בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה בין תנועת ההשכלה למילה פַּרְפַּר?

קֶרֶן הַחֹטֶם, פּוֹרֵחַ הַיּוֹם, צִפּוֹר קַיִץ, יֶלֶק, זְבוּב רִקְמָה, צִפֹּרֶת כְּרָמִים, זְבוּב צָבוּעַ וצִפּוֹרָה — 
חייו של הפרפר קצרים, אבל הוויכוח על שמו העברי ארוך, מגוון וצבעוני

תגובות
פרפר
רויטרס

תחיית השפה העברית לא החלה עם משפחת בן־יהודה בירושלים של סוף המאה ה–19. התהליך החל 200 שנה לפני כן בברלין של המאה ה–18, שם ספגו כמה אינטלקטואלים יהודים מרוח הנאורות והחלה המגמה של תנועת ההשכלה. מתחילתה היתה זו תנועה מיסיונרית. קבוצת האינטלקטואלים הקטנה שהתקבצה סביב הוגה הדעות משה מנדלסון שמה לעצמו למטרה להפיץ את התרבות והמדע הגרמניים בקרב שאר היהודים, והאמצעי שבחרו בו היה כתיבה בעברית. אחד מאותם משכילים ברלינאים ראשונים היה המורה ברוך לינדא. בשנות ה–80 של המאה ה–18 עמל לינדא על כתיבת הספר...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו