בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פורנו, הימורים, אופציות ורכב צמוד: הצד האפל של ההיי-טק

כמה מחשבות נוגות על היי־טק ומוסר

245תגובות

אנו, העוסקים בטכנולוגיה, מתקשרים בעיני אנשים רבים עם אוסף דימויים נכון בבסיסו: מהנדסים חיוורים מסתופפים שעות ארוכות במשרדים מטופחים ודנים ב”אלגוריתמים לדחיסת אותות וידיאו” או “שיפור ביצועי שאילתות על בסיסי נתונים בגודל טרה־בייטים”, תוך עיסוק קדחתני בתפריט ארוחת הצהריים והחלפת בדיחות תפלות בעגת הטכנו־ג’יבריש השגורה בפינו. פעלתנות זו מתורגמת למוצרים אשר מעטים מבינים את טיבם אולם מקובל להניח כי הם מביאים ערך, ולו רק בשל העובדה כי כסף רב זורם לתעשייה, וממנה גם למעגלים רחבים יותר בכלכלה הישראלית.

“אתם בהיי־טק”, כפי שאנו מכונים, אף נהנים בשנים האחרונות מעליית קרנה של הגיקיות, אשר בילדותנו היתה מושא ללעג וסיבה מוצדקת לקבלת מכות. אם מייסדי גוגל ופייסבוק הפכו לדמויות נערצות ברחבי העולם, גם מהנדס קדורני מנתניה נהנה מפירורי תהילה זו, בעודו חורק שיניים מול המסך בשעת לילה מאוחרת.

ההתייחסות הקיבוצית הזאת מחמיצה כמה דאגות. אחת הידועות שבהן היא היעדר השתתפות של ציבורים גדולים בחברה הישראלית בתחום עיסוק זה, המספק פרנסה נאה והזדמנות למוביליות חברתית כלפי מעלה. ערבים, חרדים ומבוגרים כמעט לא יימצאו בחברות היי־טק, ושיעור הנשים נמוך בהרבה משיעורן באוכלוסייה.

אולם דאגה גדולה אחת סמויה יותר מהעין: חלקים גדולים מההיי־טק הישראלי עוסקים בתחומים מפוקפקים מבחינה מוסרית, ולצד ההצטיינות המסורתית של ישראל בחדשנות טכנולוגית, הפכנו גם למרכז מיקור חוץ לפיתוחים המתבססים על עזות מצח, היתממות ואתיקה לקויה. אלה כמובן חומרים המצויים בשפע בכל תחומי החיים כאן, אך נדמה כי בהיי־טק המקומי הם מקבלים ביטוי גרוטסקי במיוחד המצדיק דיון.

בהיכל פורנו ברמת החייל עובדים גיקים דוברי אותה עגה בדיוק, כריות הספה במשרדם רכות במידה המקובלת וזר לא יבחין בין הלצותיהם הטכנולוגיות ודיוני תפריט הצהריים שלהם לבין אלה של עמיתים מקומה סמוכה אשר התמחותם אינה בסחר בנשים. קשה להאמין כי אינם יודעים שתחום עיסוקם כרוך באלימות ומעודד אותה, ובנוי על ניצול מחפיר, בעיקר של נשים, בידי גורמים עברייניים.

צרכני פורנו משקיטים את מצפונם לא פעם בפנטזיה שקרית על סטודנטית אמריקאית המוכרת את גופה בהנאה גדולה ומממנת כך את חיי השפע שלה. האמת, כמובן, שונה לחלוטין ופניה הם פני הקורבנות הנשקפים היישר ממסכי המהנדסים בעודם שוקדים על תיקון באגים בתוכנה. כמה פעמים ביום הם עוצרים לחשוב על כך, ומה מביא אדם אשר אינו רעב ללחם לבחור במקום עבודה כזה, בענף אשר מספק מגוון משרות ומשווע לעובדים?

תשובה מעניינת נעוצה באותה הילה חובקת־כל של ההיי־טק, אשר עושה פלאים להעלמת הדילמות המוסריות. מרגע שמחשב ומונחים טכניים יבשים מעורבים בעניין, נדמה כי אין כבר חשיבות לתכלית, ואיש פיתוח בחברה כזו - אשר לא היה עולה בדעתו לעבוד בבית זונות, למשל, או בחנות למכירת סרטי פורנו - הוא “בהיי־טק” ותו לא. טשטוש זה מגובה בהתייחסות רוב הציבור אל ההיי־טק כמקשה אחת, לא מובנת לגמרי אך חיובית בבסיסה. בעניין זה מועיל להפעיל את מבחן האמא והאבא, כלומר באיזו מידה נקל לדמיין אם מספרת בגאווה לחברתה על “נדבי שלי שכבר כשהיה כזה קטנצ’יק היה מסדר לכולם את המחשבים, והיום בונה אתרים שדרכם אפשר לנצל מינית נשים קשות־יום ממזרח אירופה. אני אומרת לך, הלב מתפוצץ מגאווה”?

אבל זה חוקי!

המשוטט בשבילי האתיקה הירודה של ההיי־טק המקומי יפגוש גם כמה אימפריות הימורים גדולות, ויתרשם במשרדי אחת כזו, בהרצליה פיתוח למשל, הן מהעושר המופגן והן מכובד הראש שבו דנים המהנדסים בסוגיות טכניות שונות הקשורות לשירותי הפוקר והקזינו. אתרי פורקס - מסחר מקוון במט”ח - הם תחום התמחות ישראלי דומה מאוד, אשר בהיעדר פיקוח מציעים לגולשים מעוטי הכנסה רווחים מהירים ללא מאמץ, ואלה מפסידים לרוב במהירות את כל כספם.

הלאה משם נמצאות חברות הורדות התוכנה, שבעטיין זכתה ישראל לכינוי “download valley”. חברות אלה, אשר זוכות לרוב לכיסוי אוהד בתקשורת עקב הצלחתן המסחרית וטיבן המעורפל, מתמחות בפיתוי הגולש להתקין תוכנה למטרה תמימה כזו או אחרת, וזו אוספת בחשאי מידע על המשתמש לצורך מכירתו למפרסמים, או מפנה את חיפושי האינטרנט שלו לאחד ממנועי החיפוש תמורת עמלה.

המוח היהודי נכנס כאן לפעולה באופן שבו מוסווית מטרתה האמיתית של התוכנה, ובקשיים האימתניים המוצבים בפני מי שמבקש להסירה. “אתה זוכר את מיכלי, שתמיד היתה מקבלת 100 בכל המבחנים ואחר כך למדה מחשבים בצבא? אז היא המציאה מין משהו גאוני כזה, שכשהמשתמש מנסה להסיר את התוכנה הכפתור קופץ הצדה וצוחק צחוק זדוני ואי אפשר לתפוס אותו בכלל!”

רבים חולקים עלי לגבי רמתם המוסרית של תחומי עיסוק אלה, כולם או חלקם, ורשאי אדם כמובן לשקול ולהחליט כי עיסוקו טוב וראוי. הדיון המעניין והעצוב מבחינה תרבותית נסוב סביב מנגנוני ההלבנה וההכחשה שאותם מפעילים עובדים כדי להצדיק את תחושתם הלא נוחה. ראשית, עולה תמיד הטיעון המנצח “זה חוקי!” כאילו כל מה שחוקי הוא בהכרח גם מוסרי, והשאלה מה ראוי לאדם לעשות בחייו מסורה בידי יועציו המשפטיים. משפטיזציה זו מוכרת לנו כמובן מהחיים הציבוריים בישראל, ומה לנו כי נלין על מהנדס פורנו בטרנינג מהוה אם מתהדרים במוסריותם ראש ממשלה אשר קיבל מעטפות כסף ועובד לשכה בכיר שפרש במסגרת עסקת טיעון לאחר פרשיית הטרדה מינית?

אסנת רום

זה חוקי אם הנערה מעל גיל 18, זה חוקי במדינות שבהן זה לא אסור, זה חוקי במדינה האקזוטית שבה החברה מאוגדת וזה חוקי כי המשתמש לחץ “אני מסכים”, ובתחתית ההסכם כתוב באותיות זעירות כי מותר לנו. מספר המילים שבהן נדרש אדם להשתמש כדי להצדיק את חוקיות עיסוקו הוא קירוב טוב למספר המטרים המינימלי שמומלץ להרחיק מתחום זה. המבנה המשפטי של רבות מהחברות הללו מפריד בין עסקיהן הרשומים באנדורה, קפריסין, גיברלטר או ברמודה לבין החברה הישראלית העוסקת לכאורה רק בפיתוח הטכנולוגיה. לא פעם נוכחתי כי עובדים יצרו במוחם שיקוף של חציצה מלאכותית זו לצורך שכנוע עצמי, כאילו כמה חבר’ה התיישבו במקרה בגיברלטר בזכות מזג האוויר הנוח והקהילה היהודית התוססת, והתחשק להם להשתמש במוצר שלנו להשד־יודע־מה.

בנוסף, מכבסת המילים עובדת במלוא עוצמתה לטשטוש הטבע האמיתי של הטכנולוגיה. עיון באתרי האינטרנט של חברות האתיקה־שמתיקה מגלה פלטפורמה ליישומים בידוריים, משחקי אונליין מבוססי כישורים, כלי השקעות מתוחכמים ותוכנות להעמקת הקשר עם הגולש. במקום שבו מתקיימת מכבסת מילים, שם מסתתרת הבושה, ומבחן מועיל לתייר המזדמן או למחפש העבודה הוא לנסות להשוות בין הדרך שבה חברה מתארת את עצמה לבין עיסוקה האמיתי.

טיעון שגור אחר הוא “יש בזה המון כסף”, ואכן מדובר בחברות רווחיות מאוד אשר משלמות משכורות גבוהות ומשקיעות ברווחת העובדים. חלק מהכסף הזה זורם למדינה דרך תשלום מסים והתקשרות עם ספקים שונים, אולם טיעון זה משונה מבחינה לוגית לא פחות מהטיעון החוקי: קשה להאמין כי אותם אנשים באמת רוצים לומר כי רווחי פירושו ראוי ונכון. אם כך היה הדבר, הרי אפשרויות נוספות רבות פתוחות בפניהם בתחום המשגשג של סחר העבדים המודרני. נראה גם כי הסגידה לעושר אינה הסבר מספק, שכן אלה העוסקים בניצול נשים או בנטילת כספם של אנשים קשי יום בדרכים לא טכנולוגיות אינם נהנים מיוקרה רבה על אף ממונם. נראה שהצימוד של היי־טק וכסף, המתקשר בדמיון עם תמונות אקזיט איקוניות שבהן מהנדסים משיקים כוסות שמפניה, יוצר אפקט כה חזק ההופך משוואה זו לסבירה עבור רבים.

לבסוף, קיים גם ההיבט הקונסטרוקטיבי. רבות נטען כי העיסוק בתחומים ירודים אלה, ובפרט פורנו והימורים, יצר בישראל התמחויות טכניות אשר נוצלו במקביל ליצירת חברות חדשות הממוקמות גבוה יותר במעלה הסולם האתי, כגון פרסום באינטרנט שלא למטרת גזל ויישומי וידיאו נטולי ניצול נשים. אם היה מעבר ידע כזה, הוא בעיני הצדקה בדיעבד אשר גם אינה מצדיקה דבר וגם נותנת קרדיט מגוחך לאילי המוסר הגמיש, אשר לכאורה “נשכבו על הגדר” ועשו הון בעוד מחשבתם נתונה לחינוכם הטכנולוגי של הדורות הבאים.

מובן שרובו של ההיי־טק הישראלי עדיין פועל למטרות ראויות, בין אם זה שיפור היעילות של תהליכים עסקיים, הגדלת הנגישות למידע, אופני תקשורת חדשים בין בני אדם או אבטחת מידע. אני מאמין כי החדשנות והמצוינות הטכנולוגית כאן ימשיכו לקיים תעשייה מצליחה. מומלץ, עם זאת, לבחון בעין ביקורתית במה בדיוק עוסק “זה מההיי־טק” שממנו אנו מתפעלים, ולמחפשי העבודה שבינינו להשקיע גם מחשבה מה משרת פרי עבודתם הרבה.

שחר קמיניץ הוא יזם ומנכ”ל בתחום התוכנה

סחר נשים והימורים בהיי-טק: גאווה ישראלית או בצע כסף?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו