היהודי השמאלני האחרון בעולם ישב ואכל גפילטע פיש

בספרו "מודרניות ושואה" מ–1989 הציג הסוציולוג היהודי־פולני זימונט באומן את המקום יוצא הדופן שתפסו היהודים במודרניות המערבית: בתחילת המאה ה–20 היהודים נחשבו לנשאי הבולשביזם המהפכני, אבל בו בזמן לנציגיה של הדמוקרטיה הליברלית הממסדית. מבחינה כלכלית, היהודי נחשב סוציאליסט וקפיטליסט גם יחד, ועורר טינה גם כאליטה מנותקת, אבל גם כאספסוף ברברי מלוכלך. הכפילות הזאת תרמה לצמיחת האנטישמיות המודרנית. אך לטענתו של באומן, מצב זה כבר אינו נכון לתקופתנו. בשונה מהנסיבות לפני מלחמת העולם השנייה, כשיהודי מזרח אירופה נחשבו לתגרנים אביונים, באירופה ובאמריקה יש כיום תנועה המונית של היהודים אל עבר התחום האמצעי־העליון של הסולם החברתי. יהודים כבר אינם קבוצת מיעוט בשולי החברה, אלא מזוהים באופן מובהק עם כוח כלכלי ופוליטי. בהתאם לכך, משתנה גם הפרופיל הפוליטי של היהודים: באומן מביא מחקרים המעידים על כך שיהודים הם כיום "שמרנים ברובם", ולא עוד רדיקלים או מהפכנים.