איך קיבל ה"פֶּטֶל" את שמו ומה הקשר שלו לסנה הבוער?

הסנה המקודש ההוא, שבפניו היה צריך משה לחלוץ את נעליו, הוא־הוא הפרי המתקתק 
שאנחנו מכירים היום. אז איך נולדה המילה שמעלה בעיקר תשוקה למיץ עם תרכיז אדמדם?

אילון גלעד
אילון גלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים9
אילון גלעד
אילון גלעד

סיפורו של הַפֶּטֶל פתלתל, אף על פי שהיה פה, בארץ־ישראל, מאז ומתמיד. פֶּטֶל אף מוזכר בתורה ואף בפסוק שהכל מכירים, אך לא בשמו זה: "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (שמות ג׳, ב׳).

הַסְּנֶה המקראי הוא הפטל של ימינו, אף שאין לכך כל אינדיקציה במקרא. אנחנו יודעים זאת מכמה סיבות. ראשית, התרגומים הקדומים למקרא מתרגמים כך את המילה. תרגום השבעים מתרגם את סְנֶה במילה היוונית בָּטוֹס והוולגטה במילה הלטינית רוּבּוּס — שתיהן פטל. הסנה המשיך לשמש את דוברי העברית גם לאחר חתימת התורה ובכתבי חז״ל אנחנו מוצאים את המילה — בכתיב הארמי סניא/סניה — כשמו של צמח הגדל ליד מקורות מים, בעל פירות דומים לענבים המשחירים עם הבשלתם, מאפיינים המתאימים לפטל הקדוש (Rubus sanguineus) הצומח בארץ־ישראל. ואם כל זה לא מספיק כדי לזהות את הצמח, עדותו של אסף הרופא מהמאה השישית חותמת את הגולל: ״הסנה בלשון יוון נקרא באטוס ובלשון רומיים רובו״.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ