בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גלגולה של מילה

“מכונית”

האוטומוביל הראשון התגלגל לישראל ב-1908. בזכות הכיור בבית המקדש, הטרגדיה היוונית וחיים נחמן ביאליק הוא גם קיבל שם עברי

17תגובות

בישראל יש מעל שני מיליון מכוניות. מה הפלא אם כן שכל כך קשה למצוא חניה? אך לא תמיד היה כן. נהוג לייחס את המצאת המכונית המודרנית למהנדס הגרמני קארל בנץ שזכה לפטנט על מכוניתו ב–1886. המכוניות הראשונות היו כרכרות שהוסבו להנעה באמצעות מנוע ומכיוון שלא נזקקו לסוסים הם נקראו אוטומוביל - “מזיז את עצמו”.

זהו גם השם שהעיתונות העברית באירופה נתנה לפלא הטכנולוגי. למשל: “נפוצה השמועה כי עזב זולא את פאריס ב’אוטומוביל’ ‏(מרכבה בלי סוסים‏) וכי אכל ארוחת הצהריים בעיר Vloud–Saint” ‏(“הצפירה”, 2.6.1898‏).

אך אליעזר בן יהודה לא היה נכון להשתמש במילה לועזית זו בעיתוניו ובחר בצירוף של שתי מילים עבריות כשרות: “רומא. המלך ויקטור עמנואל הולך מכפר לכפר בעגלה מכונית” ‏(“ההשקפה”, 15.9.1905‏).

המילה “עגלה” והמילה “מכונה” ‏(שממנה נגזר התואר מכונית‏), שתיהן מופיעות במקרא. עגלה רתומה לפרים יש בספר שמואל א’ ומכונה אפשר למצוא בבית המקדש: “וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת... כִּיּוֹר אֶחָד עַל־הַמְּכוֹנָה הָאַחַת” ‏(מלכים א’, ז’ ל”ח‏). המכונות המוזכרות הן בסיסים שעליהן הונחו כיורים. בסיסים על גלגלים ככל הנראה, שכן כתוב: “וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִים, לְמִתַּחַת לַמִּסְגְּרוֹת, וִידוֹת הָאוֹפַנִים בַּמְּכוֹנָה”.

עוד בטרם נולד בן יהודה אומצה המילה התנ”כית לתאר את הדומה לה בצליל בלשונות אירופה. כך למשל "המגיד", שיצא לאור בברלין, תיאר מכונה לסידור אותיות לדפוס בניו יורק: “בין המכונות ‏(מאשינען‏) אשר הכינו בחקרי לבם גדולי חושבי מחשבת במלאכת מעשה בדורנו החי ואשר ימלאו חדרי משכיותינו פליאה והשוממות יש למנות בצדק את ההמצאה הנפלאה אשר נגלה לעינינו עתה בבית הדפוס הגדול” ‏(“המגיד”, 12.8.1857‏).

המילה machine התגלגלה ללשונות אירופה מהצרפתית שאימצה אותה מהלטינית. הלטינית בתורה שאלה אותה מהיוונית. ביוון “מכינה” היה מכשיר שבעזרתו היו מורידים או מעלים אלים אל במות התיאטרון - דבר הקורה לא פעם בטרגדיה היוונית. המשמעות הזאת השתמרה בביטוי הספרותי הלטיני “דאוס אקס מכינה” - “אל מן המכונה” שמשמעותו פתרון חיצוני ובלתי צפוי של בעיה בעלילה. הביטוי הוא אזהרה של הסופר הרומי הורטיוס לסופרי העתיד המהדהד לאורך הדורות: הבעיה צריכה לבוא על פתרונה מתוך העלילה עצמה.

המכונית הראשונה בארץ ישראל התגלגלה לחופי ארצנו בנמל יפו ב–1908 לקראת סופו של סיור מסביב לעולם שהחלו בני הזוג צ’רלס וקרסטה גלידן ב–1901. וכך דיווח על מאורע זה מנדל קרמר באחד מעיתוניו של בן יהודה: “דבר חדש בירושלים הא’ גלידן מבוסטון ‏(אמריקה‏) בא לסייר את ארצנו והביא עמו עגלה מכונית ומיפו בא לירושלים בזמן ארבע שעות - ויותר משעה אחת עמד מהדרך לנוח - וכבוד האדון א’ ג’לט אפנדי התורגמן ומנהל הקונסוליית אמריקה בירושלים הקואס של הקונסוליה באו רשמי למצוא לקבל את פניו ובאו יחד עמו בתוך העגלה המכונית לירושלים וכאשר עברה העגלה ברחוב הגדול אצל שער יפו עמדו קהל גדול לראות את הפלא הזה” ‏(“ההשקפה”, 18.3.1908‏).

במהלך המלחמה הפסיק בן יהודה לערוך את עיתוניו וכשזו הסתיימה היה זה תור בנו איתמר בן אב”י לערוך עיתון. בעיתון בעריכתו לא היו עוד “עגלות מכוניות” אלא רק מכוניות. המילה מופיעה בפעם הראשונה כבר בגיליון השני של העיתון במודעה לשירות הסעות: “נוסעים שימו נא לבכם! אם אתם רוצים להגיע למחוז חפצכם בדרכים נוחים פנו נא אל Motor Transport Company בחצר פינגולד וגם במשרד לורנצו מול בית הדואר כי לחברה הזאת המכוניות הכי חדישות ומהירות. המכוניות יוצאות מירושלים ומיפו בשעה שמונה וחצי בבוקר ושלוש וחצי אחר הצהריים” ‏(“דאר היום”, 10.8.1919‏).

המילה מכונית המשיכה להופיע במודעות בעיתון, לפעמים יחד עם המילה אוטומוביל. בעיתון גופא, בכתבה ממש, הופיעה המילה כעבור שבוע וחצי בדיווח מחיפה על ההרוג הראשון בתאונת דרכים: “מכונית צבאית עברה על צעיר ספרדי אחד והמיתתו. למרות שהצעיר סר הצדה בפנותו דרך בשביל המכונית ועמד סמוך לכותל של בית, התקרבה המכונית אחריו, פגעה בו ומעכה אותו אל הקיר. הנהרג עזב אחריו משפחה ענייה” ‏(“דאר היום”, 20.08.1919‏).

בארץ היו מעט מאוד מכוניות והן זכו להיקרא "אוטומוביל”, “אוטו” ו”מוביל”. אך בסופו של דבר גברה המילה מכונית על מתחריה הרבה בזכות שירו של חיים נחמן ביאליק “המכונית” שפירסם המשורר ב–1932: “הַמְּכוֹנִית הִיא בִּמְעוּפָה/ הָרוֹדֶפֶת, הָרִדוּפָה/ גַּלְגִּלֶּיהָ כַּסּוּפָה”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו