בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חבורת LOL

שמוליק קראוס ואורגיית האבל של פייסבוק

הסטטוסים בפייסבוק על מותו של שמוליק קראוס מזכירים התנפלות על חצאית במבצע

4תגובות

קשה היה להתחבר להצפת הסטטוסים שהטביעה את פייסבוק בעקבות מותו של שמוליק קראוס במוצאי שבת האחרון. קשה היה להתחבר אליה לא כי מותו של קראוס אינו מצער. הוא בהחלט מצער, וגורר אחריו דיון מעניין בשאלה עד כמה לגיטימי להעריץ אדם שכישרונו האדיר ומגרעותיו הבלתי נסבלות בולטים באופן שווה. אלא שלא על כך נסב הדיון בפייסבוק.

עם פרסום הידיעה התחילה ההתנפלות. ההתנפלות על המוות. זו התנפלות רגשית ותרבותית, אנחנו רגילים אליה, היא באה קומפלט עם מבט עצוב ואנחת צער קלה. אבל זו עדיין התנפלות, והמרחק בינה לבין התנפלות על סניף חדש של H&M, שגם היא רגשית ותרבותית, לא גדול.

יכול להיות שבכלל אין מרחק. ברגע האמת, כולם רוצים פיסה מהסחורה. כולם רוצים לשייך את עצמם לאירוע הכי רלוונטי של היום. אז אם זו חצאית פפלום ורודה זה עושה אותנו יפים ואם זה סטטוס על שמוליק קראוס זה עושה אותנו עצובים ורגישים ובכל מקרה, נשארנו אופנתיים.

טוויטר רני רהב

המאבק על הטרנדיות והראשוניות מתקיים בשני המקרים. ב–H&M הוא גלוי ולגיטימי, ואילו באורגיית האבל של פייסבוק הוא סמוי, אבל לא פחות אכזרי. מי שהציף את השיר הכי מקורי, מצא את הביצוע הכי נדיר וכתב את מאה המילים שממזגות באופן הכי טבעי בין צער לשנינות - ניצח. בשבת האחרונה, שמוליק קראוס הפסיד את חייו ופייסבוק, כהרגלו, התפוצץ ממנצחים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו