ראיה חותכת

ההבדל בין שוברים שתיקה לראש הממשלה ורעייתו

כשמביטים בתמונות האלה מבינים אצל מי חשוב המסר ומי הופך את עצמו לקורבן

טל ניב
טל ניב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
טל ניב
טל ניב

1

כשמסתכלים בסדרת הדיוקנאות האלה שצילם אלעד מלכה אי אפשר שלא לחשוב על השאלה מהו רקע ומהי חזית. אפשר להסתכל במצולמים, המחזיקים את השלטים "שובר שתיקה", "אין פתרון צבאי לבעיה מדינית", בארבע אצבעות נראות קדימה, חלקם בעדינות מסוימת, חלקם בצביטה של הנייר, ולראות שאמנם העמידו את עצמם בחזית, אבל לא הפכו את עצמם לסיפור. השלטים שהם מחזיקים הם הסיפור. ואי אפשר שלא לראות, ממש, כיצד הצילום, כטכנולוגיה וכאמנות, יוצר רקע וחזית בעזרת אור, וכמה צילומים על רקע שחור דרמטיים מהסיבה הזאת. וברור שקיים גם רקע לתצלומים האלה במובן הטמפורלי, ההיסטורי שלו. פורטרטים של המשתתפים והמשתתפות באירוע ההקראה של עדויות חיילים ששירתו בגבול עזה, שקיים שוברים שתיקה ב–25 במאי בצהריים, בשמש, בכיכר הבימה הלבנה מלובן והמסנוורת והיפה תמיד. מלכה העמיד סטודיו חד פעמי בגומחה מוצלת ובתאורה חזקה על הפנים, וצילם. אנשים שעומדים על העקרונות שלהם, בבירור. לא כל התצלומים זהים באפקט שלהם, למרות שהפורמט זהה בכולם. הפרויקט הצילומי עלה לפייסבוק ושמות המצולמים גלויים ומשויכים לעמודים שלהם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ