בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהחֲזֶרֶת הפסיקה להיות חסה, והפכה למעדן חריף־מתוק

במשך שנים היתה החזרת אותה חסה שאנחנו מעלים על צלחת הסדר. אלא שבאין חסה במזרח אירופה וצפונה, הפכה המילה למזוהה עם השורש החריף שנוהגים להוסיף לו סלק

2תגובות

בימינו חֲזֶרֶת היא צמח רב־שנתי ממשפחת המצליבים שמשורשו שלו מכינים תבלין חריף הנקרא חֲזֶרֶת. אך לא זו היתה משמעות המילה בעת בעתיקה, שכן צמח זה לא גדל בארצנו או בארצות השכנות עד ממש לאחרונה. בצאת ישראל ממצרים, כך לפי המקרא, פקד האל על בני ישראל לחגוג את חג הפסח מדי שנה וכך נכתב: ״וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ״ (שמות י״ב, ח׳). מה הם אותם מְרֹרִים שמצווים היהודים לאכול, לא ניתן ללמוד מפסוק זה, אבל אם נסתכל על מופעים אחרים של המילה במקרא,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו