בניגוד לטענות, גם כאלה של אנשים מלומדים, האימוג'ים אינם שפה. חסר להם דבר אחד חשוב

אילון גלעד
אילון גלעד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אילון גלעד
אילון גלעד

בשבוע שעבר התארח פרופ' שיזף רפאלי בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" וטען שאימוג׳ים, אותם סמלילים קטנים שאיתם מתכתבים באינטרנט ובטלפון הנייד, הם שפה. אין חולק על כך שהשימוש באימוג׳ים מתפשט במהירות, אבל האם באמת אפשר לקרוא לזה שפה?

״כשמתווכחים על השאלה אם זו שפה״, אמר רפאלי בתחילת הראיון, ״אומרים: מה מגדיר שפה — משהו שהוא לא פידג׳ן, לא איזה אוסף של סלנג שייעלם עם לכתם של הדוברים, אלא משהו שעובר מדור לדור. זה מה שהופך שפה לבאמת שפה. פידג׳ן הופך לקריאול ברגע שדוברי פידג׳ן מלמדים את הילדים שלהם את השפה החדשה הזאת״. אימוג׳י נהפך זמין לקהל הרחב מחוץ ליפן ב–2011, ולכן ברור שאין כאן מעבר של דור במובן הרגיל, אבל אין זה מרתיע את רפאלי. הוא מסביר שבמקרה זה כיוון הרכישה של השפה היה הפוך, לא הורים לימדו את ילדיהם לדבר אלא, הצעירים לימדו את המבוגרים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ