בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עץ, מטאל וספות נפתחות: איקאה כראי התקופה

בקטלוג 2017 של איקאה העתיד עגום, העבר לא קיים וההווה מרושל במידה. מתחת לפני השטח, הסיפור של חברת הריהוט הסקנדינבית כולל יותר שריפות ממה שאפשר לדמיין

16תגובות
חנות איקאה בברוקלין ניו-יורק
מייקל נייג'ל / בלומברג

כשאינגבר פיודור קמפרד הפך את חנות הסדקית הקטנה שלו למפעל רהיטים, באמצע המאה ה–20, הוא החליט להעניק שם לכל אחד ממוצריו. אינגבר הדיסלקטי העדיף שמות שיוכל לזכור על פני מספרים קטלוגיים שהקשו עליו להתמצא. וכך, מאז ועד היום, נושאים מוצרי החברה שקרויה על שם ראשי התיבות שלו, "איקאה", כינויים שהם מילים בשוודית, שמות נורדיים שכיחים יותר או פחות או שמות של מקומות בסקנדינביה. "קליפאן", למשל, אותה ספה זולה החביבה על סטודנטים תפרנים, קרויה על שמה של עיר קטנה וציורית, שאוכלוסייתה מונה פחות מעשרת אלפים תושבים. מזרן "סטוונגר", לעומת זאת, שאינו נמכר בארץ, קרוי על שמה של עיר נמל בחוף הדרום מערבי של נורווגיה, שיש לה ברית ערים תאומות עם נתניה המעטירה ושעד שנות ה–60 שיגשגה בה תעשיית סרדינים מפותחת.

אבל לא רק קופסאות שימורים יצאו מסטוונגר, אלא גם סוג אחר לגמרי של מתכת: בשנות ה–90 צמחו בסטוונגר כמה מהלהקות החשובות בזרם הידוע כמטאל גותי, כדוגמת טריסטניה של מורטון ולנד. עד 1 באוגוסט 1992 יכולה היתה העיר להתנאות גם בכנסיית "סטאווה" משלה, אחד מאותם מבני עץ ימי־ביניימיים מרשימים שבנו הסקנדינבים לאחר שאימצו את הנצרות במאה ה–11, מפנים עורף לאודין, אבי האלים, לתור אשר על הרעם ולשאר סממניה של המיתולוגיה הנורדית, על ספינות הוויקינגים הבוערות שלה. בתאריך זה הוצתה הכנסייה של סטוונגר ונשרפה עד עפר.

מבקרים במוזיאון איקאה בשוודיה
רויטרס

אלה היו ימים קשים למקדשי העץ המפורסמים של סקנדינביה, ש–50 מהם הועלו על המוקד, ודומה שלא עבר שבוע בלי ניסיון הצתה שהעלה בעשן פולחני עוד אחת משכיות החמדה הללו. האצבע המאשימה הופנתה כלפי חברים בסצנת המטאל הסקנדינבית, שאימצו לעצמם תפיסת עולם אנטי־נוצרית וניאו־פגאנית, ובראשם וארג ויקרנס הידוע לשמצה. סולנה של להקת בורזום (אפילה, בשפה שיצר סופר הפנטזיה ג'.ר.ר טולקין לכוחות הרוע בספריו) הגדיל לעשות ואף השתמש בתמונתה של אחת הכנסיות הבוערות הללו על עטיפת האי.פי של שירו "אפר". "הנצרות נוצרה על ידי כמה רומאים מושחתים ורקובים ככלי של דיכוי", הצהיר ויקרנס בראיון. "היא אינה אלא אזיקים על הנפש והתבונה... מגפה רוחנית, פסיכוזה המונית". אבל האזיקים נחו, לבסוף, על ידיו שלו, לאחר שהואשם בהצתת כמה מהכנסיות השרופות וברצח של אחד מחברי להקתו.

"וכשהקצתי, הייתי לבד. הציפור התעופפה לה. אז הבערתי אש. האין זה טוב? עץ נורווגי", התפייטה להקה אחרת לחלוטין, הביטלס, בשירה מ–1965. בניגוד להארוקי מורקאמי, שהשתמש בשם השיר בתרגום שגוי ("Norwegian Wood" כ"יער נורווגי"), ג'ון לנון, שכתב את המילים, התייחס לאופנת הריהוט הסקנדינבי שכבשה בסערה של עץ בהיר וקווים נקיים את עולם עיצוב הבית באותם ימים ומילאה את ביתה של הבחורה שאותה ניסה להכניס למיטה, רק כדי למצוא את עצמו ישן באמבטיה. "המשמעות יכולה היתה להיות 'הדלקתי אש כדי להתחמם, ונכון שהבית שלה מעוצב מקסים?'" אמר פול מקרטני על הבית האחרון בשיר, "אבל לא. המשמעות היתה 'שרפתי את הבית המזדיין שלה מתוך נקמה'".

אש הנקמה בערה גם בחזם של חברי התנועה הירוקה המיליטנטית "מלחמה ירוקה", שלאחר השריפה שכילתה את הסניף הנתנייתי של אימפריית הריהוט השוודי שיחררו הצהרה שבה טענו, "לא ננוח ולא נשקוט עד אשר אחרון סניפי איקאה יהפוך לשלד מפויח". אבל חקירות המשטרה העלו כי הגורם לשריפה, למרות קבלת האחריות הירוקה וברית הערים התאומות עם סטוונגר, לא היה פעילי סביבה לוחמניים, מטאליסטים עובדי אלילים או מאהבים נקמנים, אלא כשל טכני.

כנראה כדי להימלט משריפה נוספת החליטו קברניטיה של ספינת העץ הסקנדינבית הענקית להעלים את כל הנשים מהקטלוג של 2012, אז ניסו לחדור לשוק המוסלמי, השמרני והשוביניסטי של סעודיה. הקטלוג, הזהה בכל מלבד בטהרתו המגדרית לאחיו ב–46 המדינות האחרות שבהן יש לאיקאה סניפים, נתקל בביקורת חריפה בשוודיה והשר לשוויון מגדרי במדינה הצהיר כי "אין למחוק נשים מהחברה". מקורות באיקאה מסרו בתגובה: "היה עלינו להבין כי השמטתן של נשים מהקטלוג הסעודי עומדת בניגוד לערכיה של קבוצת איקאה". מדינה נוספת שאיקאה התגמשה לפי דרישותיה היא סין, שבה — בניגוד גמור להנחיות בחנויות החברה במקומות אחרים — מותר לקונים לנמנם על הרהיטים הפזורים בחנות, משום שהם רגילים לתפוס תנומה בציבור.

גם גרסת 2017 של קטלוג איקאה, המחולקת בימים אלה לבתים ברחבי העולם, יוצרת סערה זוטא. עיתוני עיצוב מתחרים ביניהם על הכותרת הדרמטית ביותר, כמו "מבט עגום אל המחר" או "הצצה מבעיתה אל חללים מוגבלים". מתברר ש"מיקרו־דירות" הן העתיד. אחד ממבקרי הקטלוג תהה ברגש למה איקאה נחושה לשכנע אותנו שלאכול לבד זה כל הכיף, שאף אחד כבר לא זקוק לשולחן בבית, שכולם צריכים ספה נפתחת במקום מיטה ושאין סיבה לא לשכן את הילדים בגומחות. למי אכפת, בעצם, מה חושבת חברת ריהוט סקנדינבית? ובכן, בהתחשב בעובדה שקטלוג איקאה הוא ה"ספר" הנפוץ ביותר בעולם, יותר מהתנ"ך, שהוא מחולק מדי שנה ביותר מ–160 מיליון עותקים ושאת חנויות הרשת פוקדים מדי שנה כמעט חצי מיליארד בני אדם, ההשפעה שיש לתחזיות של איקאה אינה מן המבוטלות.

מטבח לדירות קטנות מתוך קטלוג איקאה 2017
מתוך קטלוג איקאה

קולנוע בין המדפים

רפרוף בשערי הקטלוגים של החברה, מ–1951 ואילך, חושף לא רק את האופן שבו השתנה "העיצוב הדמוקרטי" להמונים שהגיע מסקנדינביה, נישא על כנפי המודרניזם, הבאוהאוס הגרמני וה"דה סטייל" ההולנדי, אלא גם שינויים באופנת השיער (פאות הלחיים שמפנות את מקומן לזקָנים היפסטריים), בהרגלי האכילה, השינה והאירוח, שנע מחדר המגורים אל המטבח ובקטלוג האחרון אל חדר המגורים שהוא גם המטבח, חדר השינה, חדר העבודה וארון הבגדים.

איקאה מנסה ללא הרף לשמר את מסורת העיצוב שלה, להציע חידוש ולחזות את העתיד בעת ובעונה אחת. היא משקיעה מאמצי שיווק מאסיביים בקידום הקטלוג שלה, משתדלת לחשוב בכל פעם מחוץ לאריזה השטוחה, למשל על ידי גיוס במאים ידועי שם כמו ווס אנדרסון לביים את הפרסומות שמציגות אותו, או את חוקר הספרות והקולנוע הגרמני הנכבד הלמוט קרסק לבקר אותו, מה שעשה ביובשנות משעשעת עד דמעות ובחריפות ראויה. הקריצות הללו לא גרמו לאיקאה להעלים עין ממי שאוהבים לקרוא לעצמם "האקרים של איקאה", שמוצאים דרכים יצירתיות משלהם לעשות במוצרי החברה שימושים שמחוץ לגדר הטבע ולקטלוג, להפוך ארוניות תיוק לשולחנות קפה, שולחנות קפה לאופניים ומנורות לגיטרות חשמליות.

פרסומת לאיקאה בבימויו של ווס אנדרסון מ-2002

ב–2014 פעלה איקאה, אלופת הריהוט בר ההשגה, כדי להסיר את האתר ikeahackers בטענה שקיומו הוא הפרה של זכויות יוצרים, צעד שנתקל במרמור כבד מצד משתמשי רשת רבים. "זאת בסך הכל הנאה בלתי מזיקה", כתבה אחת העיתונאיות של "גיזמודו", "קהילה מתפתחת של חובבי איקאה שמוצאים דרכים יצירתיות להביע את ההתלהבות שלהם מגאוניותם הנסתרת של מוצריה". החברה נכנעה לבסוף והאתר חזר לאוויר, אך האינסטינקט לשמור על "טהרתם" של המוצרים ואופן הצגתם נשמר.

"עמוד 23", סרט הולנדי קצר המתרחש כולו, לכאורה, בתוך חדר הזהה לעמוד מתוך קטלוג הרשת, מנסה לחתור תחת הציפוי המשויף אך העולץ שמנסה איקאה למכור למעלעלי הקטלוג שלה. חיי המשפחה האידיליים שמציגות התמונות המרוטשות מרוטשים עד כאב וחושפים מאחוריהם מציאות מנוכרת ואומללה. הקולנוען גיא בן נר, לעומת זאת, הגניב בפעולה של גרילה קולנועית את בני משפחתו לסניפי איקאה וצילם אותם כשהם מנהלים חיי משפחה פעילים בחנות, תוך התעלמות מנוכחות הקונים והצוות — מתפשטים, מתקלחים, מסדרים כלים בארון, מוכיחים את בנם שגנב כסף ואת בתם שהגיעה מאוחר הביתה. גם צ'אד מרטין ולייני קלנבידה מאוסטרליה האמינו בקשר שבין חיי משפחה לריהוט עץ לבוד והחליטו להינשא באחד מסניפי הרשת, תוך שהם מצהירים כי "במשך השנים, ביקורינו הרבים באיקאה קירבו בינינו".

הסרט ההולנדי "עמוד 23". מנסה לחתור תחת הציפוי המשויף אך העולץ שמנסה איקאה למכור למעלעלי הקטלוג שלה

החזון האוטופי הכרוך בין דפיו הממוחזרים של קטלוג איקאה, חזון של משפחות מתפקדות בחללים מבולגנים לכאורה, מאורגנים ברישול מכוון, כאילו משומש, של דירות זעירות מוצפות באור שמש צפונית קרירה, מותיר בחוץ את הדיסטופיה הכאוטית של חברה צרכנית המרהטת את עצמה לדעת בדירות הולכות וקטנות. במחסנים הדמוקרטיים של איקאה, שבהם כל אחד יכול ללכת לאיבוד באופן שוויוני, אין מקום לעברו הפשיסטי של המייסד שלה, שנדון שוב לאחרונה עם צאת הספר "ובווינרוולד העצים נשארו". מחברת הספר, אליזבת אוסברינק, חושפת שנאמנותו של קמפרד לסניף השוודי של המפלגה הנאצית נמשכה גם לאחר מלחמת העולם השנייה. גם וארג ויקרנס גילה חיבה לנאציזם. לדבריו, "נמשכתי אליו ולעתים הבעתי בו תמיכה", מתוך הקרבה האידיאולוגית שלו לרוח הנורדית הקדומה, שכולה אפילה ואש. אדריכלי קטלוג שנת 2017 מעודדים את לקוחות איקאה להפסיק להבעיר להבות במטבחיהם. הם ממליצים על פלטה חשמלית במקום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו