מגה־מחלה ושמה הריון

אפילו הטקסט של טיפת חלב מזהיר מפני החורבן העומד לבוא על היולדת. 
כי הריון, לידה וגידול ילדים הם זירות פוליטיות מוסוות, שהמאבק בהן הוכרע מזמן

תהל פרוש
תהל פרוש
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תהל פרוש
תהל פרוש

1

באיזה רגע בחיי רציתי את ההריון. את ניסוי גוף האשה שאליו נולדתי. בערה בי הסקרנות לעבור את הדבר הרדיקלי ביותר שבן־אדם יכול לעבור, הסקרנות בערה בי. ובאמת, ההריון היה דבר שלא ניתן להעלות על הדעת. יצאתי למסע בחלל ובזמן שרק אני ידעתי עליו, החללית היתה שלי ושל בני השט בבטני, שנינו היינו הנוסעים הסמויים מהעין. הייתי כאן ושם, במטאפיזיקה של השניים. עברתי לזמן הכפול של היישות הכפולה.

ההריון היה טרנספורמציית גוף כל כך קיצונית, עד שעירבה את חוויית סף הקיום, סף העולם, סף האפשרות. שדי ענק צמחו לי והייתי ממשמשת אותם ומסתכלת עליהם בתדהמה. לחברַי הגברים הצעתי שידמיינו את הזין שלהם צומח פי שבעה פתאום והם נאלצים ללכת איתו ברחוב, מיטלטל לכל עבר. מה שאמנים מנסים לעשות בחוויות גוף קיצוניות של גירוד איברים עד זוב דם וישיבה באמבטיות מלט — היה נראה לי מגוחך עד אימה.

מלחמת צוק איתן התנהלה בזמן השליש האחרון של ההריון שלי ואני הבנתי את המקורות שלה בבהירות של מי שניפצה את אשליית הגוף האחד. הבנתי את עקרותם מלכתחילה של הגברים, את הריקות שהם נושאים בתוכם, את ההכחשה שהם נאלצים להכחיש את הריקות ואת הקנאה במי שנושאות בגופן את נס הבריאה. יכולת הבריאה היא יכולת לאחוז בחיים ובמשמעותם באופן שהגוף הגברי לעולם לא יוכל לאחוז. ולכן, חשבתי, גברים ממציאים שוב ושוב את הפירוטכניקה של אמצעי המוות. ייחלתי לפיתוח מדעי שיאפשר לגברים להיכנס להריון כי כדי להסיח את דעתם מהעקרות הם מביאים עלינו שוב ושוב מלחמה.

בהריון הבנתי כיצד נשים נושאות את הסוד הנורא של המקריות המוחלטת שלנו ואת פוטנציאל הכוח של האשה, כוח אלים הכרוך באהבה. כי הריון זו חוויה של אלימות ואהבה בו־בזמן, של אפשרות המוות ואפשרות החיים לפותות יחד.

לואיז בורז'ואה, אשה הרה, 2009צילום: כריסטופר בורק / קרן איסטון, בריסל

2

למה אני ממשיכה לחשוב על ההריון? אולי בגלל הפיתוי להפסיק לחשוב עליו. התינוק והחיים לאחר הלידה מוחקים ומפרקים את ההריון עד שהמחשבה שהייתי שניים נראית מופרכת כל כך. לא פעם אני חושבת שהגיוני יותר הסיפור שלפיו החסידה מביאה את התינוק להוריו במקורה, מאשר סיפור ההריון והלידה. אבל אני נוטה לחשוב ככל שעובר הזמן, והאמהות שלי נהפכת להיות מצב הווייתי, רוחני וקיומי, שאי־אפשר לומר משהו על מצבן של נשים לאחר הלידה כאמהות, ואי־אפשר לומר משהו על הורות, בלי לחזור אל ההריון.

הריון הוא מפתח להבנה של עומקה של הבעיה הפוליטית שבה נתונות נשים. הבעיה היא היעלמו של הידע שנשים נושאות על הכפילות המהותית שלנו. התרבות כולה דואגת להעלים את הידע הזה לטובת הדיבור על הפרט, על זכויות של יחידים, ובעיקר זכויות לבעלות — בשעה שאנחנו איננו אחד בלבד. ההריון מתקיים בנו גם לאחר שהסתיים, באופן דו־כיווני, לא רק האשה תמיד תהיה נושאת האפשרות הזאת אלא גם התינוק, הילד והילדה ואחר כך האשה והאיש. האם המולידה מכניסה להריון תמיד את ילדיה, היא טומנת בתוכם אותה. אם התרבות לא היתה מדחיקה את ההתנסות הממשית הזאת בריבוי — היינו נדרשים לחשוב על תוכנית חברתית אחרת לגמרי לבני האדם.

לכן המשפט "הריון הוא לא מחלה" שגוי לחלוטין ונכון מאוד בעת ובעונה אחת. אומרים לנו שהריון הוא לא מחלה כדי לשבץ אותו בסדר העניינים ה"טבעי", וכך לתקן את הנשים למצב נורמטיבי של תפקוד כמו גברים, במיוחד בתחום העבודה. אבל מחלה היא מצב "טבעי" לא פחות מבריאות. אלא שמחלה יוצרת חריגה מסדר הדברים הנורמלי לכאורה של השגרה, היא מעמידה שאלות על מה מהיום־יום יכול להישאר. ולפעמים למחלות קשות במיוחד יש השלכות רדיקליות על פילוסופיית החיים של החולה. ככה היה אמור לקרות עם ההריון והחברה האנושית, ולכן הריון הוא לא מחלה אלא הדבר שמעל ומעבר לכל מחלה שאפשר לדמיין.

3

הריון, לידה וגידול ילדים הם זירות פוליטיות מוסוות, שהמאבק בהן הוכרע מזמן לרעת נשים. מחוץ לשיח הגידול הדמוגרפי והגיוס לצבא אפשר לדבר על הנושאים הללו כל עוד ברור שהם של האשה, כל עוד משתמשים בשפה של פריון ומדיקליזציה של הגוף הנשי שמופנית לבסוף תמיד אל האשה. ההריון וגידול הילדים נותרו אישיים עד לדיכאון. הדוגמה האירונית ביותר לכך היא נושא ההנקה — מצד אחד משרד הבריאות ממליץ באופן חד־משמעי להניק עד גיל חצי שנה ומצד שני אין מדיניות כלכלית תואמת שמאפשרת לנשים ליישם את ההמלצה הבריאותית הזאת.

את הגזל השיטתי, הממוסד, שעוברים נשים, אמהות ופעוטות אפשר לראות בדוח שהוציא החודש מכון טאוב, "תמונת מצב המדינה". זהו דוח עגום מאוד שמראה כיצד פועלת המדיניות הכלכלית והחברתית שיצרו בנימין נתניהו וחבר מרעיו נגד נשים: אי שוויון בשכר עבודה, משרות לא טובות, תקצוב חסר של מעונות יום וחינוך ומחירי דיור מופקעים. לפי הדוח נשים שלא נסמכות על גברים נתונות בסכנת עוני מתמדת.

אני זוכרת שבזמן ההריון, באחד משיטוטַי התכופים באתר של טיפת חלב, נתקלתי בטקסט הזה: "הבאת ילד לעולם היא שיאו של המיצוי העצמי אצל חלק גדול מהנשים. המעבר לאמהות כרוך בשינויים הפיזיולוגיים שעוברת האשה, בטיפול כמעט בלתי פוסק מסביב לשעון בכל שעות היממה בתינוק, בחוסר שינה ובהמשך הטיפול במשק הבית. הטיפול בתינוק תופס מקום ראשון לפני טיפול האשה בעצמה ובוודאי לפני בן הזוג. האשה חשה מגבלות רבות וצמצום הזדמנויות: צמצום בפעילות חברתית, מגבלות ולחצים כלכליים ומגבלות בתחום המקצועי. לכן, נצלי את הימים האחרונים שלפני הלידה כדי לפנק את עצמך, להתפנק עם בן הזוג וליהנות מהרגעים האחרונים שלכם כזוג בטרם תהפכו למשפחה של ממש".

מעבר לעובדה שמדובר בטקסט שמשקף מצב חברתי שבו האשה היא המטפלת העיקרית בתינוק ובבית, זה גם טקסט נבואי — מזהיר מחורבן כללי של מעמדה האישי והחברתי של היולדת. כמו ב"מכתב הגנוב" של אדגר אלן פו, לפעמים הראיה לפשע ולאמת ניצבת חשופה על אח בוער, או באתר אינטרנט ממלכתי. רק צריך לקרוא.

כתבות מומלצות

הפגנה של חיילים משוחררים מול הכנסת, לפני עשרה ימים

שני החוליים הכי ממאירים של החברה הישראלית בחוק אחד

עטיפת הספר. העיר שהיתה אמורה להיות ייחודית במינה

לרגע היה נדמה שערד יכלה להיות עיר אחרת לגמרי

דגי זהב באקווריום. בארה"ב נמצאו דגים שגדלו לממדים של כ– 30 ס"מ צילום

מחקר: דגי זהב הם מין פולש שמסכן מערכות אקולוגיות

בראון

התקפה מנצחת משחקים, אבל ההגנה של בוסטון קירבה אותה לגמר

BW אמזון רחפנים 256

החבילה מתעכבת: למה הרחפנים של אמזון עוד לא סיפקו את הסחורה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"