הנסים והנפלאות הנשכחים של פלאוטילה נלי, הציירת הראשונה של הרנסנס

אמניות הרנסנס נמחקו כמעט לגמרי מספרי ההיסטוריה, שנכתבו בידי גברים. מוזיאון האופיצי מקדיש בימים אלה תערוכה פורצת דרך לציירת הראשונה של פירנצה, ומנסה לתקן את המעוות

תמר הרציג וספי הנדלר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תמר הרציג וספי הנדלר

שמות ענקי אמנות הרנסנס שגורים עד היום בפי כל: מיכלאנג'לו וליאונרדו, רפאל ודונטלו וכמובן טיציאן הוונציאני. אלה כוכבי העל של הרנסנס האיטלקי, שמושכים עד היום מיליוני מבקרים למוזיאונים ברחבי איטליה והעולם. אבל אפילו מבט מהיר בתמונות הנהדרות ובפסלים הנפלאים מגלה כי מדובר ברשימת יוצרים גברית להחריד, מועדון סגור שאין בו כמעט אף פעם ולו אשה אחת לרפואה. בעשורים האחרונים ההומוגניות הזאת מפריעה סוף־סוף גם לחוקרי אמנות הרנסנס, שהחלו לשאול להיכן בדיוק נעלמו האמניות של הימים ההן. מדוע כשאנו מדפדפים בספר המכונן של תולדות אמנות הרנסנס, "חיי הציירים הפסלים והאדריכלים", שכתב ג'ורג'יו וזארי (Giorgio Vasari, 1511–1574) במאה ה–16, כמעט שאיננו מוצאים פסלת או ציירת לצד האמנים הגברים?

למעשה, אם ניטיב לדפדף בספרו של וזארי, היסטוריון האמנות הראשון שפעל בפירנצה באמצע המאה ה–16, נגלה עמוק באמצע הכרך השני ביוגרפיות של ארבע נשים, המקובצות יחד רק בשל היותן נשים. ארבע בלבד, מתוך מאות רבות של אמנים גברים. בתוך החטיבה הנשית הקצרצרה הקדיש וזארי 400 מילים מרתקות ויוצאות דופן למי שנחשבת, במובנים רבים, לאשה הציירת הראשונה של הרנסנס האיטלקי, הנזירה פלאוטילה נלי (Suor Plautilla Nelli, 1523–1588) שאותה הוא מכנה כמי "שעשתה נפלאות באמנותה". את הנסים והנפלאות הללו, שנשכחו על ידי מרבית החוקרים, הוזמנו לגלות לאחרונה מבקרי האופיצי, המוזיאון החשוב בעולם לאמנות הרנסנס, הודות לתערוכת יחיד מיצירותיה של נלי — אשה, נזירה ואמנית.

פלאוטילה נלי, ציור של הקדושה קתרינה מסיינה. נשארה במנזר עד יום מותה

התערוכה, שאותה אצרה ד"ר פאוסטה נבארו (Fausta Navarro), נפתחה ביום האשה הבינלאומי ב–8 במרץ וננעלת בימים אלה בפירנצה. הצגתה באופיצי היא צעד פורץ דרך במאמץ להרחיב את הקאנון של הרנסנס האיטלקי, כך שיכלול גם אמנות שנוצרה על ידי נשים. ההדרה שלהן היתה כפולה — ראשית מהמהפכה האמנותית עצמה, ושנית מהשיח המחקרי, שעד לעשורים האחרונים התעלם כליל מנשים אמניות.

פרופ' ג'ונתן ק. נלסון (Jonathan K. Nelson) מאוניברסיטת סירקיוז בפירנצה, שפירסם את שני הספרים הראשונים שהוקדשו לנלי וליצירתה, מסביר: "מהפרספקטיבה הגלובלית של תולדות האמנות, נלי היא האשה־האמנית המוקדמת ביותר הידועה לנו שיש גוף יצירות הניתן לזיהוי שאפשר לייחס לה. היא גם היתה האמנית הראשונה שזכתה להכרה מעולם האמנות עוד בימי חייה והראשונה שייסדה אסכולה של ממש. בכך היא היתה חלוצה שסללה את הדרך לנשים אמניות, ברנסנס ואחריו".

ציירת בגן סגור

הבנה והכרה של נלי ואמנותה הן צעד ראשון בדרך להבין מדוע היא עדיין מצויה, מבחינת מרבית החוקרים והמבקרים של האמנות, בבדידות כמעט מזהרת. היא נולדה ב–1523 בשם פוליסנה (Polissena) למשפחת סוחרים, וקיבלה את השם פלאוטילה עם הפיכתה לנזירה בשנת 1538, בטרם מלאו לה 15 שנים. היא הצטרפה למנזר הדומיניקני על שם קתרינה מסיינה שנה לאחר שאחותה, הנזירה פטרונילה (Petronilla), נכנסה אליו. פלאוטילה נשארה במנזר עד ליום מותה, בגיל 65. במהלך שנותיה כנזירה היא מילאה תפקידי מפתח בקהילתה ואף נבחרה כמה פעמים לכהן כאם מנזר.

כדי להבין את ייחודה של נלי, יש לזכור שאמני הרנסנס עבדו בסדנאות שנמצאו במרחב הציבורי, ועבודתם חייבה מגע עם ספקים, אמנים אחרים, שוליות ופטרונים. בתקופה שבה נערות נדרשו להימנע מתנועה במרחב הציבורי כדי לשמור על תדמית "צנועה", הן לא יכלו להתקבל כשוליות בסדנאות אמנים. אף על פי כן, כמה בנות של אמנים למדו את רזי המקצוע באופן בלתי־פורמלי בסדנאות של אבותיהן. אנטוניה אוצ'לו (Antonia Uccello, מתה ב–1491) מפירנצה, בתו של הצייר הנודע פאולו אוצ'לו (1397–1475), למשל, נחשבה לציירת מוכשרת, אף על פי שלא שרדו יצירות שלה שניתן לזהותן.

בדומה לנלי, שנולדה אף היא בפירנצה, אנטוניה ציירה את ציוריה בין כתליו של מנזר. למעשה, למרות הדימוי הפופולרי שיש כיום למנזרים — שהפכו בעקבות הרפורמציה הפרוטסטנטית לסמל של דיכוי המיניות הנשית — במאות ה–15 וה–16 החיים במנזר דווקא פתחו בפני נשים אפשרויות פעולה שהיו חסומות בפניהן מחוץ לכתליו, בייחוד בכל הנוגע לפעילות תרבותית. דווקא מכיוון שהמנזר נחשב למרחב שבו נשים מוגנות מהסכנה שנשקפה לתומתן בחברה החילונית, הותר להן לנסות את כוחן בתחומים שונים של יצירה תרבותית, שהנורמות הפטריארכליות של תקופתן מנעו מנשים לעסוק בהם.

בעקבות נביא הזעם

המנזר הפיורנטיני שבו חיה נלי נקרא על שם קתרינה מסיינה ונוסד ב–1496 על־ידי אחת מחסידותיו של המטיף ונביא הזעם הדומיניקני ג'ירולמו סבונרולה (Girolamo Savonarola, 1452–1498). שנתיים לאחר מכן הוצא סבונרולה להורג במצוות האפיפיור, אך רבים בפירנצה ומחוצה לה המשיכו להעריצו כנביא, שמת מות קדושים על המוקד בשל מאבקו בשחיתות הכנסייה. מנזרה של נלי מילא תפקיד מרכזי בהנצחת זכרו של סבונרולה במאה ה–16, והיא ואחותה אף היו מעורבות בפולחן הקדושים שלו. פטרונילה נלי העתיקה בכתב ידה את אחת הביוגרפיות של סבונרולה, בצירוף רשימה של נסים שיוחסו לו אחרי הוצאתו להורג. לאחר מותה של פטרונילה שמרה פלאוטילה מכל משמר את החיבור, ואף הוסיפה לו פסקה, שבה היא מבקשת שיוחזר לה במקרה שיאבד, בגלל החשיבות הרבה שהיא מייחסת לתוכנו ובגלל שהוא מזכיר לה את אחותה. פלאוטילה זיהתה את עצמה בתור "הנזירה פלאוטילה נלי, נזירה במנזר זה, אחותה של הנזירה פטרונילה שהוזכרה לעיל, וציירת" — זיהוי המצביע על הזיקה העמוקה בין פועלה האמנותי לנטיותיה הסבונרוליות, זיקה שהאוצרת נבארו בחרה להדגיש בתכנון התערוכה באופיצי, שנקראת "פלאוטילה נלי: אמנות ודבקות במנזר בעקבות סבונרולה".

יחסו של סבונרולה לאמנות היה מורכב: אלים לפרקים אך גם מלא הערכה לכוחה הפדגוגי והרוחני. המטיף הכריזמטי מחה על ייצוגן של דמויות עירומות, מתח ביקורת על השימוש בחומרי גלם יקרי ערך והתנגד לציור ולפיסול של נושאים הלקוחים מהמיתולוגיה, שאותם הוקיע כהשפעה פגאנית. ב"מדורות ההבלים" שהוא ותומכיו הבעירו ברחבי העיר הוצתו כמה מיצירות המופת של הרנסנס, שנחשבו לבלתי־צנועות או לפגאניות באופיין. בה בעת סבונרולה ייחס לאמנות תפקיד חשוב בחיזוק האמונה הדתית ועודד את תומכיו לעסוק ביצירה אמנותית שתעמוד בקריטריונים המחמירים שלו ותוכל לקדם את מטרות תנועתו. לאחר שריפתו על המוקד הפכו שניים מחסידיו הדומיניקנים — הנזיר ברתולומאו (Fra Bartolomeo, 1472–1517) והנזיר פאולינו (Fra Paolino, 1490–1547) — לציירים נודעים, שהפיצו את עקרונותיו הדתיים של סבונרולה באמצעות פועלם האמנותי.

דיוקן גברי, דיוקן נשי

ציוריה של פלאוטילה מזכירים במידת־מה את הסגנון של פאולינו. זאת אף על פי שעל הנזירה הדומיניקנית נאסר לצאת ממנזרה, והיא לא יכלה ליהנות מהכשרה פורמלית בסדנתו של הנזיר־הצייר. אולם למרבה המזל הועברו לאחר מותו של פאולינו הרישומים, השרטוטים והדגמים שלו ושל הנזיר ברתולומאו למנזר הנשים על שם קתרינה מסיינה. נלי היתה אוטודידקטית ולמדה לצייר בעזרת העתקה מרישומיהם של ברתולומאו ופאולינו. באמצע המאה ה–16 היא הקימה סדנת ציור בתוך מנזר הנשים שלה, והעסיקה בה נזירות אחרות, שלמדו ממנה לצייר. הציורים שצוירו בסדנה נמכרו במחירים גבוהים, והרווחים שהם הניבו סייעו לנזירות לכלכל את עצמן.

בביוגרפיה הקצרה שהוא מקדיש לנלי טוען וזארי שלא רק מנזרים אחרים, אלא גם תושבים פיורנטינים אמידים הזמינו יצירות מהסדנה של נלי. כך הוא מוציא את אמנותה מגבולות המנזר והופך אותה לדמות מוכרת בפירנצה התוססת של אותן השנים, אחד מהמרכזים האמנותיים החשובים באיטליה. וזארי גם משבח את כישרונה של הנזירה, אך הוא גורס שמאחר שהיתה סגורה בתוככי מנזר, הדמויות הגבריות שהיא ציירה נופלות בדיוקן מדמויות הנשים שלה, שציורן התבסס על התבוננות במודלים חיים שהיו זמינים במנזרה. לו היתה יכולה ללמוד לצייר בדומה לעמיתיה הגברים, מציין וזארי, וודאי היתה מציירת דברים נפלאים; אולם בגלל המגבלות של מינה היא מצטיינת בעיקר בהעתקת יצירותיהם של אמנים (גברים) אחרים, ולא ביצירות מקוריות.

בעקבות וזארי נטו עד לאחרונה גם חוקרים מודרנים לראות בנלי חובבנית. רק ב–25 השנים האחרונות החלו חוקרי תולדות האמנות להקדיש מאמצים שיטתיים לאיתור ולזיהוי של יצירותיה ולמחקר ארכיוני שאיפשר לאפיין נכונה את תהליך ההכשרה שלה. ממצאיהם מצביעים על כך שהישגיה האמנותיים של נלי, על אף המגבלות החברתיות שמהן סבלה, חרגו הרבה מעבר לדימוי שעולה מהתיאור של וזארי. התערוכה מאפשרת כעת גם לציבור הרחב לשפוט בעצמו את "הציירת הראשונה של פירנצה" ולתהות באיזו מידה היה היעדרה מקירות המוזיאונים עד כה מוצדק.

ד"ר שילה בארקר (Sheila Barker), חברת הוועדה המדעית המלווה את התערוכה, מציינת כי מבקרים רבים באופיצי אכן הופתעו לגלות אותה. "הם סברו שכלל לא היו נשים אמניות ברנסנס", היא אומרת. מבין המבקרים בתערוכה, מוסיפה בארקר, "מבלים בה זמן ארוך יותר דווקא הצעירים יותר, שמקבלים בהתלהבות רבה את המאמצים להרחיב את ההגדרה של הרנסנס האמנותי כך שיכלול גם אמניות נשים". ההצלחה הזאת, לערער את הפרדיגמות המגדריות אודות העידן של מיכלאנג'לו, ליאונרדו ורפאל היא כנראה ההישג החשוב ביותר של התערוכה. זוהי הוכחה נוספת לכך שההיסטוריה נשלטת על ידי מי שכותבים אותה. את זו של אמנות הרנסנס כתבו במשך שנים ארוכות מדי גברים כדוגמת וזארי, ולא נשים כדוגמת פלאוטילה נלי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

ח"כ רינאוי-זועבי ולפיד בפגישה, היום

חדשות היום, 22 במאי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"