ראיה חותכת |

על חריצי המסילה

אין משפט, רק רוצחים ונרצחים, ורוצחים שנרצחים. וחלקי גופות

טל ניב
טל ניב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טל ניב
טל ניב

1 אז הם מסתכלים. כולם. לפני שבועיים. מזמן. והצילום הזה, אחד מסדרה של איליה יפימוביץ, מתעד את השעות שאחרי הדריסה, ב–5 בנובמבר, בתחנת שמעון הצדיק, שייח ג'ראח. אחרי הפציעות והמוות. צילום התלבטות. מה לאסוף? לאסוף עכשיו? מה לשקית? מה נשאר? ישטפו? לפנות? במרכזו האיש מזק"א בווסט הצהוב. זה שמחזיק את השקית הגדולה בידו השמאלית. וכפפה ירוקה חד־פעמית. וב"ניו יורק טיימס" באותו יום פורסם מאמרו של נפתלי בנט, השר, שהציע גישת "בוטום אפ פיס" — כלומר גישת "מלמטה למעלה". ציניות יכולה להקפיא כל דבר. ומניפולטיביות גם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ