדעת מה תהיה התוצאה”.

אליו מצטרף גם אופן, שגורס כי יש בתאי הגזע הרבה פוטנציאל ואפשרות לרווח, “לכן במקומות מסוימים עושים בהם שימוש לא ראוי ולא מבוקר. חשוב לזכור שיש פער גדול בין הסטנדרטים של העולם המערבי לבין שאר העולם”. אל הרופאים הישראלים מצטרפים גם עמיתיהם בעולם המערבי ואפילו החברה הבינלאומית לחקר תאי גזע, שפירסמה לפני חמש שנים אזהרה לחולים שלא להתפתות לטיפולים לא מבוקרים בתאי גזע.

להתנגדות הזאת יש סיבה נוספת, שאינה רק דאגה לשלום החולים. אפשר ללמוד עליה מדבריו של פרופ’ ג’ון סטיבס מאוניברסיטת קולומביה הבריטית בקנדה, שפורסמו באחרונה בכתב העת הרפואי “Spinal Cord”: “האופן שבו הסינים מטפלים בתאי גזע לא יעזור להם ללמוד מזה, לא לנו ולא לקהילה הרפואית”. סטיבס השמיט את מי שהטיפולים האלה כן יכולים לעזור להם - החולים. איש לא מצפה מחולים לוותר על האפשרות לשיפור במצבם רק מכיוון שהשיפור הזה לא יקדם את הקהילה הרפואית. ובכל זאת, הקהילה המדעית יוצאת נגד המרפאות הללו באין־ספור פרסומים ומאמרים.

אחד מהם, שפורסם בכתב העת “Cell”, מציג מחקר משנת 2008 שהשווה בין הפרסומים המקוונים של המרפאות לבין הטיפול שהן מעניקות בפועל. תוצאות המחקר, שנערך על ידי פרופ’ דארן לאו האמריקאי, הראו באופן לא מפתיע שהמודעות למרפאות מבטיחות יותר משהן מקיימות בפועל ומתעלמות באופן גורף מהסיכונים הטמונים בטיפול הלא מבוקר. מאמר אחר, שפורסם בעיתון המדעי “Science”, תחת הכותרת “איפה עובר הגבול בין חדשנות רפואית לרשלנות רפואית?” נקט עמדה נחרצת פחות נגד המרפאות. נכתב בו כי “בעוד שהחוקרים רואים בחדשנות הרפואית ‏(של הקליניקות במזרח‏) סטייה מהטיפול המסורתי הנשען על מחקר מסודר, לחולים רבים שזמנם קצוב זוהי התקווה היחידה”.

עוד צוין במאמר כי חוקרים ורופאים רבים מן המערב לא מודעים לעובדה שב–40 השנים האחרונות, 80%–90% מהטכניקות הכירורגיות לא פותחו במסלול המקובל של ניסויים במעבדה, ניסויים קליניים ולבסוף יציאה אל השוק, אלא בהרבה מסלולים שונים ועוקפי רגולציה. בעיקר מפתיע לגלות שהשתלות לב וניתוחי לפרוסקופיה ‏(כירורגיה זעיר פולשנית‏) הם בין הטיפולים שלא עברו את המסלול המקובל של אישור באמצעות ניסויים מבוקרים, אלא הגיעו אל הפרקטיקה הרפואית ישירות משלב הפיתוח.

גם הרופאים הסינים מבקשים להגן על היושרה המקצועית שלהם. במאמר שפורסם במגזין “Bloomberg Businessweek” אמר ד”ר שין הו מבית החולים נאנשן, שטיפולים בתאי גזע בבית החולים שבו הוא עובד בטוחים לחלוטין ונעשים רק לאחר שננקטו כל אמצעי הזהירות והבטיחות. “אם הרופא עבר הכשרה מתאימה ובית החולים גם כן, אני מבטיח לעולם שאין סיבה לחשוש”, הוא כותב. כדי להפיג עוד יותר את הפחדים המערביים מתחום העיסוק שלו, הו פצח באחרונה בסדרה של ניסויים קליניים ומחקרים נרחבים על תאי גזע, שאותם הוא מקווה לפרסם בכתבי העת המקובלים במערב.

קרמר מצהיר שמעולם לא שקל טיפול באחת המרפאות בחו”ל, מאחר שלדבריו הם “נעשים על ידי שרלטנים, שמנצלים את ייאוש החולים”. קשה לאמוד את מספר הישראלים שכן הסכימו להתנסות בטיפול בתאי גזע במרפאות הללו, כי הם אינם נדרשים לדווח לשום גוף על הנסיעה. אולם משיחות עם רופאים, חוקרים וחולים עולה שהמספרים קטנים למדי, בוודאי בהשוואה לאזרחי ארצות הברית או מדינות אירופה. מדובר ככל הנראה בעשרות בודדות. ובכל זאת מקרה אחד של חולה ישראלי, שנסע לקבל טיפול בתאי גזע במוסקווה, דווקא הצליח לעורר הדים בתקשורת, חולל מהומה בתוך הקהילה הרפואית ואפילו השפיע על הסחר בבורסה.

תפנית מדאיגה במחקר

ב–2005 נסע ילד ישראלי בן תשע, שסובל ממחלה גנטית נדירה בשם Ataxia telangiectasia, שגורמת לקשיים מוטוריים ובעיות במערכת החיסונית, למרפאת תאי גזע במוסקווה. הוא עבר את הטיפול ושב לישראל בלי שניכר שיפור כלשהו במצבו. ארבע שנים וחצי אחרי הטיפול, הוא החל לסבול מלחצים בעמוד השדרה. בבית החולים שיבא, שבו טופל, התברר שמקור הלחץ הוא גידול בעמוד השדרה, סמוך למקום שאליו הוזרקו תאי גזע. “גילינו שהגידול נוצר מתאים זרים, שמקורם אינו בגוף החולה עצמו, אלא בתאי גזע שהשתילו לו”, אומרת ד”ר אמריליו משיבא.

המעבדה של אמריליו החלה לחקור את המקרה לעומק וב–2009 פירסמו עמיתיה מאמר מרעיש בכתב העת המדעי “PLoS Medicine”. על פי המחקר, תאי גזע מכילים בין שלל התכונות שלהם גם מנגנון חלוקה סרטני, ולכן הטיפול בהם עלול להיות מסוכן. הידיעה הזאת לא היתה קלה לעיכול בקרב המדענים שמשקיעים את מרצם במחקר והמשקיעים הרבים שמעניקים את הונם למחקר בתאי גזע. חברות מחקר רבות שעוסקות בתאי גזע נסחרות בבורסה, ביניהן גם בריינסטורם, ופרסום המאמר גרם לירידה בערך המניות שלהן ‏(מאז עלה שוב ערך המניות של בריינסטורם‏). אמריליו מספרת שהיה קשה לפרסם את המחקר, כי היה ברור שהוא יכה גלים ויפגע בתעשייה ענפה. “יש קסם בנושא של תאי גזע כטיפול רפואי, לכן כתבי העת חששו לפרסם את המאמר”, היא אומרת. אבל מרגע שפורסם, צוטט כבר ביותר מ–300 מאמרים ומחקרים אחרים.

אור לא מתרגש מהממצאים של אמריליו ועמיתיה. הוא מסביר שההיסטוריה הרפואית רצופה התחלות קשות. “גם הניתוחים הראשונים לתיקון העורקים הכליליים של הלב לוו בסיבוכים, אבל זה לא עצר את ההתפתחות והיום יש הצלחות מרשימות בתחום”. אל האופטימיות של אור מצטרף גם קרמר, שבטוח כי הפתרון הרפואי למחלות רבות, וביניהן ALS, טמון בתאי גזע. “בזכות הפעילות שלי בפרס לחיים, אני כל הזמן עם האצבע על הדופק על מה שמתרחש היום במחקר הרפואי. ממה שאני רואה ומבין, יש לתאי גזע פוטנציאל עצום. כנראה אני לא היחיד שחושב ככה, אם בחרו להעניק את פרס הנובל השנה לחוקרי תאי גזע”.

ניר כפרי

--------------------------------------------------

עם הבדל דת וגזע

כל עוד עוסקים במחקר מדעי, מרבית תאי הגזע מגיעים מבעלי חיים, אבל כשעוסקים ברפואה, עליהם להיות ממקור אנושי. המקור הזה מתחלק לשתי קבוצות עיקריות, תאי גזע מאדם בוגר ותאי גזע עובריים. תאי גזע מאדם בוגר מצויים בלב הקונסנזוס ואיש אינו רואה פן לא מוסרי בהפקתם. הטיפול באמצעותם שכיח כבר היום, בהשתלות של מח עצם בחולי לוקמיה, למשל. השאלות המוסריות והדתיות עולות כשמדובר בתאי גזע עובריים שמקורם בביצית מופרית, שמעולם לא הגיעה אל הרחם. ביצית מופרית היא מקור לא אכזב של תאי גזע, שמתחלקים במהירות וקל יחסית להפיק אותם. לכן הם אטרקטיביים מבחינה מחקרית - אבל שנויים במחלוקת מבחינה דתית, מכיוון שבאופן תיאורטי, אם אותה ביצית היתה מגיעה אל רחם כלשהו, היא היתה יכולה להתפתח לכדי תינוק.

המחשבה שעושים שימוש מדעי בישות שיש בה פוטנציאל להפוך לעובר לא עוברת בקלות בעולם הנוצרי. ב–2006 התנגדו שמונה מדינות מן האיחוד האירופי, קתוליות ברובן, למימון המחקר בתאי גזע ‏(25 מדינות תמכו והמימון נמשך לבסוף‏). גם בארצות הברית הגיעה המחלוקת לשיאה באותה שנה כשהנשיא אז, ג’ורג’ וו. בוש, הטיל וטו על המחקר בתאי גזע עובריים. היתה זאת הפעם הראשונה בכהונה שלו שבה השתמש בזכותו להטיל וטו. זה גרם לכך שהמימון הפדרלי נפסק ואיתו גם ההתקדמות המחקרית בתחום בארצות הברית. המחקר חזר לפעול רק אחרי שהנשיא הנוכחי, ברק אובמה, הפך את ההחלטה על פיה והתיר את המימון.

בגישות היהודית והמוסלמית אין דינו של עובר כדינו של אדם, ואין התנגדות לשימוש בביציות מופרות למחקר מציל חיים. החוק הישראלי וגם הממסד הדתי מאפשרים הפקת תאי גזע מביצית מופרית שטרם הושתלה ברחם. אל האישור המוסרי מצטרפת גם תעשיית טיפולי הפוריות הענפה בישראל, שתורמת את חומרי הגלם למחקר - מה שמוביל לשגשוגו של מחקר תאי הגזע בישראל ולהצבתו בקדמת הבמה העולמית. ישראל מדורגת במקום הראשון לנפש במספר המאמרים, הפטנטים והמחקרים על תאי גזע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו