בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך קיבל הַוַּמְפִּיר שם עברי והאם יש עַרְפָּדִים יהודים?ֿ

דיווחים משונים באימפריה האוסטרו־הונגרית לאורך המאה ה–18 והמאה ה–19 הפכו את הוומפירים למוכרים וגרמו לשאול טשרניחובסקי לשלוף מילה ארמית נשכחת המציינת סוג של עטלף לטובת שיר מיני ומורבידי. משם דרכו של מוצץ הדם היתה סלולה

16תגובות

כדי להבין איך קרה שליצור הבדיוני שנקרא בלעז וַמְפִּיר קוראים עַרְפָּד, עלינו להתחיל בברייתא מוזרה במיוחד בתלמוד הבבלי המופיעה באמצע דיון בדיני נזיקין, העוסק בהלכות שור מועד (בבא קמא ט״ז, א׳). בשלב מסוים בדיון נקבע שבניגוד לבעליו של שור המשלם פיצויים מוקטנים בפעם הראשונה שהשור שלו גורם לנזק, יש כמה בעלי חיים מסוכנים שבעליהם צריכים לשלם את הפיצוי המלא כבר בפעם הראשונה שהם מזיקים, בהם הַבַּרְדְּלָס, כאשר הכוונה היא פַּרְדָלִיס, המילה היוונית לנמר. דורות מאוחרים יותר של רבני התלמוד לא הכירו את...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו