בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לדבר ישראלית, לא עברית

48תגובות

"עשר שקל" איננו ביטוי צורם ומזעזע בעברית קלוקלת אלא דווקא ביטוי נהדר וחסכוני בישראלית דקדוקית. דוברי הישראלית הילידיים, אלו שמדברים את הישראלית כשפת אם, אינם טועים, ואין לאף אחד זכות לתקן את דיבורם.

הדקדוק של הלשון הישראלית מצוי בראש הדובר הילידי ולא בשום ספר מפס הייצור של התרביץ ללשון הישראלית, הידוע בכינויו האקדמיה ללשון העברית. הדובר הילידי הוא המלך, ובמוחו הקודח יש דקדוק שלם ומושלם. דובר הישראלית פועל לפי חוקים ברורים. למשל: אין מי שמדבר ישראלית כשפת אם שאומר "מכונית חדש" או "מכוניות חדשה". כל דובר ישראלית יגיד "מכונית חדשה" ו"מכוניות חדשות".

השפה הישראלית היא שפה מרובת רבדים. אפשר לעבוד "לילות כימים", "ימים כלילות", "מסביב לשעון" ואף "24-7". אולם בל נשכח שהשפה הישראלית היא גם מרובת מקורות, שפת כלאיים בת 120 שנה. הדקדוק הישראלי ינק מלכתחילה גם מהעברית, היפהפייה הנרדמת או המת המהלך, גם מן היידיש וגם משפות אחרות שדוברו על ידי המחיים כאליעזר בן־יהודה.

אם כך, מדוע בעברית היה דקדוקי לומר "עשרה שקלים" ואילו בישראלית הצורה הדקדוקית היא דווקא "עשר שקל"?

נתחיל עם העברית, לשון התנ"ך והמשנה: בשפה העברית המילה "אסיר" היא ממין זכר. המילה "אסירה" היא ממין נקבה. כך, שאול אייזנברג היה "עשיר", שרי אריסון היא "עשירה". ולכן, בניגוד למה שרוב המורים ללשון אמרו לנו: שם המספר העברי "עשר" הוא ממין זכר, בעוד ששם המספר "עשרה" הוא ממין נקבה!

אולם בעברית, השפה העתיקה, צורף שם המספר "עשר" הזכרי דווקא לשמות עצם ממין נקבה. למשל: "עשר בנות". לעומתו, הצורה "עשרה", ההיא עם ה־ה', שהיתה ממין נקבה, צורפה דווקא לשמות עצם ממין זכר, למשל "עשרה בנים".

לתופעה המוזרה הזאת קוראים "קוטביות מגדרית", או באנגלית polarity of gender. שם העצם הוא ממין אחד, ושם המספר שמתייחס לשם העצם הוא מהמין הדקדוקי הנגדי. התופעה הזאת קיימת בשפות נוספות, כמו בערבית, בסומלית ועוד.

מה מקור התופעה המוזרה? ככל הנראה מדובר באמונה טפלה שלפיה ספירת אנשים עלולה לגרום לעין הרע. אם נספור חיילים ממין זכר כאילו היו ממין נקבה הם עשויים לחזור בשלום מהמלחמה. זו גם הסיבה שרבנים רבים סופרים מניין כ"לא אחת, לא שתיים, לא שלוש, וכו'", או אפילו באמצעות הפסוק בן עשר המילים "הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם".

נעבור אל הישראלית: ביידיש, כמו גם בשפות האירופיות האחרות שיצרו את הישראלית, אין קוטביות מגדרית. ביידיש צען (צֶן) משמעו גם "עשר" וגם "עשרה".

השפה הישראלית ינקה לא רק משפות שמיות כעברית וכערבית, אלא גם משפות הודו־אירופיות כמו יידיש, רוסית, פולנית וכו'. ולכן במקרה הזה, כמו גם במקרים רבים אחרים, הישראלית יותר דומה ליידיש מאשר לעברית. אין שום סיבה לומר "עשרה שקלים". "עשר שקל" הוא דקדוקי, ממש כמו ביידיש.

לישראלית יש היגיון פנימי משל עצמה. הורים או מורים שמתקנים דוברת ילידית גורמים לה בעצם ל"סכיזופרניה דקדוקית". הסכיזופרניה הזאת מביאה לתיקון יתר, כמו "שלושת הדודות" (קרן נויבך) ו"עשרה מכוניות". הדובר הילידי כבר לא יודע מה דקדוקי ומה לא, אפילו לפי הדקדוק הפנימי של עצמו. כל "סונטה לחינור ולחונטרבס" נובעת מסרט על "נזירה וחומר". כל ״קרקע מוחחרת״ (ירון לונדון, סוף ינואר 2014) נובעת מ״החחדת השפה הישראלית״.

גם האקדמיה ללשון העברית תאשר בסופו של דבר את "עשר שקל". ויפה שעה אחת קודם. ישראלי, דבר ישראלית! ישראלית שפה יפה.

פרופ' גלעד צוקרמן הוא ראש הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד, אוסטרליה, מדען אורח במכון ויצמן ומחבר הספר "ישראלית שפה יפה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו