תחת השמש |

בוקר טוב, העולם שלכם חרב

במערכת החינוך בישראל אדישים לבעיות שאינן נוגעות ישירות לעם היהודי, אך במדינות אחרות בעולם כבר מנסים להכין ילדים לעולם הפוסט־קטסטרופלי

עפרי אילני
עפרי אילני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פיצוץ גרעיני איי ביקיני
ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, 1954 . לספק הכשרה פוליטית לשורדי האפוקליפסהצילום: Science History Images / Alamy
עפרי אילני
עפרי אילני

ב–1939 פירסם המחנך הסקוטי הרדיקלי א. ס. ניל נאום דמיוני שחלם לשאת בפני הכינוס הארצי של המורים והמנהלים של בתי הספר בבריטניה לרגל פתיחת שנת הלימודים. "בכל רגע עולמנו עלול לצלול לתוך גיהנום של ייאוש, אימה וצער. סביר מאוד שמיליוני ילדים שיושבים היום בבתי הספר ייהרגו. וכאשר המלחמה תיגמר, אלה מהמין האנושי שיישארו יתייצבו בפני משימת ענקים — לבנות ציביליזציה מסוג חדש", חזה ניל. נבואתו הקודרת התגשמה: היא פורסמה חודשים אחדים לפני 1 בספטמבר באותה שנה, התאריך שבו פלשה גרמניה לפולין ופרצה מלחמת העולם השנייה. ניל הירהר במשמעות ההכנה לעולם שאחרי המלחמה: "תלמידי בתי הספר, אלה שישרדו, יבנו עולם חדש. אבל האם אנו עושים כל מה שאפשר כדי להכין אותם למשימה הזאת? במה יסייעו להם השיעורים המוגבלים במקצוע כלשהו בבית הספר כדי להתכונן לחיים החדשים? האם ההצלחות האוויליות שלהם בבחינות יעזרו להם לשרוד את האומללות שאיתה הם ייאלצו, אולי, להתמודד לראשונה בחייהם? ובמה תסייע להם אותה רשעות, שיעורי הבית, בהפיכתם לאזרחים מצפוניים של העולם החדש?".

שאלתו הפרובוקטיבית של ניל, שמוכר כאחד מחלוצי החינוך הפתוח במאה ה–20, כמעט נשכחה בשנים שאחרי המלחמה וכיום היא מוצגת בעיקר במוזיאונים. כדאי להיזכר בדבריו גם עכשיו, בתקופה שבה מפלס החרדה הגרעיני גואה שוב לרמות שהכרנו רק במלחמה הקרה — וכאשר הורים ומורים רבים שואלים את עצמם האם החינוך שמקבלים ילדיהם רלוונטי בכלל לחוויות שבפניהן הם יעמדו בשנים ובעשורים הבאים.

מיותר לציין שאת מערכת החינוך הישראלית כל זה לא מעניין. מסיבות כאלה ואחרות, הישראלים ניחנו באדישות כמעט מוחלטת לכל בעיה שאינה נוגעת לישראל באופן בלעדי. כמו ילד שמשוכנע שאמא ואבא יגנו עליו גם כשייצא לפנסיה, הישראלים סומכים על חיל האוויר וה' צבאות שיגנו עליהם מכל צרה שלא תבוא — החל בפגיעת אסטרואיד וכלה במתקפת זומבים. ובכל מקרה — זאת לא הבעיה שלנו, אלא של "העולם". בחסותו של מנגנון ההדחקה המקומי, הדיון החינוכי בישראל עסוק בחקלאים המתפללים לגשם בספרי לימוד או במוצאם של הסופרים שנלמדים לבחינות הבגרות, שאת ספריהם ממילא לא יקראו רוב התלמידים.

בסרטון: ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, מאי 1958

במדינות אחרות בעולם המצב שונה. בארצות הברית התחום של חינוך לצורך הכנה למצבי משבר וקטסטרופה מפותח למדי. עם זאת, הוא מיושם בעיקר ברמה המשפחתית, על ידי preppers — "מתכוננים" המקדישים את חייהם להיערכות לקריסת הציביליזציה. אינספור ספרים ואתרי הדרכה מסבירים כיצד לאמן ילדים שישרדו את הקטסטרופה בזמן שהאחרים ייאכלו בידי קניבלים. מדריך בשם "עשר דרכים להכין את הילדים לכאוס חברתי" ממליץ להורים להרגיל את הילדים למצב המשברי באמצעות משחקי תפקידים המדמים תסריטי אסון ותרגילי הסוואה ומעקב. יש הממליצים אפילו לקחת את הילדים לשוקי פשפשים כדי ללמד אותם להתמקח במקרה שהכלכלה תקרוס לכדי כלכלת חליפין. יש גם ספרי הדרכה עם כותרות כמו "כיצד לבנות מחדש את הציביליזציה מאפס", שנועדו לספק הכשרה פוליטית לשורדי הקטסטרופה שינסו להימנע מהידרדרות מהירה למצב הראשוני האלים. הם כוללים טיפים מעוררי מחשבה כמו "המערכת השלטונית שאתם מקימים עכשיו עשויה להישאר על כנה במאה השנים הבאות, לכן חשבו על האחריות שלכם לעתיד ועל התקדימים שתצרו".

באירופה פותח בשנים האחרונות תחום של חינוך לקראת אסונות — Disaster Education, או DE. אבל האופי שלו שונה מזה שבאמריקה: הוא מדגיש את חשיבות הקהילה ואת הצורך בחינוך לחוסן חברתי במצבים שבהם כל ההרגלים והמוסדות יקרסו, כאשר דווקא הילדים עשויים לתפוס פיקוד ולחנך את הוריהם, שירגישו אבודים במציאות החדשה. המופת הוא הילדה טילי סמית, התלמידה הבריטית הנבונה שב–2004 בילתה עם הוריה באי פוקט בתאילנד וידעה להזהיר את עשרות המתרחצים בחוף מפני הצונאמי המתקרב על סמך סימנים שלמדה בשיעורי גיאוגרפיה.

מורשת נח

יש גם מי שמבקר את התפיסה הפדגוגית שמעוגנת בבסיס חינוך האסונות. אלה יטענו שהגישה הנוכחית בזרם החינוכי הזה שמה דגש מוגזם על חוסן והתגוננות, ומעודדת פאניקה מצד אחד ומצ'ואיזם מצד שני. ההתכוננות לאסון יוצרת בהדרגה חברה טראומטית פוסט־קטסטרופלית, עוד לפני שהקטסטרופה בכלל הכתה. התוצאה היא בהלה תמידית, שמעודדת מנהיגים בריונים בסגנון דונלד טראמפ. לא זאת היתה כוונתו של המחנך ניל. הוא היה משוכנע שהעולם שאחרי האסון יהיה שונה לגמרי מהעולם שבו חי ושישרור בו סוציאליזם אוניברסלי. החינוך, לתפיסתו, אמור לטפח את רוחב האופקים ואת הפתיחות הנחוצים כל כך לתושבי עולם המחר.

ספק אם באמת אפשר להיערך לשינוי רדיקלי כל כך של מציאות החיים, ואי אפשר לחזות אילו תכונות יהיו נחוצות בעולם פוסט־קטסטרופלי. אם להסתמך על תקדים תנ"כי, נח לא ניסה סתם להציל את עצמו ואת משפחתו מהמבול וגם לא למקסם את הזדמנויות ההשקעה שהבטיח המבול. המשימה שהוטלה עליו היתה להציל את הידע והמגוון של העולם הטרום־מבולי ולהנחיל אותם לעולם העתיד.

כתבות מומלצות

נעה ודוד שיסל. בזכות הסרט צבי בהחלט מאוד נוכח

"שואלים אם יש קשר לשיסל. אני אומר שאני הבן שלו, וישר עולה חיוך"

ויטמינים ותוספים בחנות פארם

כן, מדובר בסוג של אובססיה. זו רשימת תוספי המזון שאני לוקחת

אלן קאמינג ב"החבר הגאון שלי מהתיכון". כל זיכרון ילדות מחייב בדיקת עובדות

מרענן לראות טאץ' קומי בז'אנר שלא מצטיין בחוש הומור

סופה בחצי הכדור הדרומי

מחקר: התחזקות סופות שמדענים חזו ל-2080 מתממשת כעת

מארק צוקרברג

בין פייסבוק למדינה, אני מעדיף לחיות במדינה ושיסגרו את פייסבוק

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"