שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

היצירה המרהיבה ששינתה את עולם האמנות

הנזיר והצייר פרה אנג'ליקו יצר במאה ה-15 דימויים מרהיבים, שלדברי מיכלאנג'לו רק קדושים יכלו לצייר. תערוכה מקיפה המוקדשת לו בפראדו זוכה להצלחה מפתיעה, ומציגה במרכזה את ציור "הבשורה" שעבר שיחזור מקיף

ספי הנדלר
ספי הנדלר
מדריד
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
"הבשורה" של פרה אנג'ליקו, במרכז התערוכה
"הבשורה" של פרה אנג'ליקו, במרכז התערוכהצילום: Museo Nacional del Prado

בלב האולם האפלולי של מוזיאון הפראדו זורחת תמונה המזבח באור יקרות. כל פרט ודמות בציור "הבשורה" הם עולם ומלואו: הבתולה ועורה הצחור; נושא הבשורה, המלאך גבריאל, וכנפיו המסוגננות; המבנה שבו נמצאים השניים, שתקרתו צבועה כחול שמיימי זרוע־כוכבים; קרן האור המוזהבת, שעליה רוכבת רוח הקודש; והגן הסגור לצדם, שממנו מגורשים בבושה אדם וחוה. זו יצירה מהפנטת, שהמבקרים הגודשים את האולם מתקשים להתנתק ממנה. עוד בזמן שהיתה תלויה במנזר שעבורו נוצרה, סאן דומניקו, היתה ההערצה לתמונת המזבח עצומה. מיכלאנג'לו צוטט כאומר ש"צריך היה אותו איש קדוש (הצייר) לראות (את מרים) בגן העדן" כדי שיוכל לצייר כך את הבתולה.

אותו קדוש שצייר את מרים היפהפייה בשנים 1425–1426 הוא פְרה אנג'ליקו (Fra Angelico). אחד מהאבות המייסדים של אמנות הרנסנס. השתייכותו למסדר, התעקשותו לצייר רק נושאים דתיים והקדושה שמייחסת לו הכנסייה הפכו את הצייר עם שם המלאך לאחת מהדמויות המרתקות של האמנות בעת המודרנית המוקדמת. הוא נולד בשם גווידו די פייטרו ב–1395 לערך בצפון טוסקנה. בימי חייו נודע בעיקר כפרה ג'ובאני (האח ג'ובאני), שם שנטל לעצמו אחרי שהפך לנזיר והצטרף למנזר הדומיניקני בפייזולה, סמוך לפירנצה, ב–1420. היתה לו קריירה ארוכה ומצליחה בפירנצה, שם עיטר את המנזר של סאן מרקו בציורי קיר שהם פסגת יצירתו, וגם ובוותיקן, בהזמנת האפיפיור. הוא מת ברומא ב–1455, וההערצה העצומה למכלול יצירתו, שנמשכה אחרי מותו, זיכתה אותו בכינוי פרה אנג'ליקו — "האח המלאכי".

ב–1982 הכריז עליו האפיפיור יוחנן פאולוס השני כ"מבורך", דרגה אחת מתחת לקדוש בהיררכיה הקתולית. משמעות התואר היא שהכנסייה מכירה בכניסתו לגן עדן — בדיוק כפי שחזה מיכלאנג'לו. האפיפיור גם הכיר בפרה אנג'ליקו כפטרון של האמנים הקתוליים. על קברו, בכנסיית סנטה מריה סופרה מינרבה ברומא, נכתב: "יש כאלו שיצירותיהם שורדות אחריהם על האדמה, ויש כאלה שבשמים".

פרה אנג'ליקו, הבשורה, 1425-1426. שינוי פתאומי של המוכר והידוע
פרה אנג'ליקו, הבשורה, 1425-1426. שינוי פתאומי של המוכר והידועצילום: José Baztán Lacasa / Museo Nacional del Prado

תערוכה שמיימית בפני עצמה מוקדשת בימים אלה לפרה אנג'ליקו במוזיאון הפראדו במדריד, ומציגה 82 יצירות, בהן כמה של ענקי רנסנס נוספים כדונטלו, מאזולינו ומזאצ'ו. בעוד שאפשר להתווכח אם הבתולה של פרה אנג'ליקו היא היפה ביותר שצוירה אי פעם, הרי שבדבר החדשנות והתעוזה של תמונת המזבח שלו אין כל ספק. זו יצירה פורצת דרך בתולדות האמנות, כזו שיש "לפניה" ויש "אחריה". הציור ניצב בלב התערוכה ומזמין את המבקרים לחשוב לא רק על הבשורה הדתית שהועברה מהמלאך גבריאל למרים — ולפיה היא נושאת ברחמה את בן האלוהים — אלא גם, ואולי בעיקר, על הבשורה האמנותית, המרעישה, של פרה אנג'ליקו.

עושר מהפנט

תמונת הבשורה שוחזרה במיוחד לרגל התערוכה, בתהליך שארך כשנה ושעלותו נאמדה ב–150 אלף יורו, ומגיעים אליה אחרי ארבעה אולמות התערוכה, שבהם ניכרת היטב השפעת הציור הגותי על פרה אנג'ליקו. כמי שבתחילת הקריירה שלו יצר כתבי יד מאוירים, ולאחר מכן דימויים דתיים שענו על הקונבנציות המקובלות של ציור בן תקופתו — רקע מוזהב ועיצוב מוגבל של החלל כמרחב תלת־ממדי — הבשורה שבלב הפראדו נושאת אמירה חדשה לחלוטין, שבהחלט ניתן להבין את ההתלבטוית שהיו לצייר לגביה, ואולי גם את חששותיו.

"זה לא היה תהליך העבודה הרגיל שלו", אומר האוצר, ד"ר קרל ברנדון סטרלקה, מומחה בעל שם עולמי לפרה אנג'ליקו. "זו היתה יצירה שהוא נאבק עמה רבות, שינה את הקומפוזיציה שלה וחשב שוב ושוב על מרכיבים שונים בציור". ככל הידוע, זו תמונת המזבח הראשונה שצוירה בפורמט ריבועי (Pala quadrata), שהקל על יצירת אשליה פרספקטיבית עם נקודת מגוז אחת. פרה אנג'ליקו יישם את עקרונות הציור שניסח באותן שנים האדריכל והתיאורטיקן פיליפו ברונלסקי, אך עשה זאת הרבה יותר מאשר במובן הטכני. דווקא הבחירה לכלול לצד הבתולה והמלאך את אדם וחוה המגורשים מגן עדן, שעל חטאם הקדמון עוד יגיע ישו לְכַפר, מעניקה למכלול כולו כוח תיאולוגי ברור כמו גם אמירה עדכנית מבחינת בני התקופה. העובדה שהמבנה שעוטף את הדמויות הקדושות צויר לפי כללי הפרספקטיבה החדשים הפכה את ההתרחשות כולה לנגישה יותר, או לכל הפחות לנהירה יותר. אחרי מאות שנים של דימויים שבהם התרחק הסיפור הקדוש מהחוויה היומיומית, פרה אנג'ליקו, הנזיר, העז לשנות את הפרדיגמה.

פרה אנג'ליקו
צילום: Photo 12 / Getty Images

האמן הפיורנטיני הגדיל לעשות ועיצב את המבנה שבציור לפי דוגמת בית החולים ליתומים (Ospedale degli innocenti) שתיכנן ברונלסקי בלב פירנצה. כדי להדגיש זאת בחר האוצר להציג לצד היצירה כותרת עמוד שגם אותו תיכנן ברונלסקי. המבקרים יכולים להתוודע לשורה של חפצים נוספים שהיוו חלק מעולמו של פרה אנג'ליקו והעניקו לו השראה. בתערוכה מוצגים גם בדים, בגדים, כתבי יד ופסלים בני התקופה, שמעניקים מבט שלם על כלל היצירות. "גם תערוכה על האמן אמריקאי מהמאה ה–20 כמו רוברט ראושנברג תרוויח אם יוצגו בה עותקים של לייף מגזין", אומר סטרלקה. לדבריו, "במקרה של אנג'ליקו הרגשתי מחויב במיוחד לבדים, מכיוון שאלה היו לא רק מנוע חשוב לכלכלה הפיורנטינית אלא מרכיב שאליו הוא שם לב במיוחד כאשר הוא 'עיצב' את הבדים בציוריו. באותה הרוח הצבתי לצד הבשורה עותק של כתב היד המאויר 'טאקואינום סניטאטיס' של המלומד המוסלמי אבן בוטלאן, שהיה נפוץ באירופה בגרסה לטינית, כדי להציג את הידע הבוטני של אותה תקופה — גם אם אינני משוכנע שפרה אנג'ליקו עיין בכתב היד הספציפי הזה".

מכלול החפצים שאינם ציורים, כמו גם יצירות האמנים הנפלאים הנוספים, מעניקים למבקרים מבט מגוון על פרה אנג'ליקו ותקופתו. ניתן לגלות אותו בשנותיו הראשונות כאשר הוא עדיין כבול למוסכמות שהגבילו צייר דתי בפירנצה של ראשית המאה ה–15, ובה בעת להיחשף לעושר המהפנט בפרטים ולדיוק שאין לו קץ, שאיפיין את הציור הימי־ביניימי בשלהי דרכו. אין ספק שפרה אנג'ליקו היה תלמיד מוכשר, שהפנים היטב כיצד קודמיו עיצבו סיפור דתי בכלים ציוריים באופן שהציג נראטיב מתמשך ונהיר מחד גיסא, אך מנותק מהקיום הגשמי מאידך גיסא. גאונותו, שאותה מציגה התערוכה בבירור, היתה טמונה ברגישות שלו להתפתחות הדרמטית של האמנויות האחיות — פיסול וארכיטקטורה — שהחלו להציג עולם רציונלי יותר, המציית לכללים נהירים לבני התקופה, ובראשם הפרספקטיבה. התהליך הזה השפיע על כולם: את מקומה של הקדושה העל־זמנית תפסו תבליטים נועזים של דונטלו או גיברטי, שבהם ניתן היה מאז לזהות את העולם כפי שהוא, ולא כפי שהוא אמור להיראות במלוא קדושתו. והודות לאדריכלות ההומניסטית, מאמינים מצאו את עצמם במבנים שעוצבו באופן שנתן להם מקום משמעותי.

שינוי במשקל 600 ק"ג

בחירה נועזת פותחת את התערוכה — אובייקט שאיננו פרי מכחולו של פרה אנג'ליקו. הוא אפילו איננו ציור: זה קטע מעמוד מגולף באבן אפרפרה מבזיליקת סן לורנצו שבפירנצה, אחד מהמבנים פורצי הדרך בסיפורו של הרנסנס האיטלקי. "מאז שהתחלתי לעבוד על התערוכה רציתי לכלול בה אדריכלות, והתרגשתי מאוד כשצצה האפשרות להציג כותרת עמוד שתוכננה על ידי ברונלסקי עבור הבזיליקה", אומר האוצר סטרלקה. "זהו חפץ גדול במשקל 600 קילו, ויחד עם אדריכל התערוכה, פרנציסקו בוגנגרה, חשבנו ארוכות על אופן ההצבה שלו. ההחלטה להציב אותו בחלל הכניסה נבעה מחלקה השני של כותרת התערוכה, 'עליית הרנסנס הפיורנטיני'. זה נדמה לנו כאובייקט שמכריז מיד שאנג'ליקו פעל בזמנים של שינוי". והשינוי הזה היה כולל — אדריכלי, ציורי, פיסולי ורעיוני.

קטע מעמוד של בזיליקת סן לורנצו. פרה אנג'ליקה שאב השראה ברורה מהמבנה פורץ הדרך
קטע מעמוד של בזיליקת סן לורנצו. פרה אנג'ליקה שאב השראה ברורה מהמבנה פורץ הדרךצילום: FRANCESCO DEL VECCHIO / Museo Nacional del Prado

גם בכל הנוגע לעבודתו של פרה אנג'ליקו הצליחו בפראדו לקבץ אוסף הטרוגני, שכולל לא רק ציורים בטמפרה על עץ (המדיום שבו נהג לעבוד) אלא גם כתבי יד מאוירים, רישומים, שטיח קיר וגם ציור ענק של צליבה, שנבנה כמעין תפאורה לתיאטרון נערים דתי, מהסוג שהיה מקובל בפירנצה במאה ה–15.

במשרדו של מנהל המוזיאון, ד"ר מיגל פאלומיר פאוס, התחושה היא של התרוממות רוח. בשל היחס המיוחד שהיה לאספנים ספרדים לפרה אנג'ליקו, התערוכה נבחרה להיות אחד מאירועי השיא במסגרת חגיגות 200 השנים לפראדו. עם זאת, גם האופטימיים ביותר לא חזו כזו הצלחה לתערוכה, שנפתחה בסוף מאי. "אנחנו כבר צריכים להדפיס מהדורה נוספת של הקטלוג", הוא מוסיף בחיוך. כשהמונים נוהרים לתערוכת פרה אנג'ליקו, במוזיאון שיש בו עוד עשרות מיצירות המופת הגדולות ביותר של הציור המערבי, זה לא דבר מובן מאליו. "מרתק לראות קהל עכשווי מגיע לראות ציור דתי בן 600 שנים".

בעיני האוצר סטרלקה, ההצלחה המסחררת הזאת עדיין מפתיעה. "אני מנסה להבין את זה. טענתי שבפראדו יש תמונות קודרות רבות, והתערוכה מספקת נקודת אור. אבל זה מסביר רק את ההצלחה שלו בימים שבהם היצירות תלויות בין שאר חלקי האוסף. נדמה שאנג'ליקו מצליח לדבר לקהל של ימינו, אבל אינני משוכנע אם זה בגלל היותו צייר דתי או בגלל המוניטין שיש לו, כמי שמביע ערכים של רחמים. אולי זה הודות לעובדה שציוריו מציגים עולם סדור היטב, בעוד אנו חיים בעולם נטול סדר שכזה".

ֹ__________________

התערוכה "פרה אנג'ליקו ועליית הרנסנס הפיורנטיני" מוצגת במוזיאון הפראדו במדריד עד 15 בספטמבר 2019

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ