בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אילו חיים נפלאים וקפיטליסטיים

כיצד הפך סנטה קלאוס משריד פולחני קדום לדמות שמנמנה הפועלת בעיקר לקידום מכירות; מדוע יהודים ניצלו את חג המולד דווקא לחיתוך נייר טואלט ובישול מאכלים מסריחים ואיך כל זה קשור לקוקה־קולה? היסטוריה מקוצרת של ההו־הו־הו

12תגובות

ישנם שדות, שדות אינסופיים, שבהם צומחים עצי מחט קודרים ואחידים לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית. במשך ימים ספורים בכל דצמבר הם נכרתים כולם, מותירים אחריהם גזעים מיותמים ואדמה חשופה ומדולדלת. כ–35 מיליון עצי אשוח ואורן נמכרים מדי שנה באמריקה ועוד כ–60 באירופה כולה. רובם מושלכים כעטיפות מתנה ריקות אחרי שישה בינואר ומעוררים את חמתם של פעילי איכות הסביבה שמוחים נגד הבזבוז והנזק שנגרם לקרקע הגידול, שהופכת לחומצית וענייה כתוצאה משימוש יתר.

חששות בדבר בירוא יערות בתקופת חג המולד הטרידו את הגרמנים כבר לפני 200 שנה, והביאו להמצאתם של עצים מלאכותיים, שהורכבו מאלפי נוצות אווזים צבועות. בשביל האווזים זה היה הסיוט שלפני חג המולד. אך שורשיו של עץ החג חודרים, כמו רבות ממסורות העונה, עמוק אל שכבת פולקלור פגאני פורייה, שהושקתה באלפי שנות נצרות.

סנטה קלאוס המודרני, מסמליו הבולטים של החג, הוא גרסה כבדת משקל של האל הנורדי לבן הזקן אודין, שהיה מרחף להנאתו על סוסו בעל שמונה הרגליים, סלפנייר, בחג היול, החל באותם תאריכים. זאטוטי הוויקינגים היו מניחים בארובה מגפיים ובהם קש וגזר בשביל הסוס, ואודין היה גומל להם בממתקים שהיה משאיר במגפיים הריקים.

הסוס המתומן הוחלף בשמונה איילים ומזחלת, המגפיים הפכו לגרביים ואת תפקיד אל המלחמה הצפוני גילם הקדוש ניקלאוס מהעיר מירה, בטורקיה של היום, נדבן גדול שהיה מעניק מתנות לילדים עניים וששרידיו נשמרו בחרדת קודש ומשכו סוגדים מסורים. אל העולם החדש הגיע ניקלאוס הקדוש בעזרתם של ההולנדים שכוננו את ניו אמסטרדם, לימים ניו יורק, שבמולדתם הוא נקרא סינטרקלאס ושימש פטרונם של התלמידים והמלחים.

אך בטנו התפוחה של סנטה קלאוס הטילה צל מאיים. בהולנד סייעו לו צוורטה פיטן, הפיטים השחורים, ילדי עבדים מוריים המייצרים את הצעצועים והמשחקים שהוא משאיר לילדים. בהרי האלפים הצבע השחור ייצג לא רק את פניהם של מלוויו של סנטה, אלא גם את טבעם. בצרפת הצטרף אליו פר פוטארד, האב המצליף, המעניש את הילדים הרעים שאינם ראויים למתנות, ובאוסטריה ושווייץ חברו של סנטה למסע היה הקרמפוס, דמות שטנית ושעירה, בעלת לשון אדומה משתרבבת, קרניים חדות ושלשלאות ברזל, שתפקידה הוא לגמול רעה למי שחטאו בשנה החולפת.

בארצות הברית נצבעו הדמונים האפלים הללו בצבעים עליזים, והפכו לאלפים או לגמדים חביבים, שעמלים ללא תלונה בסדנאות היזע בקוטב הצפוני הקפוא, ומייצרים כלבלבים ואופניים, משחקי מחשב וסוסי פוני, שימתינו לילדים להוטים למרגלות עץ חג מולד מקושט לתפארת.

התמורה המופלאה באופיו ואפיוניו של חג המולד, שהפך משריד פולחני קדום ופולחן שרידי קדושים להילולה הצרכנית הפרועה והחילונית שהוא כיום, החלה במאה ה–19. ב–1866 הופיעו במגזין “הרפרס וויקלי” תחריטיו של הקריקטוריסט תומס נאסט, שבהם נראה סנטה קלאוס שמנמן, מזוקן ושמח ועל גבו שק מלא מתנות.

שנתיים מאוחר יותר, כשהתחריטים פורסמו בצבע בלוויית שיר עליז שמסר את כתובתו של סנטה קלאוס בקוטב הצפוני, התגלה כי הוא לבוש חליפה אדומה בעלת שולי פרווה לבנים וחגורה ומגפיים שחורים. זו היתה מקריות משמחת עבור חברת קוקה־קולה, שחיפשה בשנות ה–30 של המאה ה–20 פרזנטור חדש לעידוד מכירות המשקה הקל והצונן שלה בימי החורף הקרים. סנטה קלאוס גויס מיד למשימה, והמאייר הדון סנדבלום צייר אותו במגוון תנוחות שופעות עליצות, כשהוא אוחז בידו בקבוק קוקה־קולה בצבעי האדום־לבן־שחור המוכרים. האסתטיקה המתקתקה שבתה את דמיונה של אמריקה, דמותו של סנטה קלאוס התקבעה בתרבות הפופולרית ומכירות קוקה־קולה בחודשי החורף זינקו.

סנטה קלאוס שותה קוקה-קולה 1986

 

חג הכסף

האמנות היתה סוכן השינוי המכריע בדמותו של סנטה ובעיצובו הנוכחי של חג המולד - בעזרת איורים, ספרים, סרטים, מחזות ושירים - שלימדו את התרבות המערבית למה לצפות כשמצפים לסנטה קלאוס. אך הקפיטליזם אחראי לעולם הערכים שהוא מייצג - באמצעות כרזות פרסומת, עידוד צריכה ושיווק האמונה שאת רוחו האמיתית של החג ניתן ללכוד בקופסאות מתנה מקושטות בסרט. יצירות מכוננות, מ”מזמור חג המולד” של צ’רלס דיקנס ל”אילו חיים נפלאים” של פרנק קפרה, לשו, גיבשו וקיבעו את החג כתקופה של “רצון טוב כלפי כל בני האדם”, חמימות משפחתית, נדיבות שופעת וכסף, הרבה כסף.

מסקרוג’ הקמצן של דיקנס לג’ורג’ ביילי התפרן של קפרה, מעיירה בשם “הקוטב הצפוני” באלסקה, ששינתה את שמה כדי למשוך יצרני צעצועים, לסנטה קלאוסים בשכר מינימום המוצבים בחנויות כלבו ברחבי ארצות הברית, כריסמס הוא יום חגה של הכלכלה המערבית. רבע מכל ההוצאות האישיות בארצות הברית מתרחש בעונת החגים וחנויות רושמות עלייה של מעל 50% במכירות, כששווקים שלמים, כמו ענף כרטיסי הברכה, תלויים למחייתם בקיומו של החג.

החליפה האדומה של סנטה היא אפוא הצהרה אופנתית, לא פוליטית, כמו שהבין הקומיסר הרוסי בסרטו המצחיק עד דמעות של בילי וויילדר, “אחת, שתיים, שלוש”, שגיבורו מנסה למכור קוקה־קולה, אותו משקה שסנטה קלאוס קידם בהצלחה כה רבה, לקומוניסטים. הקומיסר העריק מתכנן לעבור למערב ולשווק כרוב כבוש מוכסף כקישוטים לעצי חג מולד, מתוך ההנחה הסבירה שבכל הקשור לכריסמס, האמריקאים מוכנים לבלוע ‏(ולקנות‏) הכל.

המפלגה הקומוניסטית לחמה עד חורמה בחג המולד ובמאפייניו הנוצצים יותר, והגלתה את החגיגות העממיות והמסורתיות לערב השנה החדשה, כחלק ממאבקה בדת הנוצרית. ליהדות, לעומת זאת, יש גישה מעט יותר פסיבית־אגרסיבית.

סנטה קלאוס שותה קוקה-קולה 2012

 

על האגף האגרסיבי הופקדה הרבנות, שמסרבת להעניק תעודת כשרות למסעדות ובתי מלון שמציגים עצי אשוח וקישוטי חג, ועל המחלקה הפסיבית מפקחת החסידות, שמכנה את ערב חג המולד “ניטל”, על שום שבו ניטל ישו מן העולם ‏(לפי פרשנות אחת‏), אוסרת על לימוד תורה במהלכו ומעודדת שלל מנהגים דווקאיים, מבישולם של מאכלים מסריחים במיוחד, חיתוך נייר טואלט בכמות שמספיקה לשנה כולה ועיסוקי חול שונים, כמו משחקי קלפים, כדי להפגין תיעוב עמוק כלפי יום חגם של הגויים. הגדיל לעשות סרט הפולחן “נקמת הפטיש העברי” מבית היוצר של בוגרי “SNL”, שבו יוצא בלש פרטי נימול ומסוקס להציל את חנוכה מידיו החמדניות של בנו המרושע של סנטה קלאוס.

לנוכח אויבים אשר כאלו, ההגנה על חג המולד ועל סנטה, הוא נביאו, היא עניין רציני מאוד בעולם המערבי. ב–1897 נשאל ד”ר פיליפ או’הנלון על ידי בתו בת השמונה, וירג’יניה, אם סנטה אכן קיים. הוא הציע לה להפנות את שאלתה לעיתון “סאן” הניו־יורקי הנחשב, כי “אם קראת זאת ב’סאן’, זו אמת”. עורך העיתון ענה לילדה במאמר רב רגש ורושם, תחת הכותרת “כן, וירג’יניה, סנטה קלאוס קיים”, שהפך לאחד ממאמרי המערכת האהובים ביותר בתולדות העיתונות האמריקאית.

ב–2006 דיווח עיתון אחר בשם ה”סאן”, הצהובון הבריטי הנודע, כי מורה בבית ספר יסודי אמרה לתלמידיה כי אין דבר כזה סנטה קלאוס. הילדים שבו הביתה בדמעות והמורה פוטרה ממשרתה לאלתר.

הדמונים האפלים המלווים את חג המולד של שנות ה–2000 אינם יצורים מקורננים פרה־נוצרים, עטויי פרווה וחשופי שיניים, אלא השדים המנצחים על חגיגת הצרכנות הפרועה של המערב. בעולם שבו קניות המזון, המתנות, עצי האשוח והאלכוהול בחודשים אוקטובר־ינואר הן הדלק האמיתי המניע את המזחלת נושאת המתנות של סנטה קלאוס, האמונה בקיומו היא האמונה בקפיטליזם הקדוש והנצחי, ועל האמונה הזאת איש אינו מעז לערער.

טריילר "נקמת הפטיש העברי"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו