בתולה ובת זונה, זכר ונקבה, אם ומאהבת: חייה המורכבים והסוערים של ז'ורז' סאנד

איוון טורגנייב, שהעריץ אותה, כינה אותה "גבר אמיץ ואשה טובה". שארל בודלר, שתיעב אותה, אמר שהיא זונה עם "עידון של פילגש". אבל ז'ורז' סאנד לא הסכימה להיות קורבן של אף אחד

נועה מנהיים
נועה מנהיים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נועה מנהיים
נועה מנהיים

"מכתבך נדיב ויפה כנשמתך", נכתב בפתח האיגרת שנשלחה לפוליטיקאי, העיתונאי ואיש הרעים להתרועע אדולף גורו, במאי 1835. "אבל מוחזר לך בזאת עמוד מגוחך וגס אחד מתוכו. איש אינו רשאי לכתוב אלי ברוח זאת. אם אתה חש שעליך לעסוק בנושא כה אווילי כבגדים שלי, עשה זאת, בבקשה, באופנים אחרים, ועדיף שלא תטריד את עצמך כלל במלבושי... בכל לבי, ז'ורז'". התלבושת דנן היתה מורכבת ממעיל ארוך "מבד אפור מחוספס, עם מכנסיים ומקטורן תואמים, עם כובע אפור ועניבה עצומה מצמר", ומי שעטה את התלבושת האפרורית הזאת לא היה גבר — אלא אשה ססגונית, שנולדה ב–1804 כאמנטין־לוסיל־אורור דופן, אך היתה מוכרת, אז כהיום, בשם שאימצה לעצמה, סאנד. ז'ורז' סאנד.

ז'ורז' סאנד בדיוקן של אוגוסט שרפנטייה מ-1838. אשה גדולת מוח וגבר גדול לבצילום: בלומברג

סאנד, אחת הסופרות הפוריות והמצליחות ביותר במאה ה–19, כתבה כ–90 רומנים (שאחד מהם, "פרנסואה העזובי", רואה כעת אור בהוצאה מחודשת בסדרת "מפרשים" של המכון לתרגומי מופת), 84 מחזות וכרכים על גבי כרכים של מכתבים וכתבים אוטוביוגרפיים. המהפך שיכולים הבגדים לחולל חוזר ברבות מיצירותיה, אפילו באלו המיועדות לקוראים צעירים, כמו "פדט הקטנה", שבמחי אמבטיה וכביסה נמרצת הופכת מפרחחית מטונפת לאשה יפהפייה.

סאנד הבינה היטב את טבעם ההפכפך של מהפכים. היא היתה תוצר של אחד מהם — בתו של אריסטוקרט עם קשרים לבית המלוכה הפולני, ושל קורטיזנה פשוטת־עם, שעמה היו לסאנד יחסים לא פשוטים כלל. "אמי השתייכה לבוהמיינים של העולם", כתבה עליה, "היא היתה רקדנית. לא. פחות מרקדנית... גברים עשירים הצילו אותה מהשפלה זו רק כדי לחשוף אותה לגרועות יותר. אבי פגש אותה כשהיתה כבר בת שלושים, חייה חיים של הפקרות שניתן רק לשער. אבל היה לו לב רחום והוא ראה שהיצור היפהפה הזה עדיין יכול לאהוב. הוא נישא לה בניגוד למשאלתם ואף לקללתם של בני משפחתו". הדגם הזה לא היה מתכון לחיי נישואים מאושרים לסאנד. כשהיתה בת 18 נישאה לבנו הלא־חוקי של הברון דודבאן, שהיה מבוגר ממנה בתשע שנים. לזוג נולדו בן, מריוס, ובת, סולאנג', אך אחרי כעשר שנים אומללות בעטה סאנד במוסכמות, נטשה את בעלה להתנחם בין ירכיהן של המשרתות ועברה לפריז לזרועות המאהב הראשון שלה, ז'ול סנדו, שהיה צעיר ממנה בשבע שנים. "הוא היה שם, בחדרי, בזרועותי, מאושר, גונח, זועק, צוחק, מוכה, נשוך", כתבה לאחד ממכריה, "זו היתה סוּפה של עונג שכמוה לא ידענו קודם. אני מכוסה בנשיכות וחבורות עד שקשה לי לעמוד ואני מטורפת מהתעלות. אם היית כאן, ידידי, הייתי נושכת אותך בעצמי, כדי שתחוש בעוצמת תשוקתי".

בחמש השנים הבאות התנסתה מי שהחלה לכנות את עצמה ז'ורז' סאנד על שמו של אותו נשכן נשכח, באותו קיום בוהמייני שהכירה אמה היטב. היא התגוררה בעליית גג, ובניגוד למקובל עישנה סיגריות, סיגרים ומקטרות ללא הרף ובפומבי ויצאה לשוטט ברחובות פריז העליזים בחליפה האפורה שלה. מכתביה מאותה תקופה חושפים חרדה חוזרת מפני הסיכוי שיאזל לה הטבק. "כבר לא הייתי אשה, כבר לא הייתי גבר", היא כותבת, "הייתי אטום, אבוד בהמון העצום". הבחירה בשם של גבר ובלבוש כזה איפשרה לה חירות שנשים בנות־זמנה יכולות היו רק לחלום עליה, ושיחררה אותה מכבלי תקופתה. היא פלירטטה עם נשים, ועם אחת מהן, השחקנית מארי דרובאל, אף ניהלה רומן סוער. אבל רוב מאהביה היו גברים, בדרך כלל יוצרים ולרוב צעירים ממנה. סאנד לא היתה "שרמוטה פוריטנית" אלא מתאהבת סדרתית, רומנטיקנית עד העצם, שניהלה מערכות יחסים עם משוררים כאלפרד דה מיסה ועם מלחינים, שהמפורסם בהם היה פרדריק שופן, שעמו חייתה "כבתולה במשך שבע שנים", כפי שהודתה.

בתולה ובת זונה, זכר ונקבה, אם ומאהבת — סאנד הצליחה להכיל את כל הניגודים הללו באישיותה השופעת. באותו מכתב לגורו מבקשת סאנד ממנו לחשוב עליה "כעל אח ואחות בעת ובעונה אחת: אח שיעניק לך את התמיכה לה אתה מצפה מגבר, ואחות, שתאזין ותבין לרחשי לבך העדינים". אבל, היא מזהירה, "אינני מתנשקת בנכונות רבה יותר כשאני לובשת חליפה משאני עושה כן עטויה בגלימות של בנות מיני". איוון טורגנייב, אחד ממעריציה הגדולים, הכיר בכוחה הכפול כשכתב עליה, "איזה גבר אמיץ היא היתה, ואיזו אשה טובה". שארל בודלר, לעומתו, תיעב אותה. "היא פטפטנית כבדה וטיפשה", כתב, נוטף ארס. "תפיסות המוסר שלה ניחנות באותו עומק של שיפוט, רגש ועידון כשל פילגש. העובדה שיש מי שעשויים להתאהב בזונה הזאת היא עדות לשפל שאליו הגיעו גברי הדור הזה". בהזדמנות אחרת כינה אותה "פרה מניקה". המיזוגיניה הבוטה הזאת הידהדה גם בביקורות נוספות שהושמעו נגדה, ושנגעו, בדרך כלל, לא רק לגופה של כתיבתה אלא גם לגופה שלה, הגוף הנשי המסוכן, העוטה לבוש גברי, הכבשה בעורו של זאב. אפילו עשרות נשותיו של ויקטור הוגו, המתחרה הגדול שלה במידת הפופולריות הספרותית, לא גרמו להרמת גבה אחת כמו אחד ממאהביה של סאנד. קריקטורות שלה כהרפיה מעוקלת־אף, נפוליאון גמדי מעשן סיגרים או טַרְזָן ממזמז נרגילה נפוצו בעיתונות התקופה, והקהל התענג עליהן באותה שקיקה שבה התענג על יצירתה הרומנטית־סנטימנטלית.

אכילס מתגלה באי סקירוס, בציור של ניקולא פוסן מ – 1649. נשים התחפשו לגברים כדי לצאת לקרב, ואילו גברים התחפש לנשים כדי לברוח ממנוצילום: מוזיאון בוסטון

המשוררת הבריטית אליזבת בארט־בראונינג אמנם הקדישה לסאנד שתי סונטות נרגשות, שבאחת מהן היא מגדירה אותה "אשה גדולת מוח וגבר גדול לב", אך גם אחיותיה למגדר התקשו להתמודד עם הסתירה לכאורה שהתגלמה בה. וירג'יניה וולף התייחסה אליה בסלחנות מזלזלת כשכרכה אותה עם יוצרות שבחרו, כמוה, בפסבדונים זכריים. "כולן קורבנות של מאבק פנימי על פי עדות יצירתן, שניסו להעלים את זהותן מאחורי שמות של גברים", כתבה ב"חדר משלך". אבל סאנד לא היתה מרי אן אוונס, שחיה עם גבר נשוי מאחורי שם העט ג'ורג' אליוט, וגם לא אליס, קארר ואקטון בל, שמות העט שבחרו לעצמן האחיות אמילי, שרלוט ואן (בהתאמה) ברונטה, בטענה ש"היה לנו הרושם המעורפל שסופרות נשים היו מועדות יותר ליחס שיש בו דעות קדומות".

סאנד לא הסכימה להיות קורבנה של הבורגנות, ובהחלט לא נטתה להעלים את זהותה. היא בחרה לא רק לקחת לעצמה שם גברי אלא גם להתקיים, כשהתחשק לה, במעין פרפורמנס גברי, בעודה עוברת ביודעין על אותו איסור קדמון, "לא יהיה כלי גבר על אשה" (דברים כ"ב, ה'). זה היה הפשע שבסופו של דבר הביא להרשעתה של צרפתייה אחרת, ז'אן ד'ארק, הבתולה מאורליאן, בכפירה. כפי שחושפים הפרוטוקולים של משפטה, ההתעקשות החוזרת ונשנית שלה לקצר את שערה, לשאת מגן וחרב וללבוש בגדי גבר, היו אלה שאיפשרו לגזור עליה מיתה. לאורך המיתולוגיה, הספרות וההיסטוריה נשים שעטו על עצמן את בגדי המין השני לא רצו בהכרח איבר מין גברי במכנסיים אלא כלי זין בחגורה. ממולאן דרך אאווין ב"שר הטבעות" ועד כתבת המלחמות דורותי לורנס — שהסוותה את עצמה כגבר על מנת להתגייס לחזית במלחמת העולם הראשונה — נשים שלבשו בגדי גברים עשו כן, בדרך כלל, כדי לצאת לקרב. אבל גברים שלבשו בגדי נשים עשו זאת כדי לברוח ממנו, מאכילס במלחמת טרויה ועד צ'רלס אדוארד סטיוארט, הידוע כ"בוני פרינס צ'רלי" בקרב קלודן.

גם ז'ורז' סאנד לא ברחה מקרב. "המהפכה תוכל להתממש רק באמצעות מכה נועזת... מתקפת פתע, התפרצות חמושה", טענה. במהלך הרפובליקה השנייה היא היתה שרת התעמולה דה־פקטו, ובחירותיה הפוליטיות סיכנו לא פעם את אהוביה — ידידים שסייעה להם בכתיבת עלונים חתרניים הגיעו לכלא, היא עצמה הועברה למעקב משטרתי, ובנה, מריוס, שהתיידד עם אחד הנסיכים הצעירים, כמעט נהרג כשנכח במקרה בניסיון התנקשות. אבל החרב שלה, הפאלוס שלה, היתה העט. בעזרתו היא הצהירה על הפוליטיקה שלה, ניהלה את חיי האישות והרגש הענפים שלה, תיארה את חיי הכפר השלווים שאהבה כל כך ואת מצוקתם של מי שחיו בהם, אהבה וחלמה. היא מעולם לא כתבה למען הנצח אלא בשביל בני זמנה ומקומה שלה, משלחת בהם נחשול שוצף שכל־כולו רומנטיקה נשגבת וגופניות שאין להכחישה, אידיאליזם בוער ומעשיות עקשנית. שטף כתיבתה העצום היה השתקפות שלה — לא רק בתכניו אלא גם בעצם הפוריות המתפרצת שלו, עד כדי כך שכשגוסטב פלובר, שהיה ידידה לאורך שנים רבות, מתאר לטורגנייב את הלווייתה, בשנת 1876, כשהלכה לעולמה בגיל המכובד של 72, מוקפת חברים, ילדים ונכדים, "האיכרים כולם הסירו כובעיהם ובכו, עומדים בבוץ עד הקרסוליים. זו היתה סצנה שכמו נלקחה מאחד מספריה שלה".

כתבות מומלצות

ליד בית הספר רוב בטקסס, היום

גם הטבח בטקסס לא ישנה את עמדת השופטים השמרנים בעליון בארה"ב

Hand drawn pregnant woman belly, Vector sketch isolated on white background, Line art illustration

בניגוד לכל מה שדמיינתי, יש לי ילד אחד חי וכך זה יישאר

ביידן עם ראש ממשלת יפן, השבוע בטוקיו

שני אירועים דרמטיים קרו בטוקיו. העולם התרכז במה שפחות חשוב

מסעדת קוקו תאי

זו לא באמת מסעדה. זה מקום בחוף הים שבו מופיעים כוכבי ריאליטי

זירת הפיגוע ברחוב דיזינגוף בתל אביב, בתחילת אפריל

חברת מטא סירבה לחסום דף פייסבוק שביהמ"ש קבע כי הסית לטרור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"