בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סדרת הטלוויזיה שתחסל את הטלוויזיה

דרמה פוליטית עתירת תקציב שתעלה באתר נטפליקס, וכל פרקיה יהיו זמינים מרגע עלייתה, מאיימת להתיר את הקשר בין חברות הכבלים האמריקאיות לתוכן טלוויזיוני איכותי

16תגובות

לא מעט אנשים כוססים ציפורניים לקראת 1 בפברואר: מנהלי אתר הסטרימינג נטפליקס ‏(Netflix‏), שהחליטו להשקיע הון עתק - ככל הנראה כמאה מיליון דולר - בסדרת רשת עטורת כוכבים, הבמאי דיוויד פינצ’ר ‏(“מועדון קרב”, “הרשת החברתית”‏), שמביים לראשונה למסך הקטן, השחקן זוכה האוסקר קווין ספייסי ‏(“אמריקן ביוטי”‏), שמככב בסדרה בתפקיד פוליטיקאי חלקלק, והשחקנית רובין רייט ‏(“פורסט גאמפ”, “מאניבול”‏), שמככבת לצד ספייסי. מלבד מי שמעורב ישירות בסדרה היקרה והיוקרתית הזאת, “House of Cards”, אינספור גורמים בתעשיית הבידור האמריקאית מחכים לראות מה יעלה בגורלה של סדרת הדרמה המושקעת הראשונה שהופקה על ידי אתר אינטרנט - ולא על ידי רשתות הכבלים.

חרושת השמועות סביב הסדרה החלה כבר ב–2011, כאשר נודע לראשונה שנטפליקס הצליחו להביס רשתות טלוויזיה כמו HBO ו–AMC במירוץ לרכישת הזכויות למיני־סדרה הבריטית מבית BBC. הסדרה, ששודרה ב–90’ ועסקה בפוליטיקאי אגואיסט שמוכן לעשות הכל כדי להתברג בצמרת השלטון בבריטניה, התבססה על ספר זיכרונות מאת מייקל דובס, שכיהן במשך שנים בתפקידים פוליטיים בכירים ובהם ראש סגל של המפלגה השמרנית בבריטניה.

לא מעט גבות הורמו כשנטפליקס יצאו מהמשא ומתן וידם על העליונה. אחרי הכל, לא בכל יום רשתות הכבלים המובילות מפסידות לאתר אינטרנט. אבל נטפליקס הוא לא סתם אתר. זוהי ענקית תוכן שמציעה עשרות אלפי סרטים וסדרות שבהם ניתן לצפות בכל רגע נתון באמצעות סטרימינג ‏(ללא פרסומות‏), או השכרת די.וי.די דרך הדואר ‏(שירות שניתן בארצות הברית בלבד‏). בזכות המחיר התחרותי, בין 5 ל–18 דולר למנוי חודשי, יש לנטפליקס 26 מיליון מנויים ברחבי העולם.

זמן קצר לאחר שרכשו את הזכויות למקור הבריטי, מנהלי האתר לא היססו להכריז מלחמה על רשתות הטלוויזיה בארצות הברית: הם מיהרו לשכנע את פינצ’ר, שמעולם לא ביים סדרת טלוויזיה, להצטרף לפרויקט כמפיק בפועל ולביים את שני הפרקים הראשונים. פינצ’ר הביא איתו אבק כוכבים הוליוודי, והמחזאי והתסריטאי ביו וויליאמסון ‏(שהיה מועמד לאוסקר על התסריט המעובד שלו ל”משחקי שלטון” של ג’ורג’ קלוני‏), התבקש לכתוב את התסריט לפיילוט. באוקטובר האחרון אמר וויליאמסון בראיון ל”הוליווד ריפורטר” כי “’House of Cards’ היא העתיד, סטרימינג זה העתיד. הטלוויזיה לא תהיה טלוויזיה חמש שנים מהיום... כולם יצפו בתוכן באמצעות סטרימינג”.

בלי קשר לאיכות או למספר הצופים של “House of Cards”, היא תירשם בדפי ההיסטוריה כסדרה ששמה לה למטרה לשנות את הרגלי הצפייה של צרכני התוכן ברחבי העולם. במקום לקבוע יום ושעה ולהעלות פרק חדש מדי שבוע - נטפליקס הודיעו בצעד חסר תקדים שהם יעלו את כל 13 פרקי העונה הראשונה בבת אחת, כך שניתן יהיה לראות אותם ברצף באתר החל מ–1 בפברואר. קווין ספייסי ‏(שחתום על הסדרה גם כמפיק שותף‏), הצהיר בהקרנה חגיגית של שני הפרקים הראשונים בפסטיבל טלוויזיה בקאן באוקטובר כי “מצד אחד, זו פרספקטיבה חדשה לגמרי על טלוויזיה. מצד שני, אני חושב שככה רוב הצופים צורכים את התוכן שלהם היום”.

הטריילר של “House of Cards”

בנוסף לאפשרות לראות את העונה הראשונה במרתון צפייה מתמשך, נטפליקס שברו עוד כמה מכללי הזהב של התעשייה: במקום להזמין פיילוט, ורק אז להחליט אם לתת אור ירוק לעונה שלמה, הם הזמינו מראש שתי עונות של 13 פרקים כל אחת. במקביל, פינצ’ר וספייסי מספרים שניתנה להם חירות אמנותית מוחלטת. המשמעות היא שבניגוד לנהוג ברשתות הכבלים, אף אחד בנטפליקס לא עבר על התסריטים, צינזר סצנות בעייתיות ‏(כמו סצנות שעלולות להביא לבריחת מפרסמים, למשל‏) או התערב בהפקה. לדברי ספייסי, החופש הזה היה גורם משמעותי בהחלטה שלו להצטרף לפרויקט: “מההתחלה היתה תחושה של המשכיות, וידענו בדיוק לאן אנחנו רוצים לקחת את הדמויות האלו”.

במילים אחרות, “House of Cards” היא לא עוד סדרת רשת מושקעת ‏(כמו, למשל, “Quarterlife” מ–2007 או סדרת האנימציה החדשה של טום הנקס, “Electric City”‏). זוהי סדרת טלוויזיה שלא משודרת בטלוויזיה. במובן זה מדובר בצעד נוסף לקראת טשטוש מוחלט של ההפרדה בין פלטפורמות תוכן שונות - טלוויזיה, אינטרנט, מכשירים ניידים. אם להאמין לאנשי נטפליקס, בעתיד לא ניתן לאף אחד לקבוע לנו מתי, איך ואיפה נצרוך את הסדרות החביבות עלינו. למעשה, הנבואה הזאת אינה מרחיקת לכת במיוחד בהתחשב בעובדה שכבר כיום, מכשירי הקלטה וצפייה של Video On Demand מאפשרים לנו לצפות בפרקים שפיספסנו, ולהעביר בקלות אחורה וקדימה. במקביל, מכשירים שמחברים בין המחשב או הטלפון החכם למסך הטלוויזיה הופכים את רשתות הכבלים למיותרות. מי צריך לשלם עבור חבילה יקרה של HBO, כשיש עשרות אלפי כותרים זמינים באיכות גבוהה ברשת?

ובכל זאת, עדיין מדובר בשינוי תודעתי. דמיינו למשל את האפשרות לראות את כל העונה השנייה של “הומלנד”, או את כל העונה החמישית של “מד מן”, ברצף, בלי לחכות שבועות. אף על פי שלא מעט צרכני תוכן נהנים ממרתונים טלוויזיוניים כבר כעת, מרבית הצופים עדיין צורכים את הסדרות המובילות כמו אוהדי כדורגל - משבת לשבת ‏(או משבוע לשבוע‏). במקביל, כפי שמיליוני קוראים בעולם מתקשים להתנתק מהעיתונות המודפסת ‏(למרות שהעיתונות הדיגיטלית מעודכנת וזולה יותר‏), הרגלי צפייה שהושרשו במשך עשורים הם לא דבר שקל כל כך לשנות. גם אם מדורת השבט הפכה מזמן לעשרות מדורות קטנטנות, עדיין יש קסם מסוים ביכולת לשבת עם חברים ולראות ביחד את פרק סיום העונה של סדרות כמו “הומלנד”, “שובר שורות” או “דקסטר”, והצורך לחכות שבוע בין פרק לפרק יוצר סקרנות בריאה ומרווח נשימה שמאפשרים לדמיון לעבוד שעות נוספות.

בעוד שההפקה והקידום של “House of Cards” מתבססים על רצון לפרוץ גבולות ולחשוב “מחוץ לקופסה”, התוכן עצמו מסורתי קצת יותר, אם לשפוט לפי הטריילרים שעלו בשבוע האחרון בנטפליקס וביוטיוב: הסדרה, שמתרחשת בוושינגטון של ימינו, עוקבת אחרי פרנסיס אנדרווד ‏(ספייסי‏), חבר קונגרס מטעם המפלגה הדמוקרטית, ואשתו קלייר ‏(רייט‏), שיעשו הכל בדרכם לצמרת הפוליטית. לפי התקציר הרשמי בנטפליקס, “זוהי דרמה פוליטית שמתרחשת בעולם צללים של תאוות בצע, סקס ושחיתות”. זה אמנם נשמע מבטיח, אבל במחשבה שנייה כמעט כל סדרה אמריקאית עם אוריינטציה פוליטית - ביניהן “אימפריית הפשע”, “האשה הטובה” ו”בוס”, למשל - התרחשה ב”עולם צללים” של סקס ושחיתות.

גם אם “House of Cards” ככל הנראה לא תשנה את האופן שבו אנחנו חושבים על עיצוב דמויות ונראטיבים בטלוויזיה - כפי ש”הסופרנוס” ו”הסמויה” עשו - היא מסמנת חשיבה חדשה על היחסים ההדוקים שלנו עם האינטרנט. בנוסף, הפרויקט המדובר הזה מצטרף לשורה ארוכה של צעדים שנועדו למתג את נטפליקס כיצרנית תוכן עצמאית: הפקת עונה חדשה לסדרה הקומית “Arrested Development”, שירדה מהמסך ב–2006 אחרי שרשת פוקס החליטה לא לחדש אותה, הזמנת סדרות מקוריות שיעלו באופן בלעדי באתר מיוצרים מוערכים כמו ג’נג’י קוהאן ‏(היוצרת של “העשב של השכן”‏) ואלי רות ‏(שביים את סרטי האימה “הוסטל” ו”הוסטל 2”‏), וחתימה על הסכם בלעדיות עם אולפני דיסני. במילים אחרות, אפשר לנחש שמנהלי HBO ו–AMC מתפללים בסתר ש“House of Cards” תתגלה כפלופ הגדול ביותר של השנה, ותוכניות ההתרחבות של נטפליקס ייגנזו.

 

ומה לגבי הצופים בישראל? בשלב ראשון “House of Cards” תעלה באופן בלעדי באתר של נטפליקס, שאינו נגיש לגולשים בישראל. אולם, במקביל נעשים מאמצים למכור את הסדרה לרשתות זרות, ויש סיכוי טוב שיס או הוט ירכשו אותה, בעיקר אם היא תוכתר כהצלחה מסחררת. למרבה האירוניה, אם אכן הסדרה תשודר ברשתות הכבלים בארץ, היא תהפוך מיד ל”סתם” עוד דרמה פוליטית ‏(אלא אם כן, בצעד חסר תקדים, יחליטו להעלות את כל העונה הראשונה בבת אחת לספריית ה–VOD‏). בינתיים, כך נראה, המהפכה הזאת דווקא כן תשודר כאן בטלוויזיה ‏(אם בכלל‏) ולכן היא תדלג מעלינו בקלילות.

אבל אם הניסוי הנועז של נטפליקס יוכיח את עצמו, הנבואות על עולם שבו כולנו צורכים תוכן בסטרימינג כבר לא יהיו מדע בדיוני. אחרי הכל, גם עיתוני הדפוס הבינו בדרך הקשה, שבמאה ה–21 הצרכן מתעניין בתוכן, ולא בפלטפורמה, ולכן הדרך היחידה לחזר אחריו היא לייצר תוכן מקורי באיכות גבוהה. וכשדיוויד פינצ’ר וקווין ספייסי מנווטים את הספינה, הים נראה פתאום הרבה פחות סוער.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו