בלי הרבה מאמץ נעשיתי סופר ישראלי בן־אלמוות

אף יחצן לא רצה לשמוע על הספר החדש שלי. אבל כנראה בכל זאת יש אלוהים, כי מצאתי פתרון - והוא פשוט למדי

עמוס קולק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עמוס קולק

בצעירותי העשוקה הייתי בעצם סופר. "אל תשאלי אם אני אוהב", ועוד כמה רבי ומעוטי־מכר. אבל זה היה כשהייתי בן 21 עד 31. אחר כך הידרדרתי לקולנוע ולרדיפת נשים. עם הנשים הלך לי ככה־ככה, אבל התנחמתי בסרטים משונים, אפס, יצירתיים. דווקא עבדתי עם כמה שחקנים, לא־צחוק: אלק בולדווין, דבי הארי, חנה שיגולה, קתי בייטס, פיי דאנאוויי, לואיז לאסר, סאלי קירקלנד, ג'ולי הגרטי ובעיקר — אנה תומסון. את כל סרטַי כתבתי וביימתי. את חלקם הגדול הפקתי, ובכמה מהם גם שיחקתי. זכיתי בפרסים בינלאומיים שונים, והסרט "אוכל מהיר, נשים גנובות" היה מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. ודווקא כל זה היה, האמת, די מדליק.

כתבות מומלצות

המאחז מצפה דני, אתמול. חיבור מאחזים לחשמל היה לציפור הנפש של ח"כ ניר אורבך

מהבנייה ועד הכספים החדשים למתנחלים: השנה של הממשלה מעבר לקו הירוק

הילה רוח. "יצאו באלבום החדש כמה שירים עם לב. ויש לי לב"

"באלבום החדש רציתי לחלוץ שד. אתה יכול לצטט"

מפגינות נגד החלטת בית המשפט העליון בארה"ב לבטל את זכותן החוקתית של נשים להפיל, אתמול

פסיקת העליון היא עוד צעד המחלק את ארה"ב לשתי מדינות נפרדות

נתניהו בכנסת, השבוע. כבר אין במחנה שלו מי שיעקמו פרצוף אל מול תעמולה יהודית־לאומנית בוטה

נתניהו כבר ניצח בקרב על היהדות, וזה ישמש אותו היטב בבחירות

קלריס חרבון. "פעם עורכת דין אמרה לי בדיון שהצמידים שלי מרעישים. אמרתי, אלה לא הצמידים, אני מרעישה לך בעיניים"

"אני לא גולה פוליטית, אני פרחה פוליטית"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ