כך פיספסתי זוג קרנפים שהזדווגו בפארק הלאומי ניירובי

אפילו אנשים במשרד שלי שאלו, "באמת פיספסת את זה?" זו לא הפעם הראשונה שאני מעלה לפייסבוק תמונות של קרנפים. גם לא כאלה שמזדווגים. האמת היא שאחרי שצילמת אלף תמונות של קרנפים שחורים מזדווגים זה מתחיל להיות קצת משעמם. הם די לוקחים את הזמן, החבר'ה האלה.

אני מפיק בכיר בקרן הטבע העולמית (World Wide Fund for Nature — WWF), והייתי בקניה כשהתמונה הזאת צולמה. זה היה בנובמבר האחרון, וצוות צילום תיעד את עבודתנו בווידיאו. אני הייתי שם כדי לסייע בהפקה ולצלם את תמונות הסטילס. החלטנו לנסוע משמורת הטבע מסאי מארה לפארק הלאומי ניירובי כדי לתעד יום בחייהם של הריסון אנג'ורוגה קמנדה, ראש משמר הקרנפים מטעם הרשות להגנת הטבע של קניה, ואנשי צוותו. רצינו להתחקות אחר תנועותיהם ולראות כיצד הם מתעדים את פעילות הקרנפים.

נתקלנו בקרנפים בשבע בבוקר, ביום הראשון שלנו בפארק הלאומי ניירובי. נדיר ביותר שמצליחים לצפות בקרנפים מזדווגים. עמדנו במרחק של כ–40 מטר מהם. הפקחים, שמכירים היטב את התנהגותם, ידעו שלא יתקפו, במיוחד לא כשהם מזדווגים. אחרי כ–45 דקות התחלנו לתהות, "טוב, מה עושים עכשיו?" הסתובבתי והתחלתי לצלם את הפקחים.

בתמונה שאתם רואים ושעוררה את כל הרעש, אני מצלם את הריסון (שמתהדר בשיניים הכי טובות בקניה) ואת חברתו לצוות, פקחית שמורה שמתגוררת בפארק הלאומי. הנשים הפקחיות לא ממש תועדו עד כה, אף על פי שהן עוברות בדיוק אותה הכשרה ועושות אותה עבודה כמו עמיתיהן הגברים.

את התמונה שלי ראיתי לראשונה כשחזרתי לאנגליה, כחמישה ימים לאחר מכן. צוות הצילום נתקל בה בשלבי גמר ההפקה ושלח לי אותה. היא ממש מקסימה בעיני; היא מצחיקה, אבל מספקת גם רקע נרחב יותר על המתרחש מאחורי הקלעים. יחד עם צוותי דנו בשאלה כיצד נוכל לעורר בעזרתה מודעות לעבודתנו. אז שלחנו אותה לעיתונים.

"דיילי מייל" קראו לי בכותרת "פספוס". אם הם חיפשו מלה שלילית לתאר את העניין, הייתי מעדיף "אסטרונאוט". "פספוס" גורם לי לחשוב על כישלון דרמטי, לא על מישהו שהחמיץ הזדמנות. "מטרו" התייחס לזה קצת יותר בהומור עם "גרג, מאחוריך!" במקום להטיל ספק בכישורַי.

מדהים היה לראות את שטף התגובות וההודעות שניתך עלי, מחברים ומזרים גם יחד, שאמרו, "אני לא מאמין שפיספסת את זה, גרג", או "רואים שזה פוטושופ". מוזר לראות את פרצופי מרוח בכל העיתונים — הרי בעולם אידיאלי הצילומים שלי יופיעו בעיתון, לא אני. אבל אני שמח שהתמונה התפרסמה ושהיא מעוררת מודעות לקרן הטבע העולמית.

אני לא מסתכל על התמונה הזאת ונזכר שקראו לי "פספוס" ו"ביש מזל" בעיתון — אני רק זוכר את החוויה. בעיני זה סיפור על קרנפים בטבע ועל פקחי השמורה ששומרים עליהם. זה סיפור על המין המרהיב הזה ועל כך שהוא זקוק להגנה.

והריסון אמר לי שאם לזוג הקרנפים הזה ייוולד גור, הוא יקרא לו גרג.

__________________________________________________

תרגום: מרב שמבן