על הספח שהגיע מהאוניברסיטה נכתב: תלמיד שנפל, החזר שכר לימוד, 300 לירות

אני מדמיין את סבי וסבתי הולכים לבנק ביחד בחורף של סוף 1973, ומוסרים לכספר את הנייר עם שמו של דודי, שלום, ואיני יכול שלא לקרוא את המלים "החזר שכ"ל" כאילו נכתב במקומן "החזר למי ששכל"

דרור בורשטיין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דרור בורשטיין

שני זיכרונות ילדותי הראשונים קשורים למלחמת יום כיפור. בזיכרון המאוחר מהשניים אני מציב רגל על שרפרף ואמי קושרת את שרוך נעלי, כשברקע נשמעת צפירת האזעקה של פרוץ המלחמה. הייתי בן שלוש וחצי. הזיכרון השני חייב להיות מוקדם יותר, מפני שבו אני יושב על כתפי דודי, שלום בורשטיין, אחיו של אביו. הזיכרון חייב להיות מוקדם יותר, מפני שבמלחמה זו שלום נהרג, והוא בן 21.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ