בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שוק חשמלי למערכת הבריאות

ד"ר ברנרד לאוּן פיתח את הדפיברילטור, וקיבל את פרס נובל לשלום על מאמציו להתריע מפני שואה גרעינית. אשפוזו בגיל מאוחר מפנה זרקור למגמות ההרסניות ברפואה, שבהן נלחם כל חייו

36תגובות
ד"ר ברנרד לאון בביתו בבוסטון, בחודש יוני
Boston Globe via Getty Images IL

לפני כמה חודשים פורסם ב"ניו יורק טיימס" דיאלוג שניהל רופא מתמחה בבית החולים בריגהם אנד ווימנ'ס שבבוסטון עם חולה טרחן בן 96, שאושפז בשל דלקת ריאות קשה. החולה, כתב הרופא, פנה אליו באישון לילה ושאל בכעס: האם אתה באמת מוכרח לבדוק את הסימנים החיוניים (לחץ דם, דופק, חום וקצב נשימה) שלי מדי ארבע שעות? כיצד אני אמור להחלים כאשר איני יכול לישון, לנוח ולאזור כוחות? הרופא השיב בנימוס: אני מבין אותך לחלוטין, אך אלה הכללים הנהוגים בבית החולים זה יותר ממאה שנה, ו"הלוואי שיכולתי לעשות משהו כדי לשנות את המצב", הוסיף בלחש. להבין זה לא מספיק, נזף בו הקשיש, מוטלת עליך החובה לעשות משהו כדי לתקן את המערכת. הוא המשיך בנאום תוכחה חריף: בית החולים הוא בית חרושת; ה"פועלים" בוחנים אינספור מדדים וממהרים להגיב על כל סטייה, אך עושים מעט מאוד כדי לרפא. החולה הוא תמיד האחרון לדעת מה תוכנית הפעולה הרפואית, ודעתו כלל אינה נשמעת. רופאים עם מצפון חייבים להתנגד לתיעוש של המקצוע. בתי החולים צריכים להיות המוצא האחרון, ולא סימן ההיכר של מערכת הבריאות.

סביר להניח כי השיחה הזאת לא היתה לוכדת את תשומת לבו של המתמחה, ובוודאי שלא מתפרסמת בעיתון, אלמלא הקשיש הנרגן היה ד"ר ברנרד לַאוּן (Lown) — מי שפיתח וניסה לראשונה את הדפיברילטור, אחד המרכיבים הקריטיים בשרשרת הפעולות המצילות רבים מציפורני המוות. לאון, מומחה בקרדיולוגיה שהיה רופא בכיר בבית החולים שבו אושפז, אמור היה לדעת טוב מכולם את חשיבות הזיהוי המוקדם של שינויים בסימנים החיוניים כדי לאפשר תגובה מהירה ומצילת חיים. כחולה, לעומת זאת, הוא העדיף שקט, מנוחה ושליטה במידע, לצד השתתפות בקבלת ההחלטות. ומה כבר אפשר לדרוש מאדם קשיש וחולה? אבל עיון מעמיק בפעילותו ובכתביו של הרופא הבכיר מעלה כי גם בגילו המופלג, נותר לאון עקבי בעמדותיו המסורתיות, שלפיהן בצד הקידמה הטכנולוגית יש לשמר את ליבת מקצוע הרפואה, שבבסיסה תקשורת, אמפתיה וחמלה.

רופא ולא מלאך

התנ"ך מתאר את ההחייאה הראשונה, ומספר כיצד הנביא אלישע הקים לתחייה את בנה המת של השונמית: "וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל־הַיֶּלֶד וַיָּשֶׂם פִּיו עַל־פִּיו וְעֵינָיו עַל־עֵינָיו וְכַפָּיו עַל־כפו וַיִּגְהַר עָלָיו וַיָּחָם בְּשַׂר הַיָּלֶד; וַיָּשָׁב וַיֵּלֶךְ בַּבַּיִת אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וַיַּעַל וַיִּגְהַר עָלָיו וַיְזוֹרֵר הַנַּעַר עַד־שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּפְקַח הַנַּעַר אֶת־עֵינָיו" (מלכים ב' ד', ל"ד־ל"ה). רבים מאמינים שהמפנה הממשי ביכולת להשיב לחיים את מי שלקו בדום לב חל רק ב–1962, כאשר ברנרד לאון בן ה–41 הציג לעולם את הדפיברילטור — מכשיר המספק זרם ישיר ללב וגורם להפסקה של הפרעת קצב מסכנת חיים. במאמר שפירסם כ–40 שנה אחרי האירוע המכונן היטיב לאון לספר על דרך החתחתים שעבר עד שהגיע למטרה, אך הדגיש גם את תרומתם של אחרים להישג המרשים.

מדריך לשימוש בדפיברילטור נייד - דלג
מדריך לשימוש בדפיברילטור נייד

התורנויות הארוכות בבית החולים בבוסטון הפגישו את לאון עם חוסר האונים המוחלט והתסכול הנורא בהתמודדות עם סוגים מסוימים של הפרעות קצב (טכיקרדיה חדרית ופרפור חדרים) שהביאו למות חולים בזמן קצר. התרופות המעטות שהיו ברשות הרופאים הוכחו כלא־יעילות, והוא היה משוכנע שיש למצוא פתרון מסוג אחר. כבר בתחילת הדרך הוא הגיע לתובנה, על סמך מחקרים בבעלי חיים שנעשו עוד בתחילת המאה ה–20, כי הפרעת קצב היא "תאונה" המתרחשת על ידי צירוף מקרי של כמה גורמים, וגורמת לכך שחזית הגל שהשתלט על הפעילות החשמלית של הלב נעה במעגלים דרך מסלולים קבועים. כתוצאה מכך, הפרעה רגעית להמשך ההתקדמות של חזית הגל עשויה לגרום להפסקה של הפרעת הקצב, ולחזרתו לפעולה של קוצב הלב הטבעי. למסקנה דומה הגיע פול זל, קרדיולוג אמריקאי, שהדגים לראשונה שניתן להפסיק את הפרעת הקצב באמצעות שוק חשמלי בזרם חילופין. אבל שיטתו של זל התבררה כבלתי ישימה. בניסיונות חוזרים התגלה שבמקרים רבים, השיטה לא הצליחה להחזיר את הקוצב הטבעי של הלב לפעולה; חמור מכך, השוק החשמלי גרם נזק כבד לשרירי החזה ולשריר הלב עצמו. לאון פעל אחרת, ולאחר שנה וחצי של מאמצים בלתי נלאים, בסיוע של צוות מהנדסים מיומן, פיתח מכשיר המאפשר מתן שוק באמצעות זרם ישיר — גל מונופאזי המתקדם בכיוון אחד — מתוזמן לקטע מסוים במחזור החשמלי של הלב.

ב–1961 נענה לאון לקריאה לילית מבית חולים סמוך. הוא הגיע עם מחולל הזרם הכבד למיטתה של חולה, שלקתה באוטם חריף בשריר הלב. האשה היתה במצוקה קשה וסבלה מכאבים עזים ומקוצר נשימה חריף. עד לבואו ניסה הצוות במחלקה את כל התרופות הרלוונטיות, אך מצבה של החולה הלך והידרדר. לאון לא היסס ונתן לאשה שוק חשמלי. הפרעת הקצב נקטעה, הקוצב הטבעי חזר לפעול, הכאבים פחתו וקוצר הנשימה חלף לחלוטין לאחר שלוש דקות. הנוכחים עמדו משתאים, והאשה עצמה חשה, על פי עדותה, כי הגיעה לגן עדן. לאון התקשה לשכנע אותה שהוא אינו המלאך גבריאל.

במאמרו ציין לאון כי בשלבים הראשונים של פיתוח הדפיברילטור דחו המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) את בקשתו למענק. כתב עת רפואי מכובד אף סירב לפרסם מאמר על הטכנולוגיה מצילת החיים. הסוקר שדחה את המאמר טען כי לדפיברילטור לא תהיה כל השפעה על הפרקטיקה הרפואית. עוד ציין לאון כי לא רשם פטנט על הדפיברילטור. "אני מסתכל לאחור ללא חרטה על העושר החומרי שנמנע ממני כתוצאה מהחלטה זו", הדגיש.

סרט תיעודי על חייו של ד"ר ברנרד לאון - דלג
בסרטון: חלק מסרט תיעודי על חייו של ד"ר ברנרד לאון

רבים חייבים לדפיברילטור את חייהם, אך המאמץ למצות את ההישג נמצא בעיצומו. שיפור שיעורי ההצלחה של ההחייאות מותנה בקיצור משך הזמן שבין אירוע הפרעת הקצב ובין הפעלת הדפיברילטור. האתגר גדול במיוחד בשל העובדה שמרביתם של מקרי דום הלב מתרחשים מחוץ לבית החולים. עם זאת, נרשמו בתחום הצלחות לא מבוטלות: חברות שונות כבר פיתחו מכשירי דפיברילטור ניידים וקלים לתפעול, ובמדינות רבות הוצבו דפיברילטורים במקומות ציבוריים.

שינוי סדרי עדיפויות

פיתוח הדפיברילטור הושלם בסמוך למשבר הטילים בקובה, תקופה שבה היה העולם קרוב יותר מאי־פעם למלחמה גרעינית כוללת. כמו רופאים רבים, גם לאון חש את מלוא עוצמתו של האבסורד הטמון בהתנהלות המין האנושי: המאמץ האדיר להצלת כל אדם ואדם, מול הסכנה הטמונה במלחמה ובהשמדה המונית.

לאחר שנים של שיחות ומאמצים עלה בידי לאון ובידי יבגני חזוב, עמיתו הקרדילוג מהצד השני של מסך הברזל, להקים את "האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית". חליפת המכתבים בין השניים הביאה למפגש של שישה רופאים אמריקאים וסובייטים בז'נבה ב–1980, ולחתימת המסמך המכונן של הארגון. ועדת פרס נובל לשלום הגיבה בהתלהבות. חמש שנים לאחר מכן, ועם כ–135 אלף רופאים חברים מ–40 מדינות, הוזמנו שני המייסדים של הארגון ונשיאיו לקבל את פרס נובל לשלום. בהודעת הוועדה נאמר כי פעילות הרופאים, המתמקדת בהפצת מידע לציבור, מגבירה את ההתנגדות להפצת נשק גרעיני ולהגדרה מחדש של סדרי עדיפויות — העתקה מסיבית של משאבים מפיתוח וייצור של אמצעי השמדה לחיזוק מערכות החינוך, הבריאות והרווחה.

התנאי לחמלה

בין פריצת הדרך הטכנולוגית והמאבקים הציבוריים התמיד לאון לבקר את חוליו במחלקות האשפוז. שם, בין המיטות, הבשילה אצלו ההכרה כי ליבת המקצוע שבחר לא נמצאת בטכנולוגיה ולא בפוליטיקה, אלא בשותפות האינטימית שבין הרופא לחולה. ראשיתה של השותפות, על פי לאון, נמצאת בהקשבה דרוכה לנראטיב של החולה, תוך יצירת קשר עין ובחינה קפדנית של שפת הגוף והבעות הפנים שלו. הרופא תורם לשיח את הידע על ההפרעה הביולוגית, על הטיפולים האפשריים והתוצאות הצפויות, ואילו החולה חושף את חוויותיו, את סבלו, את שאיפותיו ואת מאווייו.

האמון ההדדי העומד בבסיס הקשר מותנה במידה רבה במידת האמפתיה והחמלה של הרופא. חמלה, לפי לאון, היא ביטוי אוניברסלי של קשרים אנושיים וטיפוליים בתגובה למצוקה ולסבל. אמפתיה, היכולת לשים את עצמך בנעליו של האחר, היא תנאי הכרחי ליכולת לחמול.

בכתביו ובפעילותו לאון קורא לרנסנס — ללידה מחדש — של מערכת הבריאות בארצות הברית. הוא מאמין ששורש הרע נעוץ באמונה הרווחת שכוחות השוק יכולים לווסת כל התנהגות אנושית, או שניתן להפוך את שירותי הבריאות למוצרים סחירים. על פי הכללים הקיימים, השיח בין הרופא לחולה — הבסיס להבנת החולי ולקיום אמפתיה וחמלה — אינו מתוגמל. מנגד, ביצוע פרוצדורות, שבמקרים רבים התועלת שבצדן שולית — מתוגמל היטב. כמה מטורפת ומושחתת, שואל לאון, צריכה השיטה להיות לפני שאזרחים מודעים ישליכו את העומדים בראשה ואת הפוליטיקאים המאפשרים את קיומה למגרש הגרוטאות של ההיסטוריה?

לאון הבין כי קטנים הסיכויים להשיב את עמיתיו לדרך הישר. לפיכך הוא מדבר ישירות עם הציבור הרחב ועם פרחי הרפואה שעדין לא חוו את תהליך ההשחתה. כמה מהדברים המובאים כאן הוא העלה בבלוג האישי שלו, ומוקדם יותר גם בספרים שכתב (את הספר "אמנות הריפוי האבודה — הפרקטיקה של החמלה ברפואה", למשל, נהגו לחלק לסטודנטים צעירים בבתי ספר לרפואה בארצות הברית).

התיישרות הממסד הרפואי והרופאים עם המגמות ההרסניות שבהן נלחם לאון מכרסמת בבסיס הרפואה, ופוגעת ברשת הביטחון החיונית כל כך לאושרו ולרווחתו של כל אדם. בעידן שמתאפיין בחוסר חמלה, מפעל חייו של לאון ומורשתו הם מגדלור באפלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו